מי מאלו המזמרים 'ויהי בנסוע ארון', בניגון מתרונן, מקשיב למילים של אותם פסוקים?
ענווה איננה שפלות ונמיכות רוח: כשהאדם הוא גבוה משכמו ומעלה, ומכיר ביכולות וכוחות הגדולים בהם ניחן, זו התגלמות הענווה
הספר מנתח קטעים נבחרים מפרשת השבוע - באמצעי המחשה ספרותיים וויזואליים
האדם נמשל למזבח. כשם האש בערה תמיד במזבח, כך גם ליבו של האדם בוער תמיד • לקראת שבת על פרשת השבוע
ממצוות קידוש החודש אנו למדים שעם ישראל הוא מעל הזמן ומעל הטבע • פרשת שבוע דקדושה
לכל אדם יש כישורים בהם התברך • לא צריך להמתין להזדמנות כדי לתרום • הנשים של המשכן כמשל • לקראת שבת
העצבות היא ה'עמלק' שבלב, המייאשת ומרפה את ידי האדם • השמחה היא הדרך לעבודת השם • מבט חסידי על פרשת השבוע
ממשה רבינו אנו יכולים ללמוד, שאדם שמקלל את הזולת בסופו של דבר מקלקל לעצמו • לקח מפרשת השבוע - לקראת שבת
בפרשת השבוע אנו לומדים כי "דרך ארץ קדמה לתורה" • על בן תורה קודם כל לקבל על עצמו מידות טובות
כפיות טובה היא המידה המגונה ביותר • אדם צריך להכיר טובה לכל מי שגמל עמו טוב, כן גם למי נהר • לקח מפרשת השבוע - לקראת שבת
מדוע לא שלח יוסף הצדיק אגרת לאביו על כך שהוא חי ושולט במצרים? • הנה מה שניתן ללמוד מהתנהגותו
במצריים לא התבוללו בני ישראל בשל הבטחה מיוחדת • מדוע סכנת ההתבוללות כן קיימת היום? • עיון קצר
שלושה התפללו, משה רבינו, שלמה המלך ואליעזר עבד אברהם ותפילתו הייתה המעולה מכולן. מדוע? • לקראת שבת על פרשת השבוע
ההליכה מסמלת מצב של התקדמות ועליה, ומנוגדת לנסיגה ודריכה במקום • פרשת השבוע מלמדת כיצד עושים זאת • טור
הפרשה המספרת על מבול ואירועים דרמטיים, זכתה לשם 'נח' • מה ההיגיון העומד מאחורי זה? • הרב גלויברמן מסביר
כאשר האגו שולט המחלוקת בוערת שלא לשם שמים • הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מהעולם • לקראת שבת מפרשת השבוע
כאשר נגזר דין מוות אל דג, הקדוש ברוך הוא שולח לו את ה'שלך' • העקרון של ה'בעל שם טוב' בפרשת השבוע • טור לקראת השבת
יהודה היה מוכן להילחם נגד כל צבא מצרים כדי להציל את אחיו • לקח לכל הורה • הרב יעקב גלויברמן בטור חדש: 'לקראת שבת'
העם היהודי מצא תמיד פתרונות יצירתיים כדי לשרוד, אבל ברגע האמת ידע למסור את הנפש • ברגע שמתחילים להתכופף ללחצים ולפיתויים, הקריסה היא רק שאלה של זמן
לא הסכמתי לקחת ממנו כסף, ביקשתי שיעזור לנערים שנשרו אף הם מדרך הישר • מסר מברכת אברהם? בידינו לברך או לקלל את ילדינו, העיקר לא לשבור את הכלים
