למה אנשים סקרנים שומרים על חדות מחשבתית לאורך שנים?
המוח האנושי שומר על יכולתו להשתנות, ליצור קשרים חדשים ולהסתגל גם בגיל מבוגר. אחת הדרכים היעילות ביותר לשמור על יכולת זו היא דווקא פשוטה להפליא – להישאר סקרנים
המוח האנושי שומר על יכולתו להשתנות, ליצור קשרים חדשים ולהסתגל גם בגיל מבוגר. אחת הדרכים היעילות ביותר לשמור על יכולת זו היא דווקא פשוטה להפליא – להישאר סקרנים
החוקרים זיהו מספר שינויים גנטיים נדירים בקרב משפחות שבהן בני כמה דורות הגיעו לגילים מתקדמים כשהם בריאים יחסית
ילדים מתקשים לווסת את חום הגוף ביעילות כמו מבוגרים. מנגנון ההזעה שלהם עדיין אינו בשל לחלוטין, שטח הגוף שלהם גדול יחסית למשקלם והם מתייבשים במהירות רבה יותר. גם מבחינה נפשית הם רגישים יותר לשינויים סביבתיים קיצוניים, ולכן ייתכן שהם מושפעים במיוחד מגלי חום ממושכים.
האם אפשר לדעת כבר באמצע החיים כיצד ייראה המוח שלנו בעוד עשרים או שלושים שנה? האם הגוף משאיר רמזים מוקדמים לכך שהמוח מתחיל לאבד את חוסנו – הרבה לפני הופעת בעיות זיכרון או אבחנה של דמנציה?
האם ניתן לזהות את הסיכון לפגיעה בזיכרון שנים לפני הופעת התסמינים? מחקר חדש מגלה כי מולקולות זעירות בדם משקפות את מצב המוח, מושפעות מאורח החיים שלנו, ועשויות לפתוח עידן חדש ברפואת המניעה ובאריכות החיים הבריאה
מחלות לב וכלי דם ממשיכות להיות גורם התמותה המוביל בעולם המערבי. למרות ההתקדמות המרשימה ברפואה, חסימות בעורקי הלב עדיין עלולות לגרום להתקף לב מסכן חיים
הילדים עלולים להפוך ישנוניים, אדישים לסביבה, להתקשות לשמור על יציבה, ליפול בעת הליכה, להיראות מבולבלים או לאבד את היכולת לבצע פעולות פשוטות שבדרך כלל אינן מהוות עבורם קושי
הצלחתן של זריקות ההרזיה משנה לא רק את עולם הרפואה אלא גם את שרשרת המזון העולמית. ככל שמספר המשתמשים בתרופות אלו ימשיך לגדול, צפוי שהביקוש לחלבון איכותי ימשיך לעלות
בעידן שבו הטיפול בהשמנת יתר עובר ממיקוד במשקל בלבד למיקוד בהרכב גוף, איכות חיים ובריאות מטבולית כוללת, נראה כי פעילות גופנית מובנית צריכה להיחשב חלק אינטגרלי מהטיפול הבריאטרי ולא המלצה נלווית בלבד
חלק מהאנשים חווים יותר זיהומים, אחרים מדווחים על החמרה במחלות דלקתיות, מחלות עור, כאבים כרוניים או מחלות אוטואימוניות. במקרים רבים התחושה היא שהגוף פשוט פחות עמיד מכפי שהיה בעבר
למרות שהסיכון לשבץ מוחי עולה עם הגיל, כיום ידוע שכ-10% עד 15% מהאירועים המוחיים מתרחשים אצל אנשים מתחת לגיל 50
מחקרים רבים מצאו כי בני נוער עם השמנה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה בהמשך החיים. הסיכון בולט במיוחד כאשר ההשמנה מופיעה בגיל ההתבגרות
במקרים של הופעת תסמינים, במיוחד לאחר השתתפות באירוע המדובר, מומלץ לפנות לרופא ולעדכן על החשיפה האפשרית
כאשר מטפלים נכון בהשמנה, לא רק המספר על המשקל משתנה. משתנה גם הבריאות המטבולית, איכות החיים, התפקוד הגופני ואולי בעתיד גם הסיכון האונקולוגי
כאשר המוח חושב שאין מספיק אנרגיה, גם אם בפועל יש עודף שומן גדול, הוא מפעיל מנגנוני הגנה: הגברת רעב, האטת חילוף החומרים, תשוקה למזון עתיר קלוריות וניסיון להחזיר כל ירידה במשקל
ייתכן שאוכלוסיות מסוימות מגיבות טוב יותר למינונים נמוכים יותר בשל מבנה גוף קטן יותר או מאפיינים ביולוגיים שונים
המוח “לומד” את מצב החסר האנרגטי ומנסה להחזיר את הגוף למשקל הקודם. זו אחת הסיבות לכך שרבים חווים רעב מוגבר לאחר ירידה במשקל ועלייה חוזרת במשקל לאחר דיאטות קיצוניות
המקרה של נתניהו מדגים מצב שבו התגלה מוקד קטן מאוד, בשלב מוקדם וללא גרורות, ובו הוצעו שתי אפשרויות: מעקב בלבד או טיפול קרינתי ממוקד. לפי הדיווח, הוא בחר בטיפול
הטיפול בהשמנה הופך מדויק ומותאם יותר. אין עוד גישה אחידה לכולם. הבחירה בין התרופות צריכה להתבסס על מכלול רחב של שיקולים: מצב בריאותי, גיל, הרכב גוף, יעד טיפולי ואורח חיים
אחרי תקופות של מתח, רבים פונים למתוק, לפחמימות מהירות, לאוכל שמרגיע לרגע. זה טבעי. אבל עכשיו אפשר בעדינות להחזיר את הגוף למקום יציב יותר