מהארכיונים עד הדרכון: הסיפור מאחורי הדרך לאזרחות אירופית

דרכון זר כבר מזמן אינו רק סמל סטטוס. עבור ישראלים רבים, הוא הפך למפתח שפותח דלתות חדשות: השכלה גבוהה ללא עלות או בסבסוד כמעט מלא, שוק עבודה רחב עם תנאים אטרקטיביים, אפשרויות השקעה מגוונות, ורשת ביטחון סוציאלית שמציעה יציבות וביטחון.

גרמניה היא אחת המדינות שבהן חל שינוי מהותי שהפך את הדרכון לנגיש יותר מאי פעם. באוגוסט 2021 תוקן חוק האזרחות הגרמני, ולראשונה הוא מאפשר זכאות לא רק לצאצאים ישירים של אזרחים גרמנים, אלא גם לצאצאיהם של מי שמרכז חייהם היה בגרמניה לפני 1933 ונאלצו להימלט עם עליית הנאצים לשלטון.

עבור משפחות ישראליות רבות, השינוי הזה הפך את הדרכון הגרמני מיעד רחוק לאפשרות מציאותית ובהישג יד. גם בדין האוסטרי חל שינוי לטובה – בשנת 2020 קבעה אוסטריה כי כל אדם שחי בשטחה (גם ללא אזרחות) לאחר 30 בינואר 1933, ונמלט ממנה בעקבות רדיפת המשטר הנאצי, זכאי לאזרחות אוסטרית. הזכאות חלה גם על צאצאיו הישירים – ילדים, נכדים, נינים ואפילו חמישיים.לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגרמנית, בארבעת החודשים הראשונים של 2024 הוגשו 6,869 בקשות לאזרחות גרמנית – יותר מכלל הבקשות שהוגשו בשנת 2022. אם המגמה תימשך, השנה צפויה להסתיים עם כ-21,000 בקשות חדשות. בין השנים 2022 ל-2023 אושרו בגרמניה כ-25,400 בקשות במסגרת החוק המפצה, כשישראל מובילה את הרשימה. מה שהיה פעם טאבו הפך לתעודת ביטוח לעתיד – והישראלים לא מחכים להזדמנות השנייה.

כאן נכנס לתמונה משרד עורכי הדין של טל אופיר, שהפך את תהליך הוצאת הדרכונים הגרמניים, הרומניים והאוסטריים ממסע מייגע לפרוצדורה מסודרת, מדויקת ויעילה. עם ניסיון של למעלה מעשור ואלפי לקוחות שכבר מחזיקים בדרכון האירופי הנכסף, המשרד בנה מומחיות שמכסה את כל השלבים – מאיתור המסמכים הדרושים בארכיונים ועד הגשת הבקשה בצורה שמבטיחה מינימום עיכובים.

כמה זמן לוקח להפוך את החלום על דרכון זר למציאות?
"התהליך מורכב ממספר שלבים," מסבירים במשרד. "השלב הראשון הוא הבדיקות הארכיוניות, שבהן מאתרים את המסמכים ההיסטוריים הנדרשים להוכחת עמידה בתנאי הזכאות. לרוב, שלב זה נמשך בין מספר ימים לחודשיים-שלושה, בזכות הארכיונים המסודרים הקיימים במדינות הרלוונטיות." את הבדיקות הארכיוניות במשרד עורכים אנליסטים מנוסים דוברי גרמנית, המתמחים בניתוח מסמכים היסטוריים ובהיכרות מעמיקה עם הארכיונים השונים. "המיומנות והניסיון שלנו מביאים לכך שלמעלה מ–90% מהבדיקות מסתיימות בהצלחה," מוסיפים במשרד. "רק לאחר שיש תוצאה חיובית בבדיקה, מתקדמים לשלב הבא – הכנת הבקשות והגשתן."

אם הארכיונים נגישים לכולם, למה לא פשוט לעשות את זה לבד?
"על פניו, כל אחד יכול לפנות לארכיונים בעצמו," הם מסבירים. "המסמכים אכן זמינים למי שיודע איפה לחפש, אבל כאן נכנס ההבדל: לא כל מסמך מספיק, ולא כל פיסת נייר מוכיחה את מה שצריך להוכיח.צריך לדעת לקרוא את המסמכים לעומק, להבין מי הנפיק אותם, ובעיקר מה הם באמת אומרים. מסמך שנראה זניח לעין לא מקצועית יכול להיות ההוכחה המכריעה, ולהפך – נייר שנראה מבטיח עלול לא להחזיק מים.הבדיקה המעמיקה היא שמסננת את המידע, מחברת את הנקודות ומביאה את התוצאה. כי בסופו של דבר, דרכון לא משיגים על בסיס ניירת בלבד – אלא על בסיס ההוכחות הנכונות."

אחרי שמוצאים את המסמכים, מה הצעד הבא בדרך לדרכון?
השלב הבא בתהליך הוא כבר עבודה מדויקת של איסוף והכנת המסמכים. כל מבקש צריך להצטייד בתעודות הנכונות, בהתאם להנחיות המחמירות של גרמניה או אוסטריה.זה מתחיל באיסוף מסמכים ממשרדי הממשלה בישראל – משרד הפנים, הרבנות, משטרת ישראל – כל מה שנדרש כדי להוכיח את הקשר המשפחתי לקרוב ולהשלים את התמונה עבור הרשויות: מצב אישי, היעדר רקע פלילי ופרטים בירוקרטיים נוספים.

אבל בזה זה לא נגמר. המסמכים עוברים אימות במשרד החוץ באמצעות אפוסטיל, מתורגמים לגרמנית, נחתמים באימות נוטריוני ומוגשים כמקשה מסודרת למחלקות האזרחות בגרמניה או באוסטריה, יחד עם הממצאים הארכיוניים.זה אולי נשמע טכני, אבל בפועל, כל טעות קטנה עלולה להחזיר את התהליך חודשים אחורה. כשהכול מטופל בקפדנות, הבקשה מגיעה לשולחן הפקידים מסודרת, מלאה – ובעיקר, בלתי ניתנת לערעור.

יש בכלל ודאות שבסוף התהליך הדרכון יונפק?
"זה קורה לעיתים רחוקות מאוד," הם מסבירים. "אנחנו מכירים את החקיקה בכל מדינה לעומק, יודעים בדיוק אילו ראיות נדרשות, ומוודאים שהכול מסודר ומאומת לפני שהבקשה מוגשת.כבר מהשלב הראשוני, עוד לפני הבדיקה הארכיונית, אנחנו בוחנים את המקרה ויודעים אם יש לו סיכוי ממשי. אין אצלנו ניסוי וטעייה: אם אין בסיס טוב, לא מתחילים בתהליך. זו הסיבה שהבדיקות שלנו מצליחות בלמעלה מ-90% מהמקרים, והבקשות עצמן, שמוגשות באופן מסודר ומקצועי, מגיעות ל-100% הצלחה."

מה הדין לגבי מי שהגיש בעבר בקשה לאזרחות גרמנית ונדחה? האם ניתן להגיש שוב?
ניתן להגיש בקשה נוספת לאזרחות גרמנית, גם אם בעבר נדחתה הבקשה. שינויים חקיקתיים משמעותיים שחלו בשנים 2020 ו-2021 יכולים לשנות את התמונה עבור מי שסורב בעבר.

לדוגמה, תיקונים בסעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני מאפשרים כיום זכאות למי שלא היה זכאי קודם. ניקח לדוגמה אדם שנולד בפולין ב-1915, היגר לגרמניה ב-1925, ונמלט ארצה ב-1938 בעקבות רדיפות המשטר הנאצי.לפני התיקון, הוא לא היה זכאי לאזרחות משום שלא נולד לאב גרמני. כיום, בזכות התיקון, הוא עומד בתנאים: מרכז חיים בגרמניה לפני 1933, עזיבה בגלל רדיפות, וללא אזרחות גרמנית.

דוגמה נוספת היא צאצאי יהודים שאזרחותם נשללה בצו הנאצים. בעבר, היו מגבלות כמו לידה מחוץ לנישואין או לפני 1953, שמנעו זכאות. כיום, מגבלות אלה בוטלו בזכות פסיקה חוקתית.

אז כמה זמן לוקח עד שהרשויות אומרות את המילה האחרונה?
אחרי שהבקשה מוגשת, היא עוברת לבחינה ברשויות הרלוונטיות. משך הזמן משתנה ממדינה למדינה – בין כמה חודשים לשלוש שנים, בהתאם ליעילות הטיפול.כדי להבטיח שהדברים מתקדמים בצורה רציפה, המשרד דואג לשלוח תזכורות, לעקוב אחרי סטטוס הבקשה ולעדכן את הלקוחות בכל שלב.

בסופו של דבר, הדרך לדרכון האירופי רצופה אתגרים: איתור מסמכים בארכיונים ישנים, הבנת החקיקה המורכבת בכל מדינה והתמודדות עם ביורוקרטיה שעלולה להימשך חודשים ואף שנים. אבל עם עבודה מדויקת, ניסיון והיכרות מעמיקה עם המערכת, האתגרים האלה הופכים למכשולים שניתן לעבור. המשרד של עו"ד טל אופיר לוקח על עצמו את כל השלבים – מהבדיקה הראשונית ועד המעקב הצמוד מול הרשויות – כדי להבטיח שהמסע יהיה לא רק מוצלח, אלא גם רגוע, מסודר וחף מתקלות.