הרב יצחק פנגר עם שני סיפורי השגחה לכבוד שבת קודש, כיצד ניצל עובד מסעדה מהפיצוץ במגדלי התאומים? איך ניצל איש העסקים מהטיסה שנחטפה? ואיך כל זה קשור לפרשת השבוע ולחיי היום יום שלנו?
בפרשתנו נאמר "ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח, כי אשה כשית לקח". דבריה של מרים אשר היו מנקודת מבטה לתועלת, גרמו לכך שהיא לקתה בצרעת. אנו נעסוק הפעם בדינים אלו שנפסקו בדברי מרן השולחן ערוך והרמ"א, ובדרכי הכפרה לכל המעשים הללו הנכונים לצערנו בכל דור ודור, ובפרט לדורנו
הרב יצחק פנגר בסיפור נפלא לשבת על נהג משאית אוסטרלי שעבר תאונה והיה במצב של מוות קליני, הוא התעורר באורח נס ואף זכה בסכום כסף לרכישת רכב – מה קרה לאח"מ? איך זה קשור לפרשת השבוע? ואיך זה קשור לתקופה זו?
בפרשתנו צווה השם לאהרון ולבניו לברך את ישראל וכך נאמר "כה תברכו את בני ישראל וגו' " (במדבר ו כב). בתלמוד בבלי ברכות (לב:) רבי יוחנן אוסר לכהן שהרג את הנפש לשאת את כפיו. ואילו בתלמוד ירושלמי (גיטין פ"ה) מובא שרשאי לשאת את כפיו. מחלוקת ראשונים בביאור הגמרות ובפסיקה בהלכתית, מביאה את מרן השו"ע והרמ"א לחלוק בנושא זה. נעסוק בכך ובהשלכותיו של דין זה
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על אדם שהצליח להציל מיליוני תינוקות בזכות סוג דמו הייחודי, איך זה קשור לפרשת השבוע ומה צריך לעשות בכדי לאחד את עם ישראל?
אנו נמצאים ימים ספורים לפני חג השבועות, ונדבר הפעם בדין מדיני יום טוב המובא במסכת ביצה (יז) ונפסק בשלחן ערוך (אור"ח תקג). דיני הכנה מיום טוב לחול, ומיום טוב לחבירו. האם מותר לבשל ולאפות ביום טוב כאשר עושים זאת גם לצורך היום שאחריו? נעסוק בנושא זה מהגמרא ועד ההלכה למעשה
הרב יצחק פנגר בסיפור משעשע לשבת עם הקשר נפלא לפרשת השבוע ומסר חשוב לחיים; מה עשה נהג ההסעות שנתקע ליד בית חולים לבריאות הנפש ללא אפשרות לחבר את הגלגל לרכבו? ומה הפתרון שהציע המאושפז לנהג ההסעות?
קהילות יהודיות רבות מעבר לים נכחדו ובני הקהילה עלו ארצה או היגרו למקומות אחרים. כעת עולה השאלה מה ניתן לעשות באותם המבנים אשר שמשו לתפילה את בני הקהילה? האם יותר להם למכור את בית הכנסת אשר עדיין עומד על תילו? או שאם נחרב חלילה, האם יותר למכור את השטח של בית הכנסת? נעסוק בכך מהמשנה ועד ההלכה למעשה
הרב פנגר בסיפור לשבת על יצירות אומנות שהגיעו למכירה פומבית לאחר שבני המשפחה שהחזיקו בהן נפטרו, איזו תמונה נמכרה הראשונה ובכמה? ומה הרוויח האדם שקנה אותה? | סיפור עם הקשר נפלא לפרשת השבוע ומסר חשוב לחיים
בפרשתנו נאמר "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוהיך כי אני השם אלוהיכם" (כה יז). במסכת בבא מציעא פרק הזהב (נח) שנינו "כשם שאונאה במקח כך אונאה בדברים. לא יאמר לו "בכמה חפץ זה"? והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים". אם הוא בן גרים, לא יאמר לו "זכור מעשה אבותיך". ובמסכת חולין (צד) יש דוגמאות נוספות לאונאת דברים ולגניבת דעת הבריות, והדברים מפורשים בשו"ע (חו"מ רכח). כל אדם במהלך יומו נתקל בדיני אונאת דברים והמסתעף מהם, ועל כן כדאי ללמוד אותם על מנת שלא נכשל בהם ח"ו. נשתדל לבאר הדברים מהמקורות הלכה למעשה
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על להקת אריות שהצליחה לגבור על להקות רבות של אריות, כיצד זה קשור לפרשת השבוע? ומהו המסר החשוב ביותר שאנו יכולים לקחת מסיפור זה?
"ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם". כל תבואה חדשה מחמשת מיני דגן אסורה באכילה עד להקרבת העומר, שהוא יום ט"ז בניסן. וגם בזמן הזה כאשר אין בית המקדש קיים, נוהג איסור חדש בכל מקום ומקום. נבאר את הדין והמנהג הנהוג כיום בארץ ובעולם.
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת עם הקשר לפרשת השבוע ומסר מיוחד לחיים | מה סיפר הרב נתן צבי פינקל זצ"ל לאיש העסקים היהודי האמריקני כשזה הגיע אליו? ואיזה מסר חשוב העביר לו ולאנשים הנוספים ששהו בחדר?
פרשתנו מצוה על הדיין את הדברים הבאים "לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך" (קדשים יט טו). ע"פ הגמרא בסנהדרין (ל) פוסק מרן השלחן ערוך בחושן משפט (יז) שיש חובה על הדיין להשוות בין האנשים כאשר באים להתדיין לפניו, וזאת על מנת שיוכל לדון דין אמת. דברי מרן המכוונים אל הדיין נכונים גם לכל אדם באשר הוא, ונשתדל לבארם באר היטב
בפרשתנו נאמר " וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר" (ויקרא יז יג). נבאר את מהות המצוה הנוהגת בדם חיה ועוף בלבד ולא בדם בהמה, נבאר את טעמה ואת ההלכות הנאמרו במצוה זאת במסכת חולין פרק כיסוי הדם (פג) ובשלחן ערוך יו"ד סימן כח
בשנים האחרונות נפוץ בקרב רבים מבני ארצנו לחוג את חגי ישראל מעבר לים. השלכות הלכתיות רבות יש לתופעה זו ביו"ט שני של גלויות. מדיני עשיית מלאכה או אכילת חמץ, ועד לדיני תפילה ותפילין. נושא הלכתי זה נוגע לכל אדם היורד מהארץ בימים אלו, ואנו נעסוק במקצת מהנושאים הללו
בפרשתנו (פרק יד פסוק לו) נאמר "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא, כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת-הַבָּיִת." התורה חסה על כלי החרס שלא יטמאו ויצטרכו שבירה, ולכן ציוותה התורה לפנותם לפני כניסת הכהן אל הבית. כעת, כאשר בכל בתי ישראל עוסקים בהכשרות הכלים לפסח, נדון בכלי חרס המצויים ביננו והאם תועיל להם הכשרה
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על אדם שהצליח למכור אבנים ולהפוך אותם ל'חיית מחמד", איך זה קשור לפרשת השבוע? ואיך שה קשור לחיי היום יום שלנו?
בפרשתנו נאמר "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג), ומלשון זו דרשה הגמא במסכת שבת (קלב.) שהתינוק נימול ביום השמיני ללידתו ואפילו שחל בשבת. השלחן ערוך (יו"ד רסב) מבאר מהם האופנים שבהם מילה דוחה שבת ויום טוב, ומהם האופנים שאינה דוחה שבת ויום טוב, וכן דין יום טוב שני של גלויות
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על אדם בשם לורן קריצר שהפך למיליונר לאחר שהצליח למכור שמיכה שירש מסבתו במחיר של מיליון וחצי דולר, איך זה קשור לפרשת השבוע? ואיך זה קשור לחיים שלנו?
