"את לא צריכה לשבור את הראש. תמליכי, פשוט תמליכי" | אפרת ברזל בטור אישי על החיפוש אחר תחושת ההמלכה האמיתית בראש השנה, על האמונה שמלווה את הפרטים הקטנים בחיים ועל הרגעים שבהם דווקא מתוך חוסר שליטה מגלים את נוכחותו של המלך
"שנהיה לראש ולא לזנב" - ערב חג, כולם רצים לסופר, אבל בדרך מגלים שהפעם אנחנו גם הקופאים, גם הסדרנים וגם צוות התמיכה הטכנית. טור משעשע על עגלות, ברקודים, משקלים ואקדח אחד קטן שמצליח להפוך קנייה תמימה למסע הישרדות עם תזכורת קטנה "תחזיקו חזק חזק בבינה האנושית הנכחדת"
"אסור לשכוח לבקש מאלוקים שיעזור לנו להתפלל על מה שאנחנו בכלל לא יודעים" - אפרת ברזל בטור אישי לקראת ראש השנה על הכנה לתפילות הימים הנוראים, כוחן של הודיה ובקשה, הדיוק בתפילה והיכולת לעצור ולהתבונן במה שקיבלנו ולבקש שימשיך איתנו גם בשנה החדשה
"התשובה מגיעה אחרי החזרה" אפרת ברזל בטור אישי על אלול והמשמעות שמאחורי המילים, על חזרה בתשובה ועל הדרך שבה אפשר לקחת את העבר ולעצב באמצעותו עתיד טוב יותר, על התהליכים שהאדם עובר ועל הצורך לא רק לדעת אלא גם להשיב את הדברים אל הלב
“הקב״ה רוצה לשמוע ממך, בהיותו בשדה, מה הנושא שלך כעת, ולמה.” אפרת ברזל בטור אישי על אלול, זיכרונות מהטור הראשון שכתבה לפני 11 שנים, רמזי אלול האישיים, חשבון נפש, החוסרים שהפכו עם הזמן לעשירות רוחנית, התשובה מאהבה לצד יראת ה׳ וההכנה לקראת ראש השנה
"אבא? איפה אתה?!" התבוננתי סביבי. "אומרים שאתה בשדה. אני לא יכולה לראות אותך, אבל תן לי להרגיש | יש מימדים שהם מעבר למילים והם נעים בין שבעה רקיעים. כי "אלול" זה לא תאריך ושעה, אלול זה אוויר ואווירה
"לקנות לך פרחים או לא לקנות לך פרחים? זאת השאלה" – אפרת ברזל בטור אישי על הנתינה בזוגיות, הערכה והצורך בהדדיות, כשהיא משתפת במפגש עם קבוצת נשים על קניית הפרחים לכבוד שבת "אנחנו הגענו לסידור נפלא שבו הוא הקונה אבל אני הקונה"
"סתם בלי סיבה מיוחדת, פשוט כמו שכל תקופה באימהות, עוברת": אפרת ברזל בטור אישי על הרגעים שנעלמים בלי ששמנו לב, על ההתרגשות בסיומן של תקופות בגידול הילדים, ועל הודיה מעומק הלב לצוות החינוכי עם פרידת בנה הצעיר מהישיבה
בין נטיפי מייק-אפ בגלי חום לבין קופסאות אוכל מושקעות, גם האם המטופחת והמסורה ביותר צריכה לפעמים לשחרר, לוותר על הסטייל – ופשוט לזכור לשתות - כי אימא בחופשה לומדת לשחרר ולהרפות ולא סופרת קלוריות
"כמה חשוב בתוך החופשה של כלל המשפחה להתגנב ל'מיני' חופשות אמהיות": אפרת ברזל בטור אישי על הרגעים השקטים שמעניקים כוח, על כוחם של שיקופים והקשבה ביחסים המשפחתיים, ועל השאלות הנכונות שיכולות ליצור חיבור אנושי ואמיתי
