חוק טל בוטל, מערכת הבחירות נפתחה • השבוע הפוליטי

שקשוק גלגלי הברזל של הרכבת הדוהרת אל יום הבחירות הולך ומתעצם. קשה עדיין לנבא תאריך, אפילו לא עונה ושנה, ובכל זאת קשה מאוד להתעלם מאבק השריפה שכבר נישא באוויר.

הקפצונים המושלכים לעבר הציבור החרדי (פרזיטים, ביטול חוק טל), נבחריו (אטיאס דואג לש"סניקים), וגם בוחריו (בית שמש, מעשיות הדרת הנשים) הולכים והופכים לפצצות של ממש.

אפילו דמויות מכובדות כמו מבקר המדינה ונשיאת בית המשפט העליון, מתעקשים להשאיר את חותמם האחרון בדמות פגיעה בציבור החרדי.

מן הסתם נימוקים רציניים עומדים מאחורי החלטותיהם. אין ספק. ובכל זאת, קשה להשתחרר מהתחושה הקשה שיש כאן מערכה על בנינו, אברכינו והציבור החרדי כולו.

התקשורת נובחת, הפוליטיקאים עומדים דום.

בין לבין 'מתחפשים' כולם בתחפושות מוזרות למדי, כאלו שלא היו עוטים על עצמם אפילו בצחוק בסתם יום של שגרה. ח"כים משתטחים על קברים, אחרים מקפצים על הרים בשומרון. יש מהם שמצפינים ומדרימים רק כדי לבקר יישובים שבקושי מוכרים למי מאיתנו.

הכול בדרך לקמפיין בחירות מוצלח.

שנאת החרדים, כאמור, היא חלק מובנה מהעסק.

התקשורת נגד אטיאס

לעיתים נוח לנו לחשוב ש'הם' (התקשורת, ופוליטיקאים בעקבותיה) שונאים את שר הפנים, אלי ישי. רק אותו. למה? כי ככה. הוא מזרחי, הוא מדבר בח' וע', והם לא אוהבים את זה.

האמת, זו אשליה שלנו. הם לא אוהבים אף פוליטיקאי שלנו. אפילו בשר הבינוי והשיכון, שנחשב ל'סחבק', הם אוהבים לנעוץ סכינים כשרק מוצאים על מה. אז נכון, הוא עושה הכול כדי לא לתת להם את התענוג, הוא שב ויושב עם בכירי התקשורת. בשני האחרון צפיתי בו יושב עם רביב דרוקר מערוץ 10, ועם בן כספית ממעריב. קאדר נכבד לכל הדעות. ובכל זאת, גם הוא לא ניצל מידה הארוכה של התקשורת ו'חטף' לא מעט בתקופה האחרונה.

הנה, הכתב דורון אביגד מגלובס, 'מצא' אותו השבוע. הוא הזכיר אירוע שהתרחש לפני מספר שבועות, בוועידת ישראל לעסקים: באמצע נאומו של השר התפרצה במחאות אישה מהקהל, "אחת מכמה פעילים מכפר שלם, שמחו על מדיניות הפינוי של חברת חלמיש והשר אטיאס, כמו גם על חוסר היכולת המייאש של האזרח הפשוט בישראל להגיע לדירה בבעלותו".

הגברת הזו, אגב, הופיעה גם בחדר ישיבות הסיעה של ש"ס, ו'צעקה' על אטיאס מול העיתונאים.

אבל שם, בוועידה, הנחית לה אטיאס את המהלומה. "בדקנו עלייך, ואת בכלל לא גרה בכפר שלם, את לא משם".

"השפלה מוחלטת, פומבית, שמבצע שר בכיר באזרח מן השורה", כותב אביגד, ושוכח כי גם השר הושפל.

אבל זה עדיין עוד לא הכול. הוא נזכר בזה השבוע, לאחר שצפה בתחקיר בערוץ 2, על מכירת דירות על ידי חרדים, תוך "סיבוב חלומי על חשבון המדינה" של למעלה מחצי מיליון שקל רווח, נטו לכיס, "בלי בושה", כלשונו.

"היה כאן תרגיל נדל"ני פשוט, ניצול ציני של הטבה שנויה במחלוקת ממילא מהמדינה", כותב אביגד. ומה הוא רוצה מאטיאס, שלא הוא זה שעשה את הסיבוב?

אז הנה, קבלו: "ואיך מגיב על זה שר השיכון המכהן? 'זה לא קרה בקדנציה שלי, נכניס סעיף שלא יאפשר מכירת הדירות 10 שנים מיום קנייתן, זה לא יקרה יותר', בלה-בלה-בלה".

"לא, לא, מצטער. זה פשוט לא מספיק הפעם", מבהיר לו אביגד.

"מה שקרה כאן חמור ביותר, זה ניצול מכוער של הטבת מדינה, שניתנת דווקא לאנשים שאינם עובדים ברובם ואינם משרתים בצבא. מאיפה יש להם החוצפה לעשות 'סיבוב' כספי על דירות, שהיו יכולות לשנות חיים לאלפי זוגות צעירים, שבחיים לא יגיעו לדירה? אי לכך, אני, כשר השיכון, אחראי שתיפתח כאן חקירת משטרה – ושכל מי שהיה שותף בתרמית המבחילה הזו ימצא עצמו בקרוב מול כתב אישום.

"מאחר שאטיאס לא יאמר את הדברים לעיל... הוא נחשף כאן במלוא עליבותו. האיש שמדבר אליכם יפה, דואג בעצם בעיקר לצאן מרעתו, למקרה שעדיין לא הפנמתם. מבחינתו, זוגות צעירים יקרים, תעבדו קצת, מה יש. מהן 120 משכורות נטו לחיסכון בין חברים?.

"אם אטיאס מחליק – וכך זה נראה כרגע - את שערוריית הדירות למשתכן במודיעין, הוא אינו ראוי לתפקידו. אבל בישראל 2012, כולם, עדיין – למרות הפגנות הענק בקיץ – בונים על השתיקה שלכם. על ההנחה שתתרגזו, תקללו, תטקבקו – ותמשיכו הלאה; על זה שצירוף המילים "עד כאן!" פשוט לא קיים באוצר המילים שלכם".

כמעט כמו מבקר המדינה ששלח את השר אלי ישי למשפט שדה ולהעברה מתפקידו. אם אטיאס לא הזעיק משטרה, הוא פשוט אינו ראוי לתפקידו.

התקשורת חובטת. אחר-כך, בוועדות הכנסת, מיישמים הפוליטיקאים את הרעיון הלכה למעשה.

שר חרדי, כבר אמרנו?

הוא מ-פ-ח-ד

אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר מבין את ה'רעיון' ומסתיר כל גילוי של חיבה לח"כ או לשר חרדי.

למה לו להסתבך עם התקשורת?

נתניהו אוהב לשחות עם הזרם: התקשורת זרמה נגד נתן אשל? ביבי זרם, מינה את גיל שפר למחליף, ורצה לראות את הסיפור מאחוריו. למען האמת, הסיפור רחוק מלהיות קרוב לקו הגמר. כל מי שמכיר את מערכת יחסי ה'פנים לשכה', מבין שהמצב חמור שם.

התקשורת חיפשה שנים את שרה נתניהו ומצאה זהב - את הסיפור של אשל, מקורבה. בלשכה לא כולם אהבו במיוחד את האיש המבוגר והחייכן, שהצליח להתקרב לראש הממשלה ולרעייתו ולרכוש את אמונם. האם הזזתו תיטיב ותקדם את הנותרים בלשכה? אני לא הייתי מהמרת על זה. לדעתי, הם יוזזו בדרך כזו או אחרת, בזמן כזה או אחר.

הראשון שבהם כבר נפל שדוד. יועז הנדל התפטר או התפוטר, למי זה משנה? כי מי שפגע בנתן אשל פגע, בעצם, גם בשרה נתניהו. גם אם לא התכוון לכך במישרין.

גורם בכיר בממשלה תיאר בפני השבוע את המצב בלשכה הראשונה. לדבריו, יש מי שכבר מודרים שם מצומת קבלת ההחלטות, יש מי שביבי נמנע מלדבר איתו.

נתניהו של קדנציה ב' אינו נתניהו של קדנציה א' וחלפו להם הימים העליזים בהם העז לעמוד ב'דוגרי' מול התקשורת ולהכריז קבל עם ועדה: הם מ-פ-ח-ד-י-ם. היום הוא ממלכתי, בורר את מילותיו, שקול, מזגזג כשצריך, ועושה הכול כדי שלא להכעיס את האח הגדול מהתקשורת.

ביבי טוב לחרדים

לעיתים נדמה שנתניהו משחק משחק מתוכנן ומתוזמן עם שותפותיו החרדיות: אני תוקף, אתם תוקפים אותי חזרה.

כשאני יושבת איתם באחד על אחד, אני תמיד מנסה לחקור: אתם מדברים נגדו כי אתם חושבים שהוא לא בסדר, או שמא זה מסוכם כדי שהתקשורת לא תתקוף אותו על אהבת חרדים?

הם כמעט נשבעים לי שהם 'ב-א-מ-ת' כועסים, אך חלקם הקטן מודה: לעיתים אנחנו זועמים, לעיתים מדובר במשחק.

בחדרי חדרים יגיעו איתו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר הפנים אלי ישי להבנות, אבל לתקשורת הם יגידו מן הסתם שנתניהו 'לא בסדר', לא מבין. וכמובן, כפי שאמר יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לפני מספר ימים: הגיע הזמן לברית עם השמאל.

או שכן, או שלא.

אתם הבנתם את זה? ראש ממשלה שכמעט ברור מראש שהוא הולך לקחת עוד קדנציה, רועד מפחד בפני לבלרי תקשורת.

השבוע, בכנס 'לבית' של עיתון 'המבשר' ישבתי לשיחה עם יהושע פולק, אחד מהפוליטיקאים היותר משופשפים. משאים ומתנים רבים להרכבת קואליציה עברו תחת ידו, ומי כמוהו מכיר את נבכי הנושא.

שאלתי אותו לדעתו בנושא. רע להם או טוב להם לחרדים, בממשלת נתניהו?

תשובתו הייתה חד משמעית. "טוב להם, טוב מאוד", אמר. וגם פירט. "לליצמן יש את משרד הבריאות, מה רע לו שם? לגפני יש את ועדת הכספים, לש"ס יש את המשרדים שלה, התקציבים השוטפים עוברים, מה רע להם?" – אמר.

הם מבטיחים לעצמם ולכולנו שבעתיד יעדיפו לסגור עם לבני, אמרתי. אבל הוא נד בראשו בביטול. "נו, באמת".

שבחים לכהן

כלפי התקשורת, כך מתברר, חייבים לשדר צינה לעבר החרדים וגרורותיהם. זו אולי הסיבה שיש ידיעות שלא תמצאו אותן בהודעות לשכת ראש הממשלה. קחו לדוגמה את השתתפות ראש הממשלה בשמחת 'שבע ברכות' של סגן שר האוצר, איציק כהן. כל הודעה בנושא לא שוגרה. למה לתת פרהסיה לדברים שעלולים להכעיס גורמים כאלו ואחרים?

רק שתבינו: מדובר בטרחה עצומה מצד נתניהו, ואילולי הערכתו העצומה למארח, לא היה עושה זאת. איציק אינו יו"ר ש"ס והוא יכול היה בקלות להתחמק מהאירוע. אבל הוא לא.

שעה הלוך (מירושלים לאשקלון), שעה חזור – ועוד כשעה, אפילו יותר, של שהייה במקום. האירוע היה צנוע, כ-70 איש, אנשים מוכרים מראש, בלי גלאי מתכות ובדיקות ביטחוניות קפדניות.

איציק עצמו מסרב לומר מילה וחצי מילה על נאומו של נתניהו בשמחה. וכשאיציק מסרב לדבר, אני כבר יודעת, זהו סימן שהוא קצר שם שבחים לרוב. ובכל זאת מאחד מאלו שהשתתפו במקום הצלחתי לדלות יותר פרטים.

