"אתם מנסים להרחיק אותנו מהשולחן": הזעם המצרי על ישראל
מסמכים ועדויות חדשים חושפים כיצד מצרים זיהתה בזמן אמת את התדרוכים שניהלה נגדה ישראל במסגרת מבצע ההשפעה שמימנה דוחא. בכירים מצרים שיגרו אזהרות חריפות לגורמי ביטחון ולשר בקבינט ערב הכניסה לרפיח
- ישראל לפקוביץ
- י' חשון התשפ"ז
השלכותיו של מבצע ההשפעה שמימנה קטאר במהלך המלחמה הגיעו לדרגים הרגישים ביותר ביחסים שבין ישראל למצרים. מפרטי הפרשה עולה כי דוחא לא הסתפקה בכך שהקמפיין הישראלי יאדיר את שמה בלבד, אלא הציבה דרישה מפורשת לשלב בו תדרוכים והכפשות נגד מצרים. בקהיר הבינו מהר מאוד כי הם יעד למהלך מתוזמר, והעבירו שורת מסרי מחאה תקיפים לגורמים דיפלומטיים, ביטחוניים ואף לדרג הפוליטי הבכיר בירושלים, כך דווח בחדשות 12.
שיא המתיחות נרשם באביב 2024, ימים ספורים לפני תחילת התמרון הקרקעי של צה"ל ברפיח. מדובר היה בתקופה נפיצה במיוחד, שבה נזקקה ישראל לשיתוף פעולה מצרי הדוק על רקע החשש בקהיר מגלי פליטים שיימלטו לשטחה. במהלך פגישה שנערכה בירושלים בין בכיר מצרי לחבר קבינט ישראלי, הטיח הנציג המצרי: "אתם מנסים להרחיק אותנו מהשולחן". השר השיב בניסיון הרגעה: "אנחנו רוצים יותר שיתוף פעולה איתכם סביב פעולת צה"ל ברפיח". הבכיר המצרי לא השתכנע, והזהיר: "ישראל לא נוהגת בנו כבוד, ויש לזה משמעויות".
המסרים החריפים חלחלו גם לדרגים המקצועיים. גורם דיפלומטי ישראלי ספג שיחת נזיפה מבכיר מצרי שעמו עבד, שתהה: "למה ישראל מתנהגת אלינו ככה?". בעקבות סדרת הפניות, חברו גורמים במערכת הביטחון המצויים בקשר רציף עם מקביליהם בקהיר לחיבור מסמך פנימי מיוחד. המסמך קבע חד משמעית כי מצרים מודעת לכך שישראל מפיצה מסרים נגדה, וניתח את השלכותיו של המשבר העמוק באמון.
למשבר הדיפלומטי יש כעת גם משמעויות פליליות כבדות במרכז מה שמכונה "פרשת קטארגייט". התדרוכים הישראליים נגד מצרים מהווים את הבסיס לחשד של "פגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל" – סעיף ביטחוני חמור ביותר שניתן לייחס לכל אדם, ולא רק לעובדי ציבור.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות