זרוע התמנון של החות'ים: מהאיום על "הבסיס הישראלי" ועד לברית עם אל-קאעידה

מלחמת "חרבות ברזל" והתמורות האזוריות שבאו בעקבותיה, הפכו את החות'ים בתימן מאיום מקומי לכוח אסטרטגי משמעותי במזרח התיכון. לנוכח המכות הקשות שספגו חמאס, חיזבאללה ואיראן ובראשן חיסול שורת ההנהגה הבכירה בציר, מיצב את עצמו מנהיג החות'ים, עבד אלמלכ אל-חות'י, כדמות דומיננטית ומובילה ב"ציר ההתנגדות". לצד העמקת שיתוף הפעולה והתקיפות המשותפות עם המיליציות בעיראק נגד ישראל וסעודיה, החות'ים החלו בשנים האחרונות לייצא את המודל שלהם אל מעבר לים, היישר אל תוך יבשת אפריקה.

להערכת מכון עמית למחקר טרור ומודיעין, הפעילות המתמשכת של החות’ים נגד ישראל לכל אורך המלחמה ברצועת עזה, גם כאשר חברים אחרים ב”ציר ההתנגדות” השהו זמנית את פעילותם היזומה נגד ישראל, וכן מעורבותם בתקיפות נגד יעדים אמריקאיים וסעודיים סייעו להעלאת קרנה ומעמדה של התנועה החות’ית ומנהיגה בקרב “ציר ההתנגדות” בפרט ובעולם המוסלמי בכלל.

עם זאת, תמונותיו של עבד אלמלכ אלחות’י עדיין אינן מהוות מחזה נפוץ בהפגנות של תומכי “ציר ההתנגדות” מחוץ לאזורים החות’ים, בניגוד לתמונותיהם של חאמינאי ונסראללה, גם לאחר שסוכלו, ועל כן ניתן להסיק כי הוא עדיין לא ביסס את מעמדו כמנהיג מוביל ב”ציר ההתנגדות”.
התרחבות הפעילות החות’ית באפריקה עלולה גם לסכן אינטרסים ונכסים ישראליים באזור, ובמיוחד בסומלילנד, אשר מקיימת לאחרונה קשרים הדוקים עם ישראל.

כמו כן, אם תתחדש הלחימה בין החות’ים וישראל, תאי הפעילות המתרחבים של החות’ים במדינות כמו סודאן עלולים להחריף את האיום על כלי שיט ישראליים או קשורים לישראל המשייטים בים האדום, לשמש כמרחב להוצאה לפועל של תקיפות לעבר שטח ישראל וכפלטפורמה להעברת אמצעי לחימה מתקדמים לזירות קרובות לישראל כמו רצועת עזה.

זירת הפעולה המרכזית שאליה לוטשים החות'ים ואיראן עיניים היא קרן אפריקה, בדגש על סומליה. תחקירים ודוחות בינלאומיים מצביעים על כך שהחות'ים הקימו נתיבי הברחה ענפים מאיראן דרך חופי סומליה. במסגרת זו, התפתחה ברית מבצעית מסוכנת בין החות'ים לבין "אל-שבאב", שלוחת אל-קאעידה בסומליה.

על פי הדיווחים, החות'ים מספקים לאל-שבאב אמצעי לחימה מתקדמים ומעבירים למאות מפעילי הארגון אימונים טקטיים – בין היתר על אדמת תימן – הכוללים הפעלה ואף ייצור של כלי טיס בלתי מאוישים. בתמורה, פעילי אל-שבאב פועלים להרחבת הפעילות הפיראטית לחופי סומליה, משבשים את התעבורה הימית בים הערבי, ומספקים לחות'ים מודיעין יקר ערך על תנועת כלי שיט באזור.

אחת הנקודות הרגישות והנפיצות ביותר במערך הכוחות החדש נוגעת ישירות לישראל. בדצמבר 2025, הפכה ישראל למדינה הראשונה באו"ם שהכירה רשמית בעצמאותה של סומלילנד, חבל ארץ השוכן לחופי מפרץ עדן במיקום אסטרטגי קריטי, סמוך מאוד למצר באב אל-מנדב.

ההתקרבות בין ירושלים לסומלילנד – שלפי פרסומים זרים כוללת גם היערכות להקמת בסיס צבאי ישראלי לאיסוף מודיעין בחבל הארץ – עוררה זעם רב בצנעא. עבד אלמלכ אל-חות'י הכריז כי מדובר ב"תוקפנות נגד תימן והים האדום", ובכירים בארגונו הבהירו כי כל נוכחות או בסיס ישראלי באזור יהוו מטרה צבאית לגיטימית ומיידית. האיום מקבל משנה תוקף לנוכח הקרבה הגיאוגרפית: סומלילנד מרוחקת רק כ-150 עד 260 קילומטרים בלבד מאזורי השליטה של החות'ים בתימן, טווח אפסי עבור יכולות האש החות'יות, שכבר הוכיחו הצלחה בירי למרחקים של אלפי קילומטרים.

ההתבססות החות'ית-איראנית אינה עוצרת בסומליה. המודיעין מצביע על כך שהחות'ים פועלים להקים תשתית לוגיסטית נרחבת לאורך כל החוף האפריקאי של הים האדום:

סודאן: החות'ים השתלבו במאמץ האיראני לסייע לכוחות המזוינים של סודאן (SAF) במלחמת האזרחים המקומית. הם משמשים כצינור להעברת אמל"ח ומומחים מטעמם מדריכים את הכוחות הסודאניים בהפעלת כטב"מים.

ג'יבוטי ואריתריאה: החות'ים מנצלים את נמלי ג'יבוטי כתחנות מעבר להברחת ציוד אלקטרוני וכימיקלים מאיראן, המשמשים לפיתוח נשק מתקדם. במקביל, הארגון מפעיל תאים חשאיים באריתריאה ובאתיופיה ומגייס פעילים מקרב קהילות מקומיות (כמו בני העפר) להברחתם לתימן.

התמונה המצטברת חושפת אסטרטגיה סדורה: איראן והחות'ים בונים זרוע ארוכה בקרן אפריקה, שנועדה להדק את טבעת החנק על נתיבי השיט הבינלאומיים בים האדום, להרתיע את סעודיה, ולהוות איום ישיר וקרוב על אינטרסים ישראליים ומערביים במרחב.