פסיקה תקדימית: בית העלמין היהודי הוכרז כאתר מורשת לאומי

על אף שהקהילה היהודית בהודו אינה נמנית עם ששת המיעוטים המוכרים רשמית במדינה, ומונה בין 4,000 ל-5,000 חברים בלבד, היא רשמה השבוע ניצחון משפטי היסטורי: בית המשפט העליון במדינת  מאדהיה פרדש, אישר פסיקה קודמת, המכירה בבית העלמין היהודי "רניטאל" (Ranital) שבעיר ג'בלפור כאתר מורשת לאומי.

את הבשורה על אישור הפסיקה העבירה לישראל (דרך ה"ג'רוזלם פוסט") המסעדנית רינה פושקרנה, המשמשת עשרות שנים כגורם מקשר לא-רשמי בין המדינות. ההחלטה מסיימת מאבק ארוך שניהלו חברי קהילת "בני ישראל", בסיועו של עורך הדין מאניש ורמה. לאורך השנים סבל בית העלמין – שבו קבורים כמה מחשובי הקהילה – ממעשי השחתה וונדליזם תכופים. בעקבות ההכרה המשפטית, הקהילה תוכל כעת להגן על המתחם, לשקם את המצבות שניזוקו ולתקן את שערי המקום.

ההישג מרשים במיוחד לנוכח העובדה שבעיר ג'בלפור כולה נותרו כיום שלושה יהודים בלבד מקהילת "בני ישראל". למרות זאת, המאבק זכה לרוח גבית מצד העירייה המקומית, פעילי שימור וארגונים שונים. מנהיגי הקהילה בהודו מברכים על החלטת בית המשפט ורואים בה ניצחון כפול, שכן היא צפויה להוות תקדים משפטי שיקל על שימור אתרי מורשת יהודיים אחרים ברחבי הודו, הנמצאים אף הם תחת איום.

המאמץ לשיקום האתר כבר זוכה לתמיכה רחבה: הקונסול הכללי של ישראל במומבאי, יניב רווח, הציע את עזרתו בקידום פרויקט השחזור. לצידו, צפויים להשתלב במאמצי שימור ההיסטוריה המקומית גם שלוחי חב"ד, המפעילים מרכזים רבים ברחבי הודו עבור אנשי עסקים ותיירים יהודים.

בית הקברות, בן יותר מ־100 שנה, הוקם בתקופת השלטון הבריטי עבור הקהילה היהודית שחיה באזור. באותם ימים התגוררו בג'בלפור כ־200 משפחות יהודיות, שקיבלו מהשלטון הבריטי קרקע להקמת בית קברות. במקום קבורים כ-100 בני אדם, ובהם גם חיילים יהודים שלחמו לצד הבריטים.

לטענת המשפחות היהודיות שנותרו באזור, בחודשים האחרונים פועלים סוכני נדל"ן, שכונו בתקשורת ההודית "מאפיית הקרקעות", להשתלט על השטח בטענה שמדובר בקרקע פרטית. לדבריהם, חלק מהמצבות ניזוקו ואחרות נהרסו בניסיון למחוק את העדויות ההיסטוריות במקום.

רוב בני הקהילה היהודית בג'בלפור היגרו במהלך השנים לישראל ולמדינות נוספות. כיום נותרו באזור רק שלוש עד ארבע משפחות, הממשיכות לפעול לשימור המורשת היהודית ובית הקברות ההיסטורי.

במקביל, אזרחים וארגונים חברתיים בהודו קוראים להגן על בית הקברות ולהכיר בו כאתר מורשת היסטורי. גם תושבים מקומיים הביעו התנגדות לניסיונות ההשתלטות, וטוענים כי מדובר בחלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמורשת התרבותית של העיר.