מה באמת מרגישים כשמברכים ''שלא עשני גויה'' / טורה של אפרת ברזל
מי היית אם לא היית אתה ואיך היית מסתכל עליך, מה היית עושה ביום יום, אם לא היית עושה את מה שאתה עושה, אפרת ברזל בטור על מה באמת מרגישים כשמברכים ''שלא עשני גויה''
מי היית אם לא היית אתה ואיך היית מסתכל עליך, מה היית עושה ביום יום, אם לא היית עושה את מה שאתה עושה, אפרת ברזל בטור על מה באמת מרגישים כשמברכים ''שלא עשני גויה''
"נשות כל העולם התאחדו" נפתחת קבוצה לנשים תנאי הקבלה קלים, גם לקבוצות הפרימיום • אפרת ברזל בטור על מועדון חדש של רצון לתוכניות שהסתיימו לגמרי אחרת
ליאור שי ז"ל, בעל תשובה מלא אור ושמחה שהתמודד בשנה האחרונה עם גידול בראש והשאיר עשרה ילדים, בתוכם תינוקת בת שבעה שבועות ועשרות אנשים שנדבקו בשמחת החיים שלו על אף התייתמותו מהוריו בגיל צעיר • האזינו לראיון עם אלמנתו
לעשות מחקר אקדמי על הרבנית קנייבסקי ולנסות לחלק לסעיפים את הפרמטרים שהביאו לגדולתה זה בערך כמו לקחת את ערך המילה "אהבה לילדים שלך" ולנסות לפרק לסיבות שגורמות לך לאהוב אותם. אי אפשר להסביר את הדמות הזו. גם אם ממש תרצו / טורה של אפרת ברזל
פלוטו כלבלב מקיבוץ 'מה יגידו', על הרס המושג 'לא נעים ומה יגידו' שכיבס את עצמו וביטל את האפשרות שקיבל כדי לתקן את עקמומיות האנשים | אפרת ברזל בטור אישי על בגדים ושידוכים שירדו בעקבות הביטוי 'לא נעים ומה יגידו' וסיפור קצרצר על החייט והאיש העקום
בסוף השבוע שעבר ציין העם היהודי את יום הסתלקותו של מרן בעל ה'חזון איש' זצ"ל, אפרת ברזל בשיחה עם דבורה כהן שזכתה בילדותה לגדול על ברכיו של החזון איש ממש | ראיון מעורר השראה
"מה הם הרגעים המאושרים בחייך" איך הם נבנים, לאן הם הולכים בתוכך ומתי הם בונים שם בפנים שמחה אמיתית הגורמת לעליה בסולם האישיות, זה שמצטלם רק בתוכך / טורה של אפרת ברזל
"סבתא למה יש לך שבילים כאלה בין האף למצח?" אפרת ברזל בטור אישי על מיקומן של אימהות בזמן שהופכות להיות הדור הבא, ומה קורה כשהעוזרת לגננת חושבת שאת סתם אישה ואת בליבך יודעת שבעצם הקמת את כל המשפחה
לעולם אל תגיד לעולם. זה מסוכן. כי מה תעשה כשתחרוג אתה מהחלטותיך שלך? | אפרת ברזל בטור אישי על סוקולנטים בשמיטה ועל הסלידה וההבנה אז, בתחילת התשובה, שיש לחרדים מצברים וכובע טמבל
אנשי ה"או או" או אנשי ה"גם גם", איזו מחמאה היית יותר רוצה לקבל, את המחמאה; "איזו חכמה את" או את המחמאה: "את נראית נהדר" | אפרת ברזל בטור אישי על מחמאות, מאיפה הן נובעות? ולפי מה הן נמדדות?
אם נניח בראש השנה עניות רגשית מול בורא עולם, יש סיכוי שנתעשר לקראת סוף השנה הבאה. לפחות בה. "שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה" / טורה של אפרת ברזל
לקניות של אוכל הביתה בכלל, ולחגים בפרט, יש אופי משל עצמן. כיצד מתבצעת הדינמיקה הזו בבתים, האם מה שהתחיל כשהתחתנו יישאר איתנו לאורך שנים? האם הרגלי הצריכה שלנו משתנים עם חיי הנישואים, הרגלי הצריכה של הלב, לא של המדפים
חינוך של ילד לא נעשה בתוך חדר הכיתה אחרי שהדלת נסגרת. הוא נעשה בתוך חדרי הלב של התלמיד עם כל מה שהוא אוגר שם בתוכו, יום אחרי יום, ממבט של מורה, מהערה, מחיוך, מתחושה חברתית | אפרת ברזל בטור על חינוך התלמידים, האם כמורים אתם רק משתיקים את רצונכם ברגע הזה או באמת דואגים לנשמתו של התלמיד?
"למה בכלל לומדים משפט פיתגורס", שאלתי אותה, "תראי", היא ענתה לי "לא באמת צריך את זה לחיים, זה מלמד אמת ושקר, גבולות, זה מחדד את המחשבה", אם זו המטרה, מה עושה במוחו של אדם, הגמרא, אפרת ברזל על אלול ותשובה, על רגעים קשים בה, "הזהרו לכם בבני עניים, שמהם תצא תורה..."
כלה חדשה התרגשות נוספת, כלה שהכרנו עוד כשהייתה קטנה, נכנסת למשפחה | ההודיה לבורא עולם שהתבטאה בשמות הילדים והדמיון הגדול שהיה להם עוד כשהיו קטנים
כל אחת מאיתנו צריכה לדעת מה הנופש שלה, מה מתדלק אותה, זה שונה אצל כל אחת מאיתנו, בריכה, צימר, ים או מלון, החלפת דירה זה נפלא, אבל אישה, עיקר העיקרים, צריכה לדעת לפחות לענות לעצמה, מה הנופש שהיא צריכה ולנסות, גם בזמן אחר, לספק לעצמה את האיכות שלה, אנחנו חשובות לכולם
התבוננות על הבושות של עצמנו. מה הכי לא היית רוצה שיגידו עליך, ומה קורה לך כשכבר כן אומרים | "איפה את אפרת, קהל שלם מחכה לך בירושלים", "אני בהרצאה בזכרון, לא קבענו למחר?", "לא, קבענו להיום" | אומרים שהבושות ממרקות שם למעלה, אבל מה קורה לנו, תוך כדי, בתוך עצמנו למטה. בושות / טורה של אפרת ברזל
להיות כמו כולם או להיות מיוחדת זה הולך ביחד, אולי זה תלוי באיזו מידה. להסתכל על עצמנו כמישהו זר ולדבר עלינו, עליו. זה יכול להיות מרתק. אם לרכל אז כבר על עצמנו / טורה שלח אפרת ברזל
כמה רעש ונצנץ שכולם בתמונות מעלים, דווקא רגעי הטרנינג והחלוק המרופטים, עם הגומי הרפוי בבית, זה שלא לוחץ, באיזון חוץ - פנים, הם הכייפים הכי גדולים | טורה של אפרת ברזל – הקנאה שבתוכנו
"את יודעת שאת מדברת חרדית שוטפת וחילונית שוטפת", היא אמרה לי בסוף ההרצאה, על היכולת לדעת לחיות בתוך עולמות שונים בעם האחד הזה. בשמירה אדוקה על מצוות שאינה סותרת את הבנת המרחבים הנפרשים בנועם בין אנשים שהם שונים / טורה של אפרת ברזל