מתברר שנתניהו יודע להעריך 'עבודה טובה', ואת השירות אותו העניק לו איציק בימי השביתות השונות. בעוד שר האוצר, יובל שטייניץ, נצמד לקו של נאמנות מוחלטת לפקידיו, תוך שמירה הדוקה של מסגרת התקציב, איציק השכיל ללכת בין הטיפות, לשכנע, לחייך, להשרות אווירת אמון, ואיכשהו למצוא שבילים של אמצע.

את השבחים הפומביים של נתניהו הוא קצר בשמחת ביתו, התקשורת שמעה על כך קצת פחות בשל הקוקטייל המעניין המשלב בין חששו של נתניהו מהזדהות יתירה עם הסיעות החרדיות, לבין צניעותו וענוותנותו של איציק.

אגב, למי שמתעניין, עם חוק ביטוח אברכים כהן עדיין תקוע. במועצת חכמי התורה כבר חתמו על הסכמה ותמיכה ברעיון, גם הגר"ע יוסף הצטרף לחותמים. ובכל זאת, יש מי שתוקע מקלות בגלגלים, והדרך ליציאת הביטוח שיעניק לאלמנות אברכים כוח להחזיק מעמד יום אחרי אסון, שלא נדע - עוד ארוכה.

מחלת הנדידה

אווירת הבחירות, אגב, גוררת לא רק הסתייגות של המפלגות השונות מהחרדים ומכל מה שהם מייצגים. בחירות בפתח, פירושם, שאתה עושה דברים רבים ומגוונים אותם לא בטוח שהיית עושה ב'סתם יום של חול'.

קחו, למשל, את סיעת ש"ס. השבוע, כמה מפתיע, היא בחרה לערוך את ישיבת הסיעה ב...גבעת התחמושת, לאות הזדהות עם המקום, ששעריו עמדו להיסגר מחוסר תקציב. "גבעת התחמושת היא אחד הסמלים החזקים ביותר לקשר בין עם ישראל לבירתו הנצחית, ירושלים ושאיפתו ההיסטורית לחזור אליה'. בכוונתי לעשות כל שניתן ולמנוע את פיטורי העובדים", הכריז השר אלי ישי.

אז מה, מהיום כל מפעל שיוכרז על סגירתו יגרור אליו את סיעת ש"ס על עשרת ח"כיה וישיבתה השבועית? אולי גם בתי חולים שיושבתו יזכו לישיבת סיעה של הזדהות?

שיטוט במסדרון וניסיון לשאול את פי חברי הכנסת של ש"ס, העלה תשובות מעניינות ומשעשעות. איש מהם לא ידע להסביר ברצינות מה קושר את ש"ס עם גבעת התחמושת, יותר מהקשר שלה למירון (ישיבת סיעה לאות הזדהות בערב ל"ג בעומר) או לקבר רחל (ישיבת סיעה בי"א במרחשון).

אבל ככה זה. כשאווירת בחירות נושבת באוויר, לא שואלים שאלות. די שיחצ"ן כלשהו חשק בתמונת חברי הכנסת של ש"ס על רקע המקום המיוחד הזה, כדי לגרור לשם סיעה שלמה.

ככה נגררים חברי כנסת ושרים מהליכוד לגבעות הרמות של יהודה ושומרון. אפילו שר החוץ ליברמן נדד השבוע עד ליישוב ריחנייה שבצפון (ישוב צ'רקסי). לכו תדעו על איזה קהל יעד פוטנציאלי הצביעו יועצי הבחירות המלומדים.

עוד תופתעו. בשבועות הקרובים היכונו לסריקת הארץ לאורכה ולרוחבה על ידי נציגי המפלגות השונות בדרכן לתור אחר עוד קול. אל תדאגו, רגע לאחר היוודע תוצאות הבחירות, ה'מחלה' תעבור להם והם ישובו לשקט של משרדיהם. עד לבחירות הבאות.

לפתוח את הליכוד

אפילו נתניהו, בישיבת סיעת הליכוד, הקדיש השבוע, בישיבת סיעתו, דקה לפרסומות. "התנועה שלנו הייתה פעם מאוד ריכוזית וחשבנו שצריך לפתוח אותה ופתחנו אותה, כשהיום יש מאה ושלושים אלף איש שמחליטים על כיוון התנועה ועל הנהגתה.

"אני חושב שאנחנו צריכים ללכת הלאה בכיוון הזה, לא אחורה לתנועה ריכוזית, נמשיך להבטיח תנועת ליכוד פתוחה לכל אזרחי מדינת ישראל ולמאה שלושים החברים", אמר.


עקבתי במבטי אחר היושבים סביב השולחנות, חברי-כנסת וגם שרים. חלקם זעו בכיסאם באי נוחות למשמע הדברים.

משום מה הטקסט הזה של נתניהו גם הוסר מהנאום שנשלח מדוברות הליכוד לכלי התקשורת.

כפי הנראה יש דברים שנאמרים באווירת בחירות, אבל לא חייבים לחזור עליהם שוב ושוב, למי שתהה עד כמה הם רציניים או נכונים...

קדימה מתחממת

גם ב'קדימה' מחממים מנועים.

היטיב לנסח זאת ח"כ ד"ר נחמן שי (קדימה-לבני). "מערכת הבחירות הפנימיות בקדימה מתחממת והולכת. שאול מופז הופיע בריאיון מקיף בערוץ 2, ציפי לבני העניקה ריאיון מקיף לא פחות במוסף 'הארץ'. צפויה לנו עוד דרך ארוכה במאבק זה שבו התייצבתי לצידה של לבני.

"יותר מכל אני מוטרד מהיום שאחרי, שכן האתגר העומד בפני כולנו הוא להבטיח כי לכשיסתיים הקרב הזה נתפנה כולנו ביחד למלחמה העיקרית בליכוד ובשלטון הימין בישראל".

ממלכתי ויפה. ככה הצליח להרגיע את כולנו במלחמת המפרץ. שבו, הדקו את המסכות, הירגעו, יהיה בסדר. רק הקול שלו מרגיע.

בין לבין, גם שם במפלגה מחממים מנועים נגד הציבור החרדי. אבל זה הרי קורה בימים אלו גם ב'בתים' הטובים ביותר.

יעבור להם, כמעט לכולם, רגע אחרי הבחירות.

ב'עצמאות' תרדמת

ורק בסיעת 'העצמאות' נראה היה כאילו 'עסקים כרגיל' וכאילו אווירת בחירות לא נושבת באוויר. אצל אהוד ברק, שר הבטחון ויו"ר העצמאות, הזמירות נותרו כשהיו: הצלפות במשרד האוצר, שמנסה לקצץ לו בתקציבים, הוכחות ומספרים לכך שאל תאמינו למה שהאוצר מספר לכם, התקציב שלנו לא גדל באמת, ברכות לשר וילנאי על התפקיד החדש ולשכיב שנאן על כניסתו למפלגה. זמירות מוכרות.



לאן באמת מועדות פניה של המפלגה?

ובכן, קשה לדעת. האם יצליחו לשבץ את כל החברים בתפקידים רגע לפני שהמפלגה מתאדה אל אוויר כדור הארץ?

הם, כמובן, ימשיכו לספר לנו על ריצה 'כרגיל', אנחנו נמשיך להאמין לשמועות לפיהן חושק ביבי בנשיאות הליכוד גם ובעיקר כדי להעביר שם את שיבוצו של ברק אהובו, וימים יגידו עם מי היה הצדק.

בזכות הפסנתר

אפרופו ברק: אי אפשר לומר עליו שהוא אינו קשוב ומתחשב. הוא לא איש ארץ ישראל השלמה, הוא אפילו מגיע מן הקצה השמאלי של המפה, ובכל זאת מתברר שכאשר משהו נוגע לליבו, הוא אפילו מוכן לאשר בניה בהתנחלות. לכאורה, אבל רק לכאורה, בלי כל קשר לבחירות.

ומעשה שהיה כך היה.

בני הזוג אלקין נישאו בשנת 2009. הוא, ח"כ בתנועת הליכוד, ויו"ר הקואליציה, היא, מריה, יועצת תקשורת לשר סילבן שלום. "חיפשנו מקום לגור בו, רצינו ישוב קהילתי, משהו שיהיה קרוב לנו למקום העבודה – הכנסת – והחלטנו לבחור בכפר אלדד, חשבנו לעצמנו זוהי הזדמנות של ישוב בהתהוות, מתאים לנו", סיפרה לי מריה.

אלא שעד מהרה קלטו את הבעיה הגדולה: למקום אין אישורי בנייה. חדורים ברוח חלוצית החליטו בני הזוג להיאבק, ועד היום הם מתגוררים בקראוון. "מתרגלים לזה", הרגיעה אותי מריה.

את תקופת ההקפאה הם עברו כששלט "כאן גרים בהקפאה" תולה להם על חזית ה'בית'. אבל גם סיומה של ההקפאה, שנחגג כאן ברוב פאר והדר בסוכתה של משפחת אלקין, לא סייע להם רבות.

ואז היא עוברת לחלק היותר מרתק של סיפורה: "לפני שנה, בינואר, נפטר אביו של זאב מדום לב פתאומי. זאב היה שבור מאד מזה, אביו היה בסך הכול בן 63. הוא הגיע יום אחד לביתו, אחרי העבודה, התיישב על הכורסה..ומת. זאב קיבל את זה מאד קשה".

אלא שאין רע מגיע לעולם בלי טוב, כך למדו בני הזוג על בשרם. "כשישבנו שבעה הגיעו כמובן כל ה'מי ומי', כולל ראש הממשלה, שהגיע במסוק. סגרו כמובן את כל האזור, מטעמי ביטחון, אבל הוא בא. גם שר הביטחון, אהוד ברק, הגיע לנחם. אני זוכרת איך ישב איתנו בקראוון, הסתכל סביב ושאל 'איך אתם גרים פה?'. נו, בטח, אחרי מגדלי אקירוב איך אפשר להבין שניתן לגור גם בתנאים אחרים?.

הוא שאל אותי 'יש רטיבות? נוזל?' אמרתי 'כן, לפעמים'.

'אז מה עושים?' – המשיך להתעניין, סיפרתי לו שלפעמים שמים נילון, לפעמים מנגבים, מסתדרים איכשהו".

"יש לי פסנתר בסלון, והוא הביט בו לרגע, אחר כך שאל. 'מילא לגדל ילדים, אבל פסנתר בתנאי רטיבות? לפחות תרחיקי אותו מהקירות', יעץ לי".

"'אדוני שר הביטחון', אמרתי לו, 'אם ארחיק אותו מהקירות לא יישאר לנו מקום".

זמן קצר חלף בטרם הגיעה הודעה מהחטיבה להתיישבות אל מזכיר היישוב. 'תעבירו תוכנית לתב"ע', ביקשו ממנו. היה זה זמן קצר לאחר רצח משפחת פוגל כשאישורי בנייה ניתנו פה ושם גם ביו"ש. 49 ניתנו גם לכפר אלדד.

היו שריכלו כי ברק שיבץ את כפר אלדד כדי להחניף לאלקין, אולי אפילו למרכז הליכוד, ולרפד את שריונו במפלגה.

ובכלל, כמה יפה בתקופה של ערב בחירות להתכנס למסיבה חגיגית בביתו של יו"ר קואליציה נמרץ אי שם מעבר לקו הירוק, עם נוף מרהיב עין, ועם ממשלה שאישרה שם להקים כמעט 50 בתים של קבע? זה יכול לעשות לה רק טוב. גם לביבי, אולי גם לברק, לכו תדעו.

אני, באופן אישי, מעדיפה להאמין שמראה הגג הדולף נגע לליבו, או כמו שאומרת מריה 'הכול בזכות אבא של זאב'.


למה לא לחשוב טוב, כשאפשר?