הפגנות, חקירות ושלילת אזרחותו של הרב: מה עומד מאחורי גל הצעדים נגד חב"ד בתאילנד?

בפברואר 2025 הגיע אנוטין צ'רנווירקול, אז סגן ראש ממשלת תאילנד ושר הפנים, לביקור בבית חב"ד בעיירה פאי שבצפון המדינה. הוא הגיע בעקבות שמועות על השתלטות ישראלית לכאורה על העיירה, וביקש להרגיע את התושבים. לצדו עמדה שגרירת ישראל, אורנה שגיב.

כעבור עשרים חודשים, ב-28 באוקטובר 2026, חתם צ'רנווירקול, שכבר מכהן כראש ממשלת תאילנד, על צו השולל את אזרחותו של הרב יוסף חיים קנטור, רבה הראשי של המדינה ומי שעומד בראש מערך בתי חב"ד בה מאז 1993.

בתקופה שחלפה בין שני האירועים השתנתה האווירה סביב הקהילה היהודית בתאילנד. מפגינים התייצבו מול בתי חב"ד, סעודת חג גדולה בוטלה מחשש ביטחוני, הרשויות ערכו פשיטות במוסדות הקשורים לקהילה היהודית, וארבעה קברים הועברו מבית עלמין יהודי בהוראת הרשויות.

ב-31 באוקטובר התקיימה בפוקט הפגנה נוספת, שבה דרשו הפעילים להחריף את האכיפה נגד עסקים בבעלות זרה ולסגור את בתי חב"ד ברחבי המדינה. ימים קודם לכן הודיעו הרשויות על הרחבת החקירות נגד חברות ונכסים הקשורים לרב קנטור.

מהשמועות בפאי להפגנות בפוקט

ראשית המתיחות הנוכחית בתחילת 2025, בעיירת התיירות פאי שבצפון תאילנד. הנוכחות הגדולה של מטיילים ישראלים עוררה תלונות מצד חלק מהתושבים על התנהגותם ועל השפעת התיירות על אופייה של העיירה.

ברשתות החברתיות נפוצו שמועות שלפיהן עשרות אלפי ישראלים כבר התיישבו במקום ומתכננים להשתלט עליו. באחד הפרסומים נטען כי בפאי מתגוררים 30 אלף ישראלים. המשטרה התאילנדית הבהירה שהמספר התייחס למעשה לביקורי תיירים לאורך שנה, ולא לתושבי קבע.

השמועות הובילו להתערבות הממשלה. ב-26 בפברואר הגיע שר הפנים לבית חב"ד המקומי, ולאחר הביקור קרא להמשיך לקבל את התיירים הישראלים תוך הקפדה על החוק והמנהגים המקומיים.

אלא שהחששות לא נעלמו. בשנת 2025 ביקרו בתאילנד יותר מ-400 אלף ישראלים. באזורים כמו קופנגן, קוסמוי ופוקט התפתחו סביב התיירות הישראלית מסעדות כשרות, בתי אירוח, עסקים המציעים שירותים בעברית ומרכזים קהילתיים.

חלק מהתושבים ראו בכך שינוי מהיר מדי של סביבת מגוריהם. תלונות על התנהגות תיירים השתלבו בחששות מפני התייקרות הנדל"ן והתרחבותם של עסקים זרים. בהדרגה הופנתה הביקורת גם כלפי בתי חב"ד.

ב-10 בספטמבר 2026 התייצבו מאות מפגינים מול שגרירות ישראל בבנגקוק. את המחאה הוביל סונדי לימטונגקול, איש תקשורת ופעיל פוליטי ותיק, שדרש להגביר את האכיפה נגד זרים הפועלים בניגוד לחוק המקומי.

לצד הטענות על השתלטות על עסקים וקרקעות הופיעו גם מסרים נגד יהודים. בתצלומים מההפגנה נראו שלטים שקראו ליהודים לעזוב את תאילנד. לימטונגקול אף העלה טענות שלפיהן בתי חב"ד מעורבים ברכישת קרקעות כחלק מפעילות של רשתות ציוניות בינלאומיות, אך לא הוצגו להן ראיות מבוססות.

למחרת הגיעו המחאות לפוקט. יותר מ-500 מפגינים, לפי העיתון התאילנדי The Nation, צעדו באזור פאטונג לעבר בית חב"ד. בין המשתתפים היו פעילים מארגונים בודהיסטיים ומוסלמיים, שנשאו שלטים נגד הנוכחות הישראלית וקראו קריאות תמיכה בפלסטינים.

המחאה התקיימה לקראת ראש השנה, כאשר בית חב"ד נערך לארח מאות מתפללים ומטיילים בסעודת החג. בעקבות הערכת מצב ביטחונית בוטלה הסעודה הגדולה. בהודעה לנרשמים נאמר כי ההחלטה התקבלה לבקשת גורמי ביטחון ישראליים, מחשש להסלמה.

ההפגנה התנהלה בנוכחות משטרה, ללא דיווח על אירועי אלימות, אך ביטול סעודת החג המחיש את המצב החדש שאליו נקלעו אנשי חב"ד.

