נתניהו, איזנקוט ואפילו המפלגות הערביות: אגודת ישראל צריכה ללכת עם מי שיבטיח את המשך עולם התורה

בס"ד

הציבור החרדי עומד בפני פרשת דרכים, שדומה שכבר שנים רבות לא נדרשה הכרעה כה מהותית, בכדי שתהיה לנו את אמת המידה הנכונה להמשך דרכנו עלינו לחזור לשורשים שממנה יוסדה אגודת ישראל בכדי שנדע בפני מה ניצבים אנו. המוטו המרכזי בהחלטת היסוד של אגודת ישראל: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". זהו המצע, התכלית. בעת יסודה בועידת קטוביץ תרע'ב.

מפלגה היא מלשון "פלגנות" ומשום כך הזרוע הביצועית החרדית הפוליטית בכנסת נחשבת "מפלגה", אולם שלא כמפלגות אחרות שבהם הכנסת היא העיקר וחזות הכל, "אצלינו" חברי הכנסת הינם למעשה רק שליחים של "תנועה" מפוארת, יסודתה בהררי קודש, "תנועת אגודת ישראל", וממש לא כפי שיתכן שישנם כאלו המדמים לראותה כשאר המפלגות שרק הריווח הפוליטי של שליטה, משרות וכיבודים עומד מול עיניהם, עלינו לרענן ולזכור את "היעוד" שמרנן האמרי אמת, החפץ חיים, ר' חיים עוזר, ור' יעקב רוזנהיים זיע"א יזמו והתוו בפועל ובעיני רוחם כמטרת העל של התאגדות החרדים.

המייצג הראשון של אגודת ישראל, עוד בפולין ולאחר מכן בארץ היה הרב איטשה מאיר לוין זצ"ל חתדב"נ, והוא למעשה מהווה את המודל של השליח, רק מטרת המשלח עומדת מול עיניו וזה מה שאנו אמורים לראות כיום בנציגי הציבור שד"ר. אין לנו להביט על כאן ועכשיו על נציג או עסקן כזה או אחר, הם המשך של שושלת דורות, זאת סה"כ "תורנות-משמרת", בעיני רוחי אני רואה את מרנא החפץ חיים והאמרי אמת זיע"א מביטים ומשגיחים באחריות על דור ההמשך. שמות כמו מוני'ה, לורנץ, פרוש, ליצמן, לייזרזון, כהן, אייכלר, גולדקנופף, גפני ואחרון חביב יעקב אשר. הם רק "זרוע ביצוע" ומבצע של מדיניות הנטועה בשורשי התנועה שיוסדה על ידי גדולי ומאורי הדור זצ"ל ותחת הנחיית מרנן ורבנן שליט"א עד ביאת גואל צדק.

הצלחתם של נציגי הציבור יכול שתימדד באפשרות של בחור לשבת וללמוד תורה, וביכולת של משפחה חרדית לחנך את ילדיה "ברוח התורה והמצווה". או, בנגישות וזמינות של מקוואות, שמירת שבת, כשרות, גיור וכדו'. כבר התבטא לא אחת הרבי מחב"ד זיע"א כי לא אחת עלינו להעדיף את בסיס האידשקייט של הזולת מאשר התרוממות המדרגה של היר"ש. המפלגות החרדיות מתמודדות לכנסת כדי לשמור על צביונה היהודי של המדינה ולהבטיח שכל יהודי יוכל לחיות על פי דרך התורה.

מהי דרך התורה? על כך אמונים להכריע אך ורק גדולי ישראל, יפתח בדורו כשמואל בדורו, אין דומות ההתמודדויות של קום המדינה לעת הזאת. מי שרוצה להיצמד רק ל"מה שהיה אז", משול לאותו מפקד שזנח את האוייב העומד מולו על מנת להילחם בשדה הקרב המרוחק והשומם שבו הוא ניצח במלחמה הקודמת. אכן, הדילמה מה להעמיד בסדרי העדיפויות - גיוס, שבת, כשרות, מקוואות, גיור או תקציב ללומדי תורה? על כך יחליטו גדולי ומאורי הדור שליט"א. כן, האם יש כאן הכרעות שצריך את החזון איש והבית ישראל זיע"א? יתכן, אבל הם אינם זמינים כרגע. כמדומני כי קיימת התבטאות המיוחסת לחכימא דיהודאי מרן רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל, כי הכנסת זהו ועד בית מורחב. שנכפה עליך בתוקף הנסיבות. "המבחן" של אלו לשכות והשפעת התפקידים ש"קבלנו" הוא חשבון אחר לגמרי.