"לב של מתבגרים מחפש במה אצל ההורים" - אפרת ברזל בטור אישי עם עשרים רעיונות לקרבה רגשית עם בני נוער דווקא בימי בין הזמנים, על כוחה של הקשבה אמיתית, שיח פתוח ללא ביקורת, הענקת תחושת אהבה וביטחון והפיכת רגעים פשוטים של החופשה להזדמנות של מפגש משמעותי
"לפעמים, הרגשות החלשים והבודדים שאנחנו הכי מחביאים, הם אותם הרגשות הכי עמוקים והכי חזקים שיש בתוך הבתים." אפרת ברזל בטור אישי על תחושת הבדידות, הפצעים מהילדות והסיפור המטלטל של אישה שגילתה את יהדותה והבינה שאף אחד אינו באמת לבד
"אני רוצה שתדעו לכם שעשיתם בנו דמעות, שבעלי חזר אל המיטה שלי כל כמה דקות ואמר שרק מלראות אתכם, את כיבוד ההורים שלכם, את האהבה לסבא, "אפשר לחזור בתשובה"." אפרת ברזל בטור אישי משתפת בחוויה לא צפויה שהובילה אותה לבית החולים, ובין רגעי הקושי מתארת מחווה משפחתית מרגשת שהותירה בה רושם עמוק על כוחה של מסירות וכיבוד הורים
"אני צריך הערכה רק מאימא. כי אין כמו אימא בעולם". אנחנו תמיד צריכים, אנחנו תמיד רוצים, גם כשנהיה בני מאה ועשרים, לעשות נחת להורים." | אפרת ברזל בטור אישי על רגשות ומערכות היחסים המורכבות בין הורים לילדים. על המפגש בשבת עם האורחים, כיבוד הורים והצורך שלנו בהם כל החיים
"אתה יכול טיפה להגביר?","מה?" הוא קימט מצח, "להגביר, להגביר את עוצמת האמפליפאייר של המחמאה. "טיפה תגביר, טוב?", והוא מיד הבין, וצחק, ואהב, והגביר. מה זה הגביר! | אפרת ברזל בטור אישי על הצורך בהכרה, בהבעת הערכה ובתקשורת רגשית בתוך חיי המשפחה והזוגיות. על ניסוי פסיכולוגי מוכר, מחמאות והדרך הפשוטה לחזק קשרים בין בני אדם
"במונדיאל 1986 התחילו לי הרהורי התשובה": אפרת ברזל בטור אישי על שיחת בוקר מפתיעה עם בעלה, שחושפת כיצד דווקא המונדיאל הפך לנקודת המפנה הראשונה בדרך לעולם התשובה. על כוחה של זוגיות, בהקשבה לעולמו של האחר ובדרכים הנסתרות שבהן הנשמה מתקרבת לאמונה
אפרת ברזל בטור אישי על זוגיות, אגו קטן ושיחות יומיומיות שמגלות איך שגרה הופכת למראה של מערכות יחסים. על המקרר שהפסיק לקרר וניסיונות השכנוע לקניית מקרר חדש
“היא שאלה בעצם שאלה עמוקה מעולם הטיפול, מעולם הריפוי, מעולם הנפש… למה חשוב לחזור, למה כולם אומרים שחשוב לשהות, שחשוב לא לברוח מרגשות שמציקים, שמפחידים מה זה הסוד הזה שבהשרייה?” | אפרת ברזל בטור אישי על שחר, נערה שהכירה בקהילה בקיסריה, וסיפור אישי עם תובנות על הורות, אובדן וזיכרון
“תסמונת מי מריבה” - מנגנון כפיות הטובה ושבירת האחדות פועל בצורה כואבת עוד יותר בתוך הבית פנימה – ביחס לנציגי הציבור החרדי במשבר חוק הגיוס מול מערכות ה"דיפ סטייט". כאן, הזיכרון הקצר זועק לשמים, ממש כמו הנוסטלגיה המעוותת ל"שום והבצל" ממצרים
אפרת ברזל עם סיפור לשבת על מסע ממושך ומלא בירוקרטיה לחידוש הדרכון הגרמני ומה קרה לאחר שלא אספה אותו במשך חודשים ארוכים מהדואר? "מסתבר שיש אנשים טובים שיושבים מאחורי דלפקים"