בסוף אוקטובר התקיימה בפוקט מחאה נוספת. לפי השידור הציבורי התאילנדי Thai PBS, המפגינים דרשו לבדוק עסקים בשליטה זרה וקראו לסגור את בתי חב"ד בכל רחבי תאילנד.

הפשיטות והחקירות: מה מצאו הרשויות?

במקביל למחאות הגבירו הרשויות את הבדיקות נגד עסקים ונכסים הקשורים לגורמים זרים, ובהם מוסדות ועסקים הקשורים לחב"ד.

בספטמבר נערכה בדיקה בבית חב"ד בפאטונג שבפוקט, שהתמקדה ברישיונות הבנייה, בייבוא מוצרי מזון ובמבנה הבעלות על החברות המפעילות שירותים במקום.

בסוף החודש דיווח The Phuket News כי בבדיקות הכספיות שנערכו עד אז לא נמצאו חריגות. עם זאת, התגלו שני ליקויים במבנה: שטח שהוגדר לחניה ושימש להסעדה, וקונסטרוקציית פלדה שהוקמה על הגג ללא אישור מתאים. הרשויות הורו לטפל בליקויים, והבדיקות הנוספות נמשכו.

ב-8 באוקטובר פשטו אנשי המחלקה התאילנדית לחקירות מיוחדות, DSI, על שלושה אתרים בבנגקוק. באחד מהם, משרדה של חברת Gan Chabad, נמצאו מסמכים הקשורים ליותר מ-61 חברות שנרשמו באותה כתובת.

הכנסת ספר תורה בתאילנדצילום: באדיבות המצלם

החוקרים החלו לבדוק מי מחזיק במניות החברות, מי שולט בהן בפועל והאם נעשה שימוש באזרחים תאילנדים כאנשי קש כדי לעקוף את המגבלות על בעלות זרה.

בשני אתרים נוספים, הקשורים לקרן חב"ד ולהתאחדות היהודית בתאילנד, נמצאו חמישה עובדים ממיאנמר ומלאוס שעל פי החשד הועסקו ללא היתרים מתאימים. הרשויות הודיעו על פתיחת הליכים נגד מעסיקים.

החקירות הן חלק ממבצע אכיפה רחב נגד עסקים המופעלים לכאורה באמצעות בעלי מניות מקומיים המשמשים ככיסוי למשקיעים זרים. המבצע אינו מוגבל לישראלים, ונבדקת במסגרתו גם פעילות עסקית של אזרחים סינים, רוסים ואחרים.

באותה תקופה התעוררה מחלוקת נוספת סביב בית עלמין יהודי במחוז צ'אצ'ואנגסאו, ממזרח לבנגקוק. לאחר שהרשויות סירבו לחדש את רישיונו, הן הורו להעביר ארבעה קברים לבית עלמין מורשה. לטענתן, המקום לא עמד בדרישות החוק, ושלושה מהנפטרים נקברו בו לאחר שפג תוקף הרישיון. העברת הקברים בוצעה ב-15 בספטמבר, בליווי נציגים מהקהילה היהודית.

שלילת האזרחות והגילויים של בלומברג

בסוף אוקטובר קיבלה הפרשה תפנית נוספת. ראש הממשלה צ'רנווירקול חתם על צו השולל את אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, שקיבל אותה בשנת 2013, לאחר כעשרים שנות פעילות במדינה.

לפי משרד הפנים התאילנדי, ההחלטה התבססה על שימוש מתמשך באזרחותו האמריקנית לאחר שהתאזרח. המחלקה לחקירות מיוחדות מסרה כי קנטור השתמש באזרחותו האמריקנית ב-16 מעברי גבול הקשורים לנסיעות לאוסטרליה, האחרון שבהם בינואר 2026.

הצו נשען על חוק האזרחות התאילנדי, המאפשר לשלול אזרחות שניתנה בהתאזרחות במקרים של שימוש באזרחות קודמת בניגוד לתנאים החלים על המתאזרח. שלילת האזרחות לא התבססה על הרשעה בעבירות כלכליות או בפעילות בלתי חוקית של בתי חב"ד.

יומיים לאחר מכן דיווח בלומברג כי הרשויות בודקות 19 חברות הקשורות לרב קנטור, לצד נכסים שהחזיק ונסיבות קבלת האזרחות התאילנדית של בני משפחתו.

סגן שר הפנים, פולפי סוואנצ'ווי, הסביר כי החוקרים בודקים מתי נרכשו הקרקעות, האם מבנה האחזקות בחברות עומד בדרישות החוק והאם נעשה שימוש בבעלי מניות תאילנדים כדי לעקוף את המגבלות על בעלות זרה.

העברת קברים מבית העלמין היהודי בתאילנדצילום: דוברות זק"א

לדבריו, אם יתגלו עבירות יוכלו הרשויות להקפיא נכסים, לתפוס אותם או להורות על מכירתם. עם זאת, לפי בלומברג, עד 30 באוקטובר לא נתפסו נכסים במסגרת הבדיקה הנוכחית, וקנטור לא הואשם בעבירות הקשורות לחברות או לנכסים.

