איך אפשר להחזיק אמונה ושמחה כשאני על סף קריסה?
אני עם שישה ילדים לבד, בלי ממ"ד, נודדת בלילות, לא בבית שלי, בלי פרטיות, בלי שינה – מנסה להיות "נוחה" ליד זרים, עם מסכה על הפנים. אני כבר לא מצליחה להכיל. לא את עצמי, ולא את הילדים. איך חוזרים לשמחה, כשאין אוויר לנשום?

