הורים! יש לכם מתבגרים בבית? הדבר הכי חשוב שתעשו איתם בחופש

למה דווקא בני הנוער שלנו?

כי אתם הכי חשובים לנו.

למה דווקא בין הזמנים?

כי יש בהם יכולת אחרת של איכות של זמן, וים, ומשפחה, ושעמום, וסדר יום שמשתנה ומאפשר פתיחת קשר מזן אחר.

זה לא היה הרעיון שלי, זה רעיון שנולד בלב של הגב' שיינדי באבד, ארגון "עולות", דמות שכולה נתינה לבנות הנוער שלנו, שיישמרו לנו, אוצרות יקרות שלנו, יחד עם טרסט מוחות באגף הנוער החרדי של עיריית ירושליים, תודה שפרה אסרף, תודה רעות אוחנה.

וכך, בזכות הרעיון הזה של לחבר נכון הורים ובני נוער, דווקא בחופשה, נסעתי בכל התקופה האחרונה בערב הזה להר נוף, ואחריו, לנווה יעקב, ולקריית יובל, ולבוכרים, ולגילה, ובכל מקום דיברנו על הקשר ביננו אליכם, מתבגרים יקרים שלנו, על מה שקורה בתוככם ומה שקורה בתוכנו בעקבותיכם, ואיך גם כשמתחילים להתבשל במוחות שלכם הרעיונות הגאוניים שלכם על עצמאות ופיתוח אישיות, אנחנו רוצים להישאר, ולהיות, משמעותיים עבורכם.

הנה כמה כלי עבודה שעוזרים לכל הורה דווקא כשיש שפת בריכה, גינה, אווירה של כלום וזמן פנוי, לשוחח אתכם. שיחה זה אומר לפעמים משפט, מבט, חיוך, קריצה, אפילו שישים שניות. אין לכם הרי כוח לחפירות ארוכות.

כמו שאין מוקדם או מאוחר בתורה, אין 'כימות', לשון כמות, של אורך של זמן שבו העין שלכם פוגשת את הלב שלנו ונוצר מחדש 'מפגש נשמות', חוויה שאין לה זמן או מידה אבל משמעותה העמוקה היא: הבנה. כזו שאומרת, "אמא, אני יודעת מהמבט האוהב שלך שאני הדבר הכי חשוב לך בעולם, תדעי אבל, שגם את הכי חשובה לי".

 -הורים, אל תגידו להם, "איך השתנית, פעם היית כזאת ילדה טובה וצדיקה שעוזרת בבית, תראי מה נהיה ממך?".

במקום זה תגידו, "מעניין אותי לשמוע מה את מרגישה בתוכך, את מרגישה שינויים? מעניין אותי הלך החשיבה שלך, אני זוכרת שגם אני התבגרתי ולא הבנתי מה קורה בתוכי. דברים שפעם אהבתי פתאום הפסקתי לאהוב, תחומי עניין שמילאו אותי, פתאום שיעממו אותי, דברים שעשיתי בשמחה, פתאום עיצבנו אותי".

בקצר? שבו על ספסל, על ספה נשפכת, עם גלידה, ברד, על האש, ושימו את מערכת היחסים שלכם עם הילדים בראש מעיינכם. אין מעין מים חיים חשוב מזה. איך מדברים? איך מקשיבים?

לב של מתבגרים מחפש במה אצל ההורים.

הנה כמה עקרונות חשובים לשיח:

-תקראו להם.

-תתחילו בלספר משהו קצר דווקא על עצמכם, "רציתי לספר לך משהו", ספרו משהו על חוויה מאחד החופשים שלכם, על מה אהבתם ומה שנאתם, ומה הכי עיצבן אתכם, ממה הכי נהניתם, איזו חופשה של איזה קיץ הכי זכורה לכם, ומה קרה בכם, שם.

-תבואו אל השיחה בלי שום 'מטרות השגה', בלי שום 'אינטרס משפחתי לקדם', בלי שום 'אג'נדה חינוכית'. לשיחת החופש הזאת יש רק מטרה אחת: הקשר הטוב והמדבר בינכם. הדבר היחיד להשיג דרכה זה לתת לאחר להרגיש אהוב ונעים.

-תפעילו מתוככם התפעלות וסקרנות בקשר לאישיות המתבגר שלכם.

-כשהוא מדבר, תשתקו.

-אל תמהרו לענות, ואם כן, תגידו באמת נקיה משהו כמו, "רק עכשיו אני סוף סוף מבינה את הראש שלך". גידלתם ילדים חכמים. תנו להם לתת לכם מחכמתם ומידיעותיהם. קבלו מהם. הם רוצים לתת. קחו.

- תזכרו שהצד השני של יכולת הדיבור האנושית שהתברכנו בה היא יכולת ההקשבה. אם למילים אין איפה לנחות הן יפרחו סתם באוויר.

-שאלו שאלות שנותנות למתבגרים להביע את דעתם שלהם, "מה אתה חושב על מה שהיה אתמול?", "מה את אומרת על הצימר הזה?".

-תנו מחמאה תוך כדי השיחה על הביחד שלכם, "כמה נחמד לי לדבר איתך, פשוט לדבר איתך".

-נסו לחזור אל נושאים שעלו בתחילת השיחה גם באמצע ובסוף שלה. זה מראה שבאמת הקשבתם ונטמע בתוככם נושא שעלה ועניין אתכם.

-שאלו שאלות על דברים שאתם לא יודעים והם כן, "איך לא מפחדים כשעושים סנפלינג?".

-ספרו משהו מצחיק עליכם, "אני יצאתי פעם למסלול ושכחתי איך קוראים לי, איבדתי את הדרך חזור".

-תכניסו רגשות לשיחה, "לי תמיד יש התרגשות כשיוצאים מהבית, אבל גם קצת עצבים של תנועה, לא יודע ממה זה נובע אולי מאחריות אולי כי אני פוחד לשכוח משהו".

-תכינו נושאים מראש, גם כלליים נוסח טבע, מזג אוויר, ושמות של פרחים, אבל רדו עמוק יותר אל נושאים שקשורים למשפחה ומצבים. עשו מעין משפך שמתחיל ב- small talk כללי ומשעמם ויורד אל נושים אישיים ומשם אל דברים שהם 'רק שלנו'.

-אל תצאו מהשיחה גיבורים או אלופים שכבר תיקנו והצליחו את מסקנות דרכם בחיים. יש עליכם עודף גיל של שנים שעוד לא בא עליהם. אל תמהרו לתת דוגמאות מופת. תנו להם לבקש אותן בהמשך הדרך, מכם.

-דמיינו סטטוסקופ של רופא שתלוי לכם כאילו על הצוואר ומבקש לדעת מה קורה בלב הרגיש של האחר.

-שדרו מסר ברור שיש לכל מה שהאחר יגיד מקום מתעניין בתוככם.

-קיבלנו רוח ממללא שאין לנבראים אחרים כדי להשתמש בה נכון וליצור דרכה בריאות של מערכות יחסים. להיטיב דרך מילים. לא להשתמש בהן כדי לפצוע או להעליב.

-אחרי שחוזרים מהחופשה, אפילו אל תוך אלול בהתקרב ראש השנה, תזכירו בקול רם, שהדבר הכי נחמד שהיה בחופשה זו השיחה, הדיבורים, הקירבה שהיתה בלב שלנו, על שפת הבריכה.