הרב מאיר אשר לוגאסי

בני משפחה אשר שכלו את אחיהם בתאונת דרכים לא עלינו, הקדישו פרוכת מהודרת לעילוי נשמתו לבית כנסת שהיה עד אז ללא פרוכת כלל. כעבור עשר שנים נתרמה לבית הכנסת פרוכת נוספת על ידי אדם אחר, והוחלט על ידי ועד בית הכנסת להחליף את הפרוכת הישנה בפרוכת החדשה. בני המשפחה הפגועים והכואבים העלו את פרטי המעשה לפתחו של מרן הרב עובדיה זצוק"ל וטענתם בפיהם - "הלא לנו החזקה"! מרן זצוק"ל השיב להם, דבר על לבם ופייסם כיד השם הטובה עליו

"וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְתֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְמָה מָרָה". הכלי יקר מבאר בטוב טעם את פשר הנסיון ואת המסר החשוב העולה מכך, ודבריו מלמדים אותנו כיצד לזכות למתיקות בחיים

מאורעות קשים עוברים על אבינו יעקב. עשיו רודף אחריו, מלאך נאבק עמו עד שנעשה צולע, דינה ביתו יוצאת לראות בבנות הארץ ורחל מתה בעת הלידה. מדוע ארע לו כל זאת? מדרש תנחומא מלמדנו מה היתה הסיבה לכל אותן צרות, ודבריו טומנים בחובם מסר לכל אדם

"לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שוחד". עד היכן משוחדת דעתו של האדם? ומדוע שוחד קרוי שוחד? תשובה אחת לשתי השאלות, וממנה ניתן לקחת מוסר לכל אדם ולא רק לדיין

אחד הגורמים העיקריים לחלק ניכר מהסכסוכים בין בני אדם בכלל ובין זוגות בפרט הוא - חוסר בתקשורת נכונה וביכולת להעביר את המסר. בפרשתנו ניתן לגלות משני מקומות עד כמה חשוב לתורתנו שהמסר אותו אנו רוצים להעביר יהיה ברור, ויהיה מותאם אישית לאדם המיועד לקבלו, וכך יוכל ליפול על אזנים קשובות

אברך ירושלמי מקבל הזמנה לחתונה שלא מכיר ובוחר בכל זאת להגיע. ההפתעה שהמתינה לו באולם תלמד אותנו מסר חשוב המופיע בפרשתנו - "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על מוצא פי השם יחיה האדם"

פסוקים רבים בפרשתנו עוסקים ביחסים בין הורים לילדיהם. חובת החינוך, חובת הכיבוד, וגודל האחריות המונחת על כתפי ההורים. עם יציאת בנינו לחופשה, חובתנו להביט בפרשה אשר תתן לנו כלים לחופשה נעימה ובטוחה במחיצת הילדים

מעולם הוא לא אמר לאדם "סרחת" ולאשה "סרחת". כך מתארים חז"ל במדרש את תמצית חייו של מי שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ובשבוע הבעל"ט יחול יום פטירתו. בפרשיותנו מטות מסעי מופיע תאריך פטירתו המדויק של אהרן הכהן

"עמי, זכור נא מה יעץ בלק בן ציפור ומה ענה אותו בלעם". מה כחה של קללה, ומה כחה של ברכה? המסר הגדול מפרשתנו הוא - לזכור ולדעת מהו הפה של האדם, וכמה שמירה הוא צריך

הכאת הסלע על ידי משה ואהרן העסיקה מפרשים רבים. נתמקד בפירוש אחד אשר מקורו במדרש חז"ל, וממנו נוכל לקבל עצה חשובה בחינוך הבנים

סיפור אמיתי מהחיים על שתי חנויות זהות ושכנות משני צידיו של רחוב מרכזי, והסיפור האמיתי שמאחוריהם, יכניסו אותנו אל הסוגיא המרכזית בפרשתנו מחלוקת קרח ועדתו. להיכן נעלם ההיגיון של קרח ומאתים חמישים איש, נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם?

סיפור מרגש על מחנך דגול שמעד אך ידע גם לתקן, יכניס אותנו אל סיפור המרגלים, ואל דרכי פעולתו של משה רבינו בעת החטא ולאחריו, ולקבל מהם את התובנות החשובות לחיים שלנו כאן בעולם הזה

"ויסעו מהר השם" מבארים חז"ל - כתינוק הבורח מבית הספר. בשבוע הסתלקותו של המחנך הדגול שחינך למעלה משמונים שנה, האדם השלם, ראש הישיבה הגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, אנו מוצאים בפרשתנו את האפשרות לזכות למאה שנות תורה

בהתבוננות בחג העומד לפנינו עולה השאלה מאליה, מדוע התורה לא מזכירה שזהו יום מתן תורה? מעשה נפלא והסבר מיוחד יתנו לנו את ההבנה היסודית למהות החג

סדר חניית השבטים במדבר ומיקומם העסיק רבים מן המפרשים, וכל אחד פרש זאת בדרכו שלו. ביאורו של ה'כלי יקר' נפלא ביותר ומלמד אותנו יסוד חשוב - השלם גדול מסך חלקיו

בברכות שבפרשת בְּחֻקֹּתַי יש לשאול, מדוע התורה לא מזכירה כלל הבטחה לשכר לעולם הבא? מדוע כל הברכות מדברות אך ורק על העולם הזה? ובכלל, האם מותר לאדם לצפות לשכר או שאסור להיות כאותם עבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס? יסוד חשוב ביהדות המושתת על התלמוד ועל הרמב"ם ישפוך אור בנושא זה

מוסר גדול מובא בפרשתנו בסיפור המקלל. התרגום יהונתן בן עוזיאל מבאר את התנהלותו של משה רבינו כאשר בחר להניח את המקלל במשמר, שהיא נועדה ללמד כל אדם היושב לדון שעליו להיות מתון

"הוכח תוכיח את עמיתך". סביב הציווי הזה מוזכרים כמה מצוות נוספות. לא לשנוא אפילו בלב, לא לנקום, לא לנטור, ולאהוב כל אחד כמוך. איך הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי בהחלט?

נאמר בפרשתנו "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". בטעם המצווה ובמהותה יצאו המפרשים הראשונים והאחרונים ללקוט טעמים. נביא את דבריהם המאירים ונקבל הבנה בהירה בנושא

בסיבת מיתתם של נדב ואביהוא רבו הדעות. ואומנם על פניו נראה שכל דעה חלוקה על חברתה, אך מורנו בעל הכלי יקר מיישב המחלוקת ומכוון את כולם תחת פירוש עם מכנה משותף אחד