ברוח השיגרה וההרגל השיח התקבע אודות "גוש הימין" בהרגשה כי הוא מייצג את הציבור החרדי. ארץ ישראל השלמה? אין לכך כל ממש במטרות שהוגדרו ביסוד אגודת ישראל. ומכאן שורש הטעות, ראש ממשלה ויו״ר כנסת (שאכמ"ל) וכך הלאה, הם במקרה הטוב שותפים פוליטיים. לכבד מעמדם? נו., ניתן לעבוד בשיתוף פעולה איתם. את הציבור החרדי ומטרותיו מייצגים נציגיו, גם אחרי שנים של שותפות עם הימין, שאלת היסוד של עולם הישיבות נשארה פתוחה.

"ברית האחים" של בנט ולפיד. נוסדה ע"י מי שמתיימרים להיראות כידידינו, מכל הקצוות. הקימו ממשלה בלעדינו, השאירו אותנו בחוץ בלי למצמץ. עשו חשבון פוליטי קר של כאן ועכשיו. (גם אם לא) מותר להם. בודאי מותר גם לנו. השמאל, הליברליים? לא השתנו, לו היו יכולים, היו מצמצמים כל סממן יהודי, ממקוה ועד שבת, מכשרות ועד נישואין וגיור!

שיקול עניני קר צריך לעמוד מול עינינו, מי שישכיל ל(ה)שתף איתנו ואותנו לשמירת הסטטוס קוו ולתת להסכמות האלה ביטוי מעשי, עוד אולי בדרך צחות גרמנו לקירוב שגם מחוץ ל"גוש" בעל כורחם.. יקחו אחריות על הצביון היהודי של המדינה. ומעז יצא מתוק.

כיום ליבת הדיון היא "סוגיית הגיוס". עלינו מוטלת האחריות כי כל המעונין יוכל לשבת ולהגות באוהלה של תורה ומסגרת תורנית. ההורים אינם צריכים לחיות בחשש ובהמתנה למשבר הקואליציוני הבא כדי להבין מה יהיה מעמדו. בכדי להגיע למטרה זו, אנו צריכים לשלב ידיים עם מפלגה של צבועים, ולא נשלה את עצמנו שהם הפכו את עורם, אלא הכל חישוב קר של אינטרסים פוליטיים ובניגוד לנו, הם יקריבו את כל העיקרים שעליהם הם נלחמו בכדי להשיג את השלטון ומנעמיו, לא מדובר על פוטנציאל לאיחוד מכל סוג שהוא, כמו ההתבטאות המיוחסת לחזון איש, מה שאצלם נחשב כדבר מקובל, אצלנו הוא ביהרג ולא יעבור. אלא על מארג אינטרסים של הצדדים השונים.

מאזן זה הינו בעל משמעות רק בעת ששאר הצדדים יודעים שאיננו באף "גוש", קולנו נתון למי שישמור על הסטטוס קוו בכל התחומים המוזכרים, והסדר ממשי שיבטיח את עתיד לימוד התורה, בהכשר התקשורת והמערכת המשפטית, שנציגיה הלא נבחרים שולטים בפועל בכל פסיק ומהלך מחיינו, הימין לא השכיל להביא אותם לשורותיו, ומשום כך כל חוק קואליציוני יתקבל (לא רק בתנועת...) בביטול מיידי מצד מערכת זו, ומשום כך עלינו להציל את הקיום החרדי בארץ, ובכך למלא את שליחותם של מייסדיה הגדולים של אגודת ישראל.

בל נשכח: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל".