קרא לאחדות, השיג את ההפך: הנאום שעשוי לסבך את נתניהו

כמה שעות בלבד לאחר שנשיא המדינה יצחק הרצוג קרא לחברי הכנסת החדשה “להושיט יד לפשרה, גם בין יריבים”, סיפק ראש הממשלה בנימין נתניהו תזכורת לעומק הקרע הפוליטי בישראל. בנאום שנשא הערב (שלישי) בהשבעת הכנסת ה-26, קרא נתניהו להקמת ממשלת אחדות לאומית. אלא שככל שהנאום התקדם, התברר עד כמה רחוקה האפשרות הזאת ממימוש.

נתניהו פתח את דבריו בסקירת האיומים הביטחוניים והמדיניים על ישראל, ובראשם מאמצי איראן לשקם את תוכנית הגרעין והלחצים הבינלאומיים הצפויים על ישראל. על רקע האתגרים הללו קרא לחברי הכנסת להניח בצד את המחלוקות ולהקים ממשלת אחדות רחבה. אלא שבהמשך עבר למתקפה נרחבת על האפשרות להקמת ממשלת מיעוט בראשות גדי איזנקוט, שתישען על תמיכת המפלגות הערביות.

ראש הממשלה תקף את רע”מ ואת הרשימה המשותפת, וטען כי חרף ההבדלים ביניהן, שתיהן שוללות את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הוא הזהיר מפני הקמת ממשלה שתהיה תלויה בגורמים שאותם הגדיר כתומכי טרור, והאשים את גוש השינוי בנכונות להפקיד בידיהם את עתידה של המדינה.

הדברים עוררו מהומה באולם שאגאל במשכן הכנסת. יו”ר הדמוקרטים יאיר גולן יצא במחאה, ח”כ גלעד קריב הורחק לאחר שהתפרץ לדברים, ויו”ר מפלגת ביחד נפתלי בנט קרא לעבר נתניהו: “מה עם חקירת 7 באוקטובר? מה עם היועצים הקטאריים?”. השר איתמר בן גביר השיב לבנט בצעקות, והאירוע הממלכתי הפך בתוך דקות לזירת התגוששות פוליטית.

התגובה המשמעותית ביותר הגיעה דווקא ממי שמחזיק כעת במנדט להרכבת הממשלה. יו”ר ישר!, גדי איזנקוט, תקף את הנאום והגדיר אותו “הזוי, מפלג, מלא שנאה ומביש”. לדבריו, נתניהו ניצל לרעה את האירוע הממלכתי, והנאום חיזק את עמדתו כי ראש הממשלה אינו יכול להמשיך בתפקידו. איזנקוט קרא להקמה דחופה של ממשלת חירום לאומית. בנט, שנשאל על העימות בסיום האירוע, הסתפק במשפט קצר: “ככה לא בונים אחדות”.

התגובות הללו ממחישות את הבעיה הפוליטית של נתניהו. ראש הממשלה מבקש לצרף אליו מפלגות מגוש השינוי, אך ראשי הגוש רואים בו מכשול להקמת הממשלה שהם מבקשים להקים. הנאום הערב סיפק להם נימוקים נוספים להמשך ההתנגדות, במקום לפתוח פתח לשיחות על פשרה.

גם המספרים בכנסת מסבירים את המורכבות. גוש נתניהו מחזיק ב-53 מנדטים, ואילו איזנקוט קיבל את המנדט להרכבת הממשלה לאחר ש-67 חברי כנסת המליצו עליו. עם זאת, אין בידיו עדיין הסכמות קואליציוניות שיאפשרו לו להקים ממשלה. האפשרויות שעל הפרק כוללות שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, הישענות על סיעות ערביות או הסכמה על ממשלת אחדות.

כאן נמצא הפער המרכזי בין הצדדים. נתניהו מציע ממשלת אחדות שתכלול את כל שותפיו הפוליטיים, לרבות המפלגות החרדיות, ובהובלתו. איזנקוט, מנגד, הציב תנאים אחרים לחלוטין: ניתוק הברית עם הגורמים שהוא מגדיר קיצוניים, קבלת עקרונות היסוד שהציג והצטרפות לממשלה בראשותו. לפי שעה, איש מהצדדים לא הציג נכונות לקבל את התנאים המרכזיים של האחר.

לנאום היה גם יעד פוליטי נוסף, והוא המפלגות החרדיות. על רקע המגעים המתנהלים בין גורמים בגוש השינוי ליהדות התורה, פנה נתניהו ישירות לנציגי הציבור החרדי והזהיר אותם מפני הצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט. הוא טען כי ההבטחות שיקבלו מגוש השינוי לא יחזיקו מעמד לאחר הקמת הממשלה, והתחייב לפעול להסדרת מעמדם של לומדי התורה בחקיקה ובהסכמה רחבה.

הפנייה הזאת מלמדת כי לצד הניסיון לקדם ממשלת אחדות, נתניהו מנהל מאבק על שימור הגוש שלו. מבחינתו, הישארות המפלגות החרדיות במחנה הימין היא תנאי מרכזי להמשך המאבק על הקמת הממשלה. מעבר שלהן למחנה איזנקוט עשוי לשנות את המצב הפוליטי מן היסוד.

אפשר להבין את ההיגיון הפוליטי שבנאומו של נתניהו: הוא מבקש להזהיר מפני ממשלה הנשענת על סיעות שהוא רואה בהן גורם בלתי לגיטימי לשותפות שלטונית, ובה בעת להציג ממשלת אחדות כחלופה שתוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים. אלא שקריאה לאחדות מחייבת הסכמה גם מצד מי שאמורים להצטרף אליה, ובינתיים המרחק בין התנאים שהציגו הצדדים נותר גדול.

האירוע הערב המחיש את הסתירה שמלווה את המגעים מאז הבחירות. נתניהו קורא ליריביו לשים את המחלוקות בצד, אך אינו מוכן לוותר על הנהגת הממשלה ועל שותפיו. יריביו מצהירים גם הם על הצורך בממשלה רחבה, אך דורשים ממנו לקבל תנאים שהוא דוחה.

לאחר התגובות השונות במערכת הפוליטית "הליכוד" הגיב בהודעה שפורסמה ובה נכתב: "ראש הממשלה נתניהו יהפוך כל אבן למען אחדות לאומית. הליכוד מוכן להפגש עם נציגי כל סיעה שרוצה באחדות.

ראש הממשלה נתניהו עומד מאחורי דבריו שלא ניתן לשתף פעולה עם תומכי טרור ועם מי שרק הערב נטשו את אולם המליאה בשירת התקווה. תמוה שמבטלים פגישה עם הליכוד ודווקא איתם ממשיכים לקדם מגעים.

ראש הממשלה נתניהו ממשיך לפעול להקמת ממשלת אחדות לאומית."