מדוע הזמין האדמו"ר מביאלה את אלי ישי לפגישה דחופה?

לפני שבוע הסתובב עוזרו של יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת, ח"כ ישראל אייכלר, וניסה להחתים ח"כים על חוק אותו ביקש להגיש.

הנידון: תקופת צינון בת 5 שנים למבקר מדינה שיאבה לרוץ לנשיאות המדינה. לכאורה די הגיוני. צינון לעיתונאים המבקשים להפוך לפוליטיקאים; צינון למבקרי מדינה המבקשים להפוך לנשיאים. ואכן ההחתמות מצאו-חן בעיני הבוס, שמיהר להגיש את החוק. חתמו לו, אגב, לא רק סיעות מהקואליציה.

המעניין, ואולי המוזר הוא, שדווקא בתוך סיעתו, סיעת יהדות התורה, לא גילו התלהבות.

תגידו טוב, יהדות התורה מעולם לא הצטיינה באחדות למופת. אלא שמאז קיבל אייכלר את שרביט היו"ר, עושה רושם שהחברים מנסים לשנות אווירה. ובכל זאת, כאשר מדובר בלהסתכסך עם מבקר המדינה, למה להם?

את אייכלר הם הבינו לגמרי. הוא ושר הפנים ידידים טובים, וכאבו של אלי ישי נוגע לליבו של ר' ישראל באופן אישי. אבל עם הבנות לא הולכים למכולת וגם לא חותמים חתימות.

מה גם שח"כ משה גפני, למשל, ידוע כידיד של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. לזכותו של האחרון עומדת העובדה לפיה מעולם לא תקף את הציבור החרדי, הגם שהדבר מאוד פופולארי, ולינדנשטראוס - צריך לזכור - לא ממש ידוע כמי שמתרחק מכל מה שקשור בפרסום ותקשורת.

גם הדו"ח אותו יפיק (אליבא דהדלפות) נגד שר הפנים, אינו נובע, לכל הדעות, משנאת חרדים. גם אם עומדים מאחוריו אינטרסים, הרצון להשחיר את פני החברה החרדית אינו חלק מהם.

וצריך לזכור דבר נוסף: שבועות ספורים לפני פרסום מתקפת הדלפות הדו"ח, עבר גל עכור מאוד בין 'דגל התורה' לבין ש"ס. במזנון הכנסת נשמעו מתקפות הדדיות קשות ביותר, כולל איומים על הליכה לבג"צ ועל המרחק של ש"ס מנושאי 'חרדיות' בע"מ. גם השר ישי, שבעבר נהג לסייע ל'דגל' בבעיות מעין אלו (כך היה בעת המשבר הקודם על רבנות ירושלים. פגישה אחת עם אורי מקלב וההדורים יושבו תוך ויתור מצד ישי וכיפוף של שר הדתות, יעקב מרגי) - הפעם לא נזעק לסייע. בחדרו של הגר"ע יוסף נשמעו דעתו של השר ישי (יש אומרים, בשפה רפה מדי), ודעתו של שר הדתות יעקב מרגי, הרב הכריע, ובזה תם הסיפור - למורת רוחה של 'דגל התורה'.

עכשיו, כשאלי ישי 'בקרשים', הם אמורים לחלץ אותו משם עם חוקים משונים? מה פתאום. מי שרוצה עזרה מחבר, צריך לחשוב על כך רגע לפני שהוא נועץ לו סכין בלב, יטענו בסיעה הליטאית.

חיצי ליצמן

ימים לא קלים עוברים על תנועת ש"ס. כשרק ביקשו שם לישב בשלווה, והחלו להתבשם על דברי אהדה של דני רוזן, בן זוגה של מפקדת משטרת חיפה, אהובה תומר ז"ל, קפץ עליהם רוגזו של מיכה לינדנשטראוס.

בהמשך זכה גם שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, למקלחת רותחת מהתקשורת. האיש שהורגל בליטופים תקשורתיים מתמידים, מצא עצמו לפתע מקבל לשולחנו מידי בוקר מאמרים חריפים ונוטפי ארס.

לא שזה הבהיל אותו. ממש לא. צריך לראות אותו עומד בפני ח"כים במליאה או יושב מול חברי ועדות בכנסת, כדי להבין שהאיש עטוי שריון של צב ועור של פיל. בוועדה לביקורת המדינה, שפך נתונים על תמ"א 38; מעל דוכן המליאה הרצה מספרים על ביקושים, הציע שיווקים ועוד.



כשהוא פותח את הפה ומשחרר נתונים, קשה מאוד להתווכח איתו. אין לו תואר אקדמי (גם ליאיר לפיד אין), אבל הוא בהחלט מרצה את דבריו בצורה מקצועית. אפילו ח"כ רוני בראון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ומי שהיה שר אוצר בממשלת אולמרט, שבהחלט קשה לזלזל ביכולותיו, התקשה להביס את אטיאס במהלך דיון בוועדה.

ובכל זאת, הפעם, בפרשת הקריטריונים של כושר ההשתכרות ב'מחיר למשתכן', אטיאס חטף - ובגדול. עד כדי כך שסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נחלץ לעזרתו.

בנאום שנשא ביום שני במליאה, ירה ליצמן חיצים. "עוד מעט תגידו שגם בעד פת לחם צריך להוכיח כושר השתכרות", לעג, והבהיר: מעבר לאוכל, ביגוד וחינוך - צריך דיור. זה דבר הכי בסיסי שיש. אבל הכי קל לתקוף את החרדים!

"הציבור לא רוצה אג'נדה אנטי-חרדית", הבהיר לשומעיו שבמליאה, והזהיר: "טומי לפיד, המפלגה שלו ירדה מהמפה, כי הנושא היחיד שלו היה אנטי חרדי ונמאס לציבור".

נאום השיטנה

מי שחטף בטעות את החיצים שנורו לכיוונו של אטיאס, היה ח"כ ניסים זאב - האיש שכמעט תמיד ישוב על כסאו במליאה, ואולי בשל כך הכי נוח לתקוף אותו כנציגה של ש"ס.

היה זה ח"כ דניאל בן סימון (עיתונאי לשעבר) מ'העבודה' (כלומר, מה שנשאר ממנה), שהקדיש ביום שני את כל שלוש הדקות שניתנו לו כדי להשקיע במלל אנטי-ש"סי. "אגיד כמה מלים לא כל-כך טובות על מפלגת ש"ס, שהנציג שלה יושב פה - נסים זאב - שבאה לעולם כדי לתקן עוול היסטורי. אדוני כבוד הרב - הוא לא מקשיב. יושב פה אדם שהוא ממייסדי המפלגה הזאת. נסים זאב, כמו שאתה רואה אותו, הוא אביה הרוחני של תנועת ש"ס".

"אלי ישי היה עוזר שלו בעירייה", הזכיר ח"כ אחמד טיבי מרע"מ תע"ל.

"אלי ישי היה עוזר אישי שלו. האיש הזה, שבא לעולם הפוליטי כדי לתקן עוול היסטורי - נסים זאב - נגד השכבות החלשות הספרדיות, והנה הפכתם להיות סייענים של כל ממשלה, גם הממשלה שמפילה את השכבות החלשות. אתם סייענים לא במובן החיובי, אתם נכנסים לכל מיטה שפורסים בפניכם, ותחת לעזור לשכבות החלשות".

"לא שמפלגת העבודה לא היתה נכנסת לכל ממשלה", 'עקץ' אותו היו"ר התורן, ח"כ שלמה מולה מ'קדימה' (צד לבני).


"אתה מקלקל לי את הנאום עכשיו. אתה מקלקל לי את הנאום, כי כל כולו מוקדש לש"ס. כל כולו מוקדש לש"ס, למפלגה המלאכותית הזאת, שבאה כאילו להחזיר עטרה ליושנה, ובמקום זה היא מתיישבת כדי להשיג תקציבים אך ורק לחרדים. מה זה ספרדים, מה זה חשוב. בנות ספרדיות - לא מקבלים אותן, מה זה חשוב. העיקר יושבים בממשלה ומנציחים שלטון. שכחתם, ואתם הולכים לשלם מחיר, נסים זאב, אני אומר לך, לא רק מאריה דרעי. לא רק מאריה דרעי שמחכה לכם בפינה.

