"איזו סחורה יש לך?": השיחה עם עד המדינה שהוצגה למנדלבליט - והאישור שהכחיש

בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת היום (חמישי) עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו היום החמישי לעדותו, ובמהלכו התמקד סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בשאלת היקף האישורים שניתנו למשטרה לחקור את ראש הממשלה.

במרכז הדיון עמדה שיחה שקיים ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) לשעבר, כורש ברנור, עם ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של נתניהו, במסגרת המגעים להפיכתו לעד מדינה. חדד הציג דברים שאמר ברנור להרו, וביקש לברר האם מנדלבליט אישר למשטרה לבקש ממנו מידע על כל מעשה פסול לכאורה של נתניהו לאורך עשר שנים.

על פי הדברים שהקריא חדד מתוך החקירה, ברנור ביקש מהרו לפרט אילו דברים פסולים הוא מכיר מתקופת עבודתו לצד נתניהו, תוך שהוא קושר את המידע שימסור לאפשרות להגיע עמו להסכם עד מדינה ולסגור את התיק בעניינו.

"אני רוצה לדעת מה אתה נותן, איזה דברים פסולים", צוטט ברנור. בהמשך השתמש בדימוי של עסקה בשוק: "אני צריך ממך רשימה של דברים, סחורה, זה כמו שוק. אתה נותן, אני מחזיק. מה הסחורה?"

בעקבות הצגת הדברים שאל חדד את מנדלבליט האם ידע שהמשטרה מבקשת מהרו מידע רחב על נתניהו, ולא רק פרטים הנוגעים לנושאי החקירה שאושרו.

"אתה ידעת שיש מסע דייג כזה נגד ראש הממשלה, בוא תגיד לי כל דבר שיש לך על ראש הממשלה?", שאל חדד.

מנדלבליט השיב בשלילה והבהיר כי מבחינתו החקירה הייתה צריכה להתמקד בנושאים מוגדרים.

תחילה הסביר כי במסגרת משא ומתן עם עד מדינה הגיוני שהחוקרים יבקשו מידע הקשור לבדיקה בתיק 1000. לדבריו, ייתכן שהשאלות שהופנו להרו נגעו לעניינים אלה.

אלא שהשופט עודד שחם ביקש לחדד את השאלה: "האם זה מה שראית לנגד עיניך כאשר אישרת?"

מנדלבליט השיב: "לא. היה נושא מתוחם".

במהלך חילופי הדברים הבהיר היועץ המשפטי לשעבר כי לא נתן אישור גורף לחקור כל עניין אפשרי הנוגע לראש הממשלה.

מבחינת ההגנה, הדברים שימשו בסיס לטענה שלפיה המשטרה הרחיבה את גבולות הבדיקה מעבר לאישורים הממוקדים שקיבלה. עם זאת, מנדלבליט לא אישר את טענת חדד בדבר "מסע דייג" מכוון, אלא העיד שהאישור שנתן היה מוגבל לנושאים מסוימים.

במהלך עדותו התייחס מנדלבליט גם להבחנה בין הבדיקות שהתנהלו בתיקי 1000 ו-2000, ולשאלה מתי היה מקום לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה.

מנדלבליט העריך כי אישר לחקור את ארי הרו בנוגע לשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, אף שבאותו שלב טרם סבר שיש הצדקה לחקור את נתניהו באזהרה בתיק 2000.

לדבריו, גם בתיק 1000 עדיין לא התגבש באותה עת חשד סביר שהצדיק מעבר לחקירה מלאה נגד נתניהו.

באשר לתיק 2000 הסביר כי המצב היה מורכב יותר מבחינה משפטית.

"יש ראיית זהב, השאלה היא מה זה מקים. משפטית זה יכול להגיע לשוחד", אמר מנדלבליט, והוסיף כי ההתלבטות שלו נבעה גם משיקולים רחבים יותר.

חלק נוסף בעדות עסק בהבדל שבין בדיקה מקדימה לבין חקירה פלילית, ובאופן שבו יש לטפל בחשדות הנוגעים לנבחרי ציבור.

מנדלבליט הסביר כי בדיקה מקדימה אינה הליך שנפתח באופן שגרתי נגד כל אדם, אלא נועדה בין היתר למקרים שבהם יש חשש לעלילת שווא או כאשר מדובר בנבחר ציבור, ובפרט בראש ממשלה.

"על אדם מהרחוב לא פותחים בדיקה", אמר. לדבריו, כאשר עולה מידע הנוגע לנבחר ציבור, יש מקום לבדוק אותו גם בהיעדר חשד סביר, כדי שלא תיוותר עננה מעל ראשו.

מנדלבליט הוסיף כי לשיטתו גם בדיקה מקדימה נכללת במסגרת החקירה, ולכן היא מחייבת את אישורו.

בהקשר זה אישר כי עם כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הנחה לבדוק את החשדות שהונחו בפניו, לרבות עניינים שנגעו לפריימריז בליכוד ולפרשת ביביטורס, אף שלדבריו חלק מהמידע נראה לו באותה עת כזוטות וכרכילות.

עדותו של מנדלבליט ממשיכה לעסוק בשאלת גבולות הסמכות שניתנה למשטרה בשלבים הראשונים של הבדיקות נגד נתניהו, ובפער שעליו מצביעה ההגנה בין האישורים שניתנו לבין השאלות שהופנו בפועל לנחקרים.