המדריך: כל מה שחשוב שתדעו על הדרכון שלכם

האם אפשר להימנע ממסירת תווי פנים וטביעת אצבע?

מאגר תווי הפנים הוגדר כחובה לכולם. לגבי אגירת טביעות אצבע: חוק המאגר הביומטרי ייכנס לתוקפו לאחר שיאושרו תקנות נוספות בוועדה המשותפת לוועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה. בין התקנות שיידונו בחודש הקרוב נכללים השימושים הנוספים שייעשו במאגר על ידי גופים חיצוניים כמו המשטרה וגופי ביטחון נוספים, וכיצד ייאגרו נתונים של קטינים.

הוועדה קבעה כי על שר הפנים להביא את התקנות לאישור הכנסת עד 3 ביולי 2017, ועד אז ימשיך לפעול הפיילוט במאגר, כפי שפעל עד כה. במהלך התקופה הזאת יחויבו אזרחים שמנפיקים תעודות חכמות להכליל את האצבע במאגר הביומטרי. החל ביולי תיכנס הוראת שעה שקובעת כי הכללת טביעת אצבע במאגר הביומטרי תיעשה באופן וולונטרי.

מה קובע החוק?

אזרח שיסכים לכך שתמונות של שתי טביעות האצבעות שלו יישמרו במאגר, יקבל תעודת זהות או דרכון ביומטריים בתוקף של עשר שנים. תושב שלא יסכים, יקבל תעודה ביומטרית בתוקף של חמש שנים. במאגר יישמרו רק טביעות האצבע של אזרחים מעל גיל 16 שיסכימו לכך. לאחר סיום הליך התקנת התקנות ואישורן בוועדה המשותפת, יונפק תיעוד ביומטרי חכם לכלל הציבור.


האם כדאי לחדש עכשיו דרכון או תעודת זהות גם אם לא צריך?

לאזרחים שלא מעוניינים כי טביעת האצבע שלהם תיכנס למאגר הביומטרי, מומלץ לחכות עד תחילת יולי כאשר תיכנס לתוקפה הוראת השעה שקובעת כי הכללת האצבע במאגר היא רשות ולא חובה.

חשוב לזכור כי החוק בישראל קובע שעל כל אזרח לשאת עליו בכל רגע תעודת זהות (על פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, תשמ"ג־1982 — אזרח שמלאו לו 16 שנה חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו).

מה קורה במדינות אחרות בעולם?

מדינות רבות בעולם אימצו מדיניות שבה תעודות זהות, דרכונים ורישיונות נהיגה ביומטריים מחליפים תעודות ישנות. על פי נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שחקר את הנושא בקרב מדינות האיחוד האירופי וארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד וקנדה, במרביתן קיימים מאגרי מידע ביומטריים הכוללים תווי פנים, ללא טביעת אצבע, וגם בהן — הכללת המידע בתוך מאגר ממשלתי היא וולונטרית. בריטניה למשל, ביצעה ניסוי בתעודות חכמות, כמו שנערך בישראל, אך החליטה לא להמשיך בו ואף קבעה כי המאגר הקיים יימחק.

המדינה היחידה באיחוד שלה יש מאגר טביעות אצבע שהוא חובה היא פורטוגל. מדינות נוספות המקיימות מדיניות של מאגר ביומטרי ממשלתי, שבהן האזרחים מחויבים לספק תווי פנים וטביעות אצבע הן פקיסטן ועיראק.

מה החסרונות בחוק החדש?

החשש הגדול ביותר העולה מקיומו של מאגר ביומטרי הוא מקרה של דליפת נתונים או פריצה למאגר — מה שיגרום לפגיעה בפרטיותם של אזרחי ישראל. ביקורת שהעלו משתתפי הוועדה שדנה בחוק, בהם חברי קואליציה ואופוזיציה ביקשו לדעת האם נבדקו אלטרנטיבות למאגר — אך לא הוגשה לוועדה הצעת פתרון חלופית למאגר.

בנוסף, עלויות הפעלת המאגר ותחזוקו הן יקרות, ומבקר המדינה העריך כי עלות פרויקט תיעוד לאומי חכם, הכולל הקמת ומימון הרשות לניהול המאגר הביומטרי, יגיע לכמיליארד שקל. מתוכם, עלות הנפקת התעודות עצמן הוא כ–270 מיליון שקל ועלות תפעול המאגר בכל שנה הוא כ–12 מיליון שקל.

מדוע למדינה היה חשוב לקדם את הקמת המאגר?

על פי הרשות לניהול המאגר הביומטרי, המשטרה ורשות האוכלוסין וההגירה - תופעות כמו זיוף תעודות זהות, ניסיונות התחזות והרכשות כפולות (מצב שבו שני אנשים שונים מוציאים אותה תעודת זהות; ר"ג) ייהפכו לקשות יותר.