"אני אומר לך, תקשיב. אתם הולכים לשלם מחיר על הונאה פוליטית שאין כדוגמתה. בגדתם ברעיון שאתה היית שותף להקמתו. במקום זה אתם מחזיקים כל ממשלה, בין אם ימין, ימין קיצוני. איפה הרוח הספרדית? איפה היא נעלמה? איפה מה שהרב עובדיה יוסף אמר להחזיר עטרה ליושנה? במקום זה אתה בא לפה כל שבוע ומדקלם אותו נאום - כל הזמן להגן על הדרך של הממשלה הזאת.

"תדבר פעם אחת על המסכנים, תדבר פעם אחת על העניים, תדבר על תושבי אופקים, תושבי שדרות, אלעד וכל היישובים האלה, שתומכיכם שם, אבל עבדתם עליהם. לא, לא לאורך זמן. ולכן המכה שלכם תבוא גם מבפנים, כשאריה דרעי יצא החוצה וייקח מכם את החמישה-שישה מנדטים האלה. והציבור שציפה, במיוחד העניים, שתדברו בשמו, הפכתם לזרוע נוספת של שלטון הימין".

בלעם בכנסת

טוב, הוא קצת ערבב נתונים. אריה דרעי לא ממש יושב על המשבצת הימנית, ואם יש ימני בש"ס הרי הוא ניסים זאב. ובכלל, ש"ס שבה ומדברת על השכבות החלשות, ש"ס היא זו ש'בגדה' כביכול במי שיצאו לרחובות בקיץ האחרון, קרי מעמד הביניים, איש לא מאשים אותה בכך שבגדה בשכבות החלשות. אבל למה להתבלבל עם עובדות.

"ולכן", סיים ח"כ בן סימון את דבריו, "נסים זאב, יש לי חדשות טובות בשבילך: בשבוע הבא כשתעלה לפה, אל תדבר רק על ארץ-ישראל, תדבר אל הציבור ששלח אותך לכאן ותגיד לו מה עשית כדי להנמיך את עוניים, כדי לזקוף את קומתם, מה ש"ס עשתה חוץ מאשר קומבינות של שר הפנים ושר השיכון, אתה וכל חברי ש"ס.

"לכן, בטרם אתם תצטרפו לממשלה הבאה, תעשו חשבון נפש על מעשיכם, כי באתם במנדט ברור – לדבר בשם העניים. ביבי נתניהו לא צריך את זה, הוא מדבר בשם האלפיון העליון, אבל אתה, שהקמת את ש"ס, את היצור הזה, כביכול כדי להביא ישועה לספרדים - הפכתם לזרוע המבצעת, המסייעת, של ממשלה שמרעה עם העניים, שדופקת אותם, ששמה עליהם פס".

"ואתה, כשתעלה לפה בפעם הבאה, תהיה יותר צנוע, תדבר בצניעות ותגיד: אשמתי, בגדתי, חטאתי, אני נסים זאב שהקמתי את ש"ס, ש"ס לא מילאה את ייעודה בחיים, במיוחד לא בכנסת".

"אפילו בלעם קטן עליך. לפחות אתה מתווכח עם האתון", הגיב ח"כ ניסים זאב וסיכם את הדיון, מבחינתו.

אם אני הייתי משיבה במקומו, הייתי אומרת לו, לבן סימון, תודה רבה על שהזכיר 'נשכחות' והבהיר לכל עם ישראל, אחת ולתמיד, מי הקים את ש"ס. כך גם, הוא הזכיר למצביעי ש"ס, השייכים לשכבות החלשות (ויש רבים כאלו), שלא מצליחים לעשות את מה שדפני ליף וחבריה מצליחים לעשות, ולא ממצים את כושר ההשתכרות שלהם, שהשר אטיאס הציל להם את הקריטריונים מידי טרכטנברג וחבורת המלומדים שישבה איתו על המדוכה.

הם, ברובם, המשיכו לשבת בבית, לשוב אחרי יום עבודה עם שכר מינימום ביד, ולהיאבק על פת לחם. לא על טיסה לחו"ל בקיץ הקרוב.

"אני יכול לבקש שקט? חבר הכנסת עפו אגבאריה וחבר הכנסת נסים, אם אתם רוצים לדבר, אתם יכולים ללכת מאחורה, לשתות קפה, לדבר, אבל לא להפריע בבקשה", השתיק היו"ר מולה את השניים.

"איך נתת לו לתקוף אותי פה ככה על הבמה ולא השתקת אותו? תגיד לי", מחה ח"כ זאב על עלבונו.

שתיקה שכזאת

אבל אין ספק שהגל השוצף ביותר, יעבור על התנועה עם פרסום דו"ח מבקר המדינה, אם אכן נכונות ההדלפות.

איך מתמודדים עם דו"ח כזה? קודם יש להשיב לשאלה: איך מתמודדים עם הדלפות לדו"ח 'כזה'.

התשובה, כפי שאמר לי השבוע אלי ישי, היא: "כרגע שותקים, לא מגיבים".

אבל מה לעשות שלמרות שהוא כל-כך רוצה לשמור על שתיקה, 'מקורביו' שמים לו ולש"ס דברים בפה.

קחו, למשל, דברים שפורסמו אתמול (ג) ב'מעריב':

"ל'מעריב' נודע כי שר הפנים אלי ישי, שהוא אחד המבוקרים המרכזיים בדוח הצפוי, מתכוון לעתור לבג"ץ נגד המושג 'אחריות מיוחדת' שבדו"ח ואשר מתייחס לחלקו בפרשה. מקורביו של השר סיפרו כי 'בצוות ההגנה המשפטי כבר שוקדים על הכנת העתירה לבג"ץ'".

"מקורביו של השר" צריכים לספר לכתב 'מעריב' על הגשת עתירה לבג"ץ, אם השר החליט לשמור על שתיקה? התשובה, כמובן, שמורה במערכת.

"בנוגע לחומרת ההתבטאויות נגד המבקר עם פרסום הדוח, יועציו של ישי נחלקים לשניים", יודע לספר כתב 'מעריב': "חלקם בדעה כי על ישי לשמור על איפוק ועל ממלכתיות, ויש המאמינים כי אין מנוס מהפשלת שרוולים ותקיפה חזיתית של מבקר המדינה. בשלב זה ישי נוטה לאמץ את גישת הממלכתיות ולהימנע מהתקפה אישית בתקשורת נגד המבקר".

אבל שימו לב לחלק האחרון של הכתבה:

"מלבד שרי ש"ס, שצפויים לגבות את מנהיגם, גם מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, צפוי לעמוד לימינו. עדיין לא ברור אם הרב יאמר את דבריו כבר בסוף השבוע או שימתין לפרסום הדוח הרשמי".

מאיפה, למען ה', יודע כתב עיתון על כוונותיו של הגר"ע, שאינו חשוד בלחלוק את מחשבותיו עם עיתונאים? התשובה, כמובן, שמורה במערכת.

גם לכתב 'הארץ' נודעו אי אלו דברים מעוררי עניין:

"האם הוא יחמוק מהגרזנים המונפים מעליו כיו"ר ש"ס?" - שואל הכתב את עצמו, וגם מביא את התשובה. "בסביבתו של ישי יש שמשתעשעים ברעיון למנף את דו"ח המבקר לקמפיין 'הוא זכאי' לקראת הבחירות הקרובות, כמו שעשה קודמו בתפקיד אריה דרעי לאחר הרשעתו בפלילים".

אתם שם "בסביבתו של ישי", לא שמעתם על רצונו של השר בשקט?

קבר דוד בידינו

אולי במקום ללעוס אמירות/השערות/הצהרת כוונות סביב פרשת השריפה בכרמל, תתחילו לשחרר ידיעות על עשייה ברוכה של השר, ויש כזו למכביר.

הנה, למשל, סיפור.

תחילתו בתמונה שהתגלגלה לידי ובה נראה אלי ישי יושב במחיצת האדמו"ר מביאלה-לוגאנו. התמונה הועברה אלי ללא פרטים, ואני הפניתי לשר שאלה: האם מדובר בפגישה אישית או בנושא ציבורי.

מתברר ש'עליתי' על משהו: לפני מספר ימים התגלגלה שמועה לפיה סגן שר החוץ, דני איילון מישראל ביתנו, הבטיח באחת מפגישותיו להעביר לידי הנוצרים את 'קבר דוד' בירושלים. שמועות מהסוג הזה צפות ועולות מידי תקופה, ולאחר שהוכחשו בידי הגורמים הרשמיים לא התייחסתי אליהן.

מתברר שהשמועה הזו הגיעה גם לאוזני האדמו"ר, והדבר חרה לו. הוא החליט לזמן אליו את אלי ישי, כדי לבקש ממנו לטפל בנושא.

ישי מיהר להתקשר לסגן השר (הנמצא בחו"ל) ושמע ממנו ש"להד"ם". באחד מהימים הקרובים מתכוון השר להגיע לביקור במתחם הקבר, כדי להדגיש את הקשר שלנו עם המקום, ולמנוע כל מחשבה עתידית של מסירת המקום לידיים כאלו או אחרות.

שנאה בלשכה

אם יש אחדות בין המפלגות החרדיות הרי היא קשורה לפרשת נתן אשל, ראש לשכת נתניהו שיצא למה שמכונה "חופשה כפויה".

הם מדברים עליו בנימה של הספד. פשוט מצטערים. לא מעניין אותם מה עשה או לא עשה, מבחינתם האיש זכאי לגמרי וחבל על דאבדין. "הוא זה שתמיד היה מבין אותנו", הם שבים ואומרים. גם התקשורת החרדית מתייחסת לאיש בכפפות של משי.

לטעמי, יש כאן מקום לחשבון נפש בלשכה ה'גבוהה גבוהה'. טוב, זה לא סוד שלא ממש אוהבים שם, בלשכת ראש הממשלה, חרדים. גם לא את התקשורת החרדית. נסו להיזכר מתי לאחרונה העניק ראש הממשלה ראיון לכלי תקשורת חרדי, ולמה בלשכה שלו לא אוהבים עיתונאים חרדים שמגיעים לישיבות ממשלה.

"את יודעת שגם ככה הם לא אוהבים פה את התקשורת החרדית", אמר לי פעם עובד בלשכה.

ואם תרצו, אציע לכם לערוך מבחן קטן, רק כדי לקלוט במה מדובר: נסו לשלוח ללשכת ראש הממשלה שאלה ממייל של עיתונאי חרדי. עכשיו, קחו לוח שנה ורשמו לפניכם מתי קיבלתם תשובה למייל, אם בכלל.

את אותה שאלה נסו לשלוח ממייל של כתב בתקשורת הכללית. אחרי הניסיון הזה, כל מילה נוספת אינה אלא מיותרת.

זחיחות בליכוד

אבל מה כל פרשת אשל נחשבת, כאשר אווירת אופוריה של ממש נושבת בשורות הליכוד ומזרימה דם חדש בעורקים.

כך, מן הסתם, חש אריק שרון רגע לאחר שביצע את תוכנית ההתנתקות שלו.

"המנהיג הבלתי מעורער של הליכוד", כינה יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשפתח את ישיבת הסיעה ביום שני השבוע.

"התנועה הבלתי מעורערת, הליכוד", השיב לו נתניהו במטבע משבח משל עצמו.



אז פרשה קלה מעיבה על לשכת ראש הממשלה; מחנה פייגלין שמר על כוחו ואולי אפילו התחזק; כמה עשרות אחוזים נותרו בבית ולא הלכו להצביע לאות מחאה, למרות תחנוניו של ביבי ביום הבחירות - כל אלו אין בכוחם לסדוק את אווירת הניצחון.

נראה שמישהו שם בליכוד או בלשכת ראש הממשלה שכח שפוליטיקה היא גלגל.

פעם למעלה, פעם למטה.