בחב"ד הביעו צער על שלילת האזרחות והודיעו כי הסוגיה מטופלת בערוצים משפטיים. בחב"ד הדגישו את הכבוד שהם רוחשים לתאילנד ולחוקיה, והבהירו כי המרכזים היהודיים ממשיכים לפעול.

מה עומד מאחורי המחאה?

הסערה סביב חב"ד מתרחשת על רקע השינויים שעוברים אזורי התיירות בתאילנד. בכתבה נרחבת שפרסם בלומברג בתחילת אוקטובר תוארה המתיחות באיים כמו קופנגן, שם התרחבה בשנים האחרונות הנוכחות הישראלית.

בעלי עסקים מקומיים הביעו חשש מפני השתלטות משקיעים זרים על נכסים, התייקרות מחירי הנדל"ן והקמת מתחמים המיועדים בעיקר לתיירים ישראלים. חוקר מאוניברסיטת צ'וללונגקורן בבנגקוק הסביר כי תחושות דומות קיימות גם כלפי משקיעים ותיירים מסין, רוסיה והודו.

שוטרים בודקים את קרקרים שיובאו מישראלצילום: משטרת קראבי

אלא שבמקרה הישראלי נוסף למתיחות הכלכלית גם הרקע של המלחמה בעזה. הזדהות עם הפלסטינים, ביקורת על ישראל ותלונות על התנהגות תיירים השתלבו לעיתים באותן הפגנות.

חלק מהמפגינים דרשו אכיפה של חוקי התיירות והעסקים. אחרים הפנו את המחאה כלפי יהודים כקבוצה דתית וקראו לסגור את מוסדותיהם. כך נקלעו בתי חב"ד, הפועלים כמוסדות דת וקהילה ומשרתים יהודים ממדינות שונות, למוקד העימות סביב הנוכחות הישראלית.

מהצונאמי ועד השיטפונות: השנים האחרות של חב"ד בתאילנד

פעילות חב"ד בתאילנד החלה בשנת 1993, עם הגעתם של הרב יוסף חיים קנטור ורעייתו נחמה. בהמשך התרחבה מבנגקוק לאזורי התיירות המרכזיים, ובהם צ'יאנג מאי, פוקט, קוסמוי, קופנגן ופאי.

לצד התפילות, ארוחות השבת והסיוע למטיילים ישראלים, טיפחו השלוחים קשרים עם תושבים מקומיים. הקשרים הללו באו לידי ביטוי במיוחד בשעות משבר.

בעקבות אסון הצונאמי בדצמבר 2004, שגבה את חייהם של אלפים בתאילנד, פעלו אנשי חב"ד ומתנדבים באיתור נעדרים, בסיוע לנפגעים ובהעברת מזון וציוד למשפחות שאיבדו את בתיהן.

שוטרים בתאילנדצילום: Moshe Shai/Flash90

בכתבה שפורסמה במגזין The Jerusalem Report במרץ 2005 תואר כיצד הגיעו מתנדבי חב"ד למחנות מאולתרים באזור חוף קאמלה בפוקט וחילקו למשפחות תאילנדיות, ובהן משפחות מוסלמיות, שקי אורז, מזרנים, כלי בישול וציוד ביתי.

הכתבה תיארה גם ילד תאילנדי קטן שקיבל מאנשי חב"ד תלת-אופן חדש, לאחר שמשפחתו איבדה קרובים ורכוש באסון. המתנדבים עברו בין מחנות הניצולים ובדקו כיצד יוכלו לסייע למשפחות נוספות.

שבע שנים לאחר מכן, בשיטפונות הגדולים של 2011, שוב יצאו שלוחי חב"ד לסייע לתושבים. צוותים בהובלת הרב נחמיה וילהלם מבנגקוק, ובהשתתפות מטיילים ישראלים, חילקו מזון וציוד בסיסי למשפחות באזורים שהוצפו.

הרב נחמיה וילהלם, הרב של בית חב"ד בבנגקוק, במטה של הצבא התאילנדיצילום: באדיבות המצלם

הסיוע לתושבים המקומיים היה חלק ממערכת היחסים שנבנתה לאורך השנים בין השלוחים לבין הסביבה התאילנדית. כיום, כשהמחאות מתרחבות גם לבתי חב"ד עצמם, מקבלת ההיסטוריה הזאת משמעות מיוחדת.

ומה עכשיו?

בפוקט, שבה חילקו אנשי חב"ד מזון וציוד למשפחות שנפגעו בצונאמי, נשמעות כיום קריאות לסגור את המרכזים היהודיים. בתי חב"ד ממשיכים לפעול, אך אחרי יותר משלושה עשורים שבהם היו חלק מוכר מחיי המטיילים וטיפחו קשרים עם התושבים המקומיים, עצם נוכחותם הפכה למוקד של מחלוקת ציבורית. המחאות והחקירות מטילות כעת צל על מערכת היחסים שנבנתה לאורך השנים ומעוררות חששות באשר לעתיד פעילותם של המוסדות היהודיים במדינה.