"התפקיד שלנו לרומם את גאוותם של בני התורה" | המשא של הגרש"ב סורוצקין

אמש (מוצאי שבת) התקיים בבני ברק כינוס מרנן ורבנן גדולי הדור למען קיום היהדות בהשתתפות עשרות ראשי ישיבות מכל רחבי הארץ. במהלך הכינוס נשאו דברים מרנן ורבנן זקני הדור, הגר״ד לנדו, הגרמ״צ ברגמן, הגרב"ד פוברסקי והגרמ״ה הירש, וכן חברי מועצת גדולי התורה וגדולי ראשי הישיבות.  גדולי ישראל עוררו על חובת קידוש השם לפעול ולהפעיל למען התורה הקדושה.

במהלך הכינוס, ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין נשא את דבר בני הישיבות ואברכי הכוללים והשמיע את זעקת עולם התורה כנגד הרדיפות. במהלך הדברים ביקש מראשי הישיבות לרומם את התלמידים, להרים את קרנם וגאוותם ולהשמיע כי דווקא בעת הזו עולם התורה זוכה לפריחה עצומה שלא הייתה כדוגמתה, בכמות ובאיכות, וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

להלן דבריו המלאים של רה"י הגרש"ב סורוצקין: "ברשות רבותינו, רבותיהם של ישראל שליט"א. אני אפילו לא בגדר של התנצלות על עומדי במקום זה, בעת ובשעה הזאת נאמר רק הרגשת לב.

עד היום בכל המערכות שהיו, זו הייתה מערכה של קידוש שם שמים, לראות מי נאמן לה' תורתו ומצוותיו. אך הפעם, זו הפעם הראשונה, שהמערכה היא גם זעקה והכרזה 'אין לנו שיור על התורה הזאת', רק התורה הזאת. אנו זועקים בזה את שייכותנו לתורה, אנו זועקים בזה 'קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא'. זו עתה החובה, לעשות קידוש שם שמים בהכרזה שאין לנו שיור רק התורה הזאת.

ברמב"ם ביסודי התורה פ"ה כתוב 'כל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם ואם היה בי' מישראל הרי זה קידש את השם ברבים וכו' וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה חילל את השם ואם היה בי' מישראל הרי זה חילל את השם ברבים'. למדנו ב' דרגות בקידוש שם שמים: קידוש שם שמים ביחיד, וקידוש שם שמים בעשרה, שהוא קידוש ש"ש ברבים. בחירות זה הכי בפרהסיה ששייך, אם מקדשים שם שמים בהכרזה שלנו בבחירות, כמדומה שזה מעמד הקידוש שם שמים הכי גדול ששייך. וזה תפקידנו כעת, לקדש שמו ברבים לעין כול – בהכרזה שאין לנו שיור רק התורה הזאת.

הגרש"ב סורוצקין נואם לצד גדולי ישראלצילום: שוקי לרר

עוד נקודה אחת, בעניין הרדיפות שכנגד לומדי התורה: אנחנו נמצאים כעת בזמן שהוא רדיפת דת, אבל לעומת זאת אנחנו רואים מנגד סייעתא דשמיא מופלאה, את ההתפתחות הגדולה של עולם התורה שכמעט ולא הייתה כמותה, הן בכמות, וגם רואים התפתחות של תלמידי חכמים באיכות, שלא הייתה לפני זה, ואולי זה בגלל הזמן הזה של הרדיפה.

לא לשכוח לראות גם את העניין הזה, של הפריחה הגדולה של עולם התורה, את ההצלחה של עולם התורה, לראות גדילה של תלמידי חכמים בסייעתא דשמיא מופלגת. גם את זה צריך לזכור ולהודות על החסד שהקב"ה עושה. כתוב במדרש במשלי על יתרו שהקב"ה אמר לו ללכת לפני מתן תורה שזהו 'לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר'. אומר המדרש: 'אמר הקב"ה בני היו משעובדים בטיט ובלבנים ויתרו היה יושב בתוך ביתו בהשקט ובא לראות בשמחת התורה עם בני לפיכך קדם וישלח משה את חותנו ואחר כך בחודש השלישי', היינו, שאפילו שיתרו עזב את ביתו ועזב את הכול והגיע למדבר, כיוון שלא היה ב"טיט ואבנים", הוא נקרא זר לגבי קבלת התורה, ולא יכול להיות בשמחתם של ישראל שהיו בטיט ואבנים.

אנחנו נמצאים בתקופה של רדיפה, בתקופה שייש טיט ואבנים, אבל מתוך זה יש גם את הסייעתא דשמיא הזאת. בתוך עמי אנוכי יושבת, בתוך ציבור התלמידים, אני חושב שעתה יש לנו גם תפקיד לרומם את גב בני התורה ואת גאוותם של בני התורה, שמהתקופה הזאת זוכים הם לקבלת תורה ולהתפתחות של עולם התורה והתלמידי חכמים בדור, ויתקיים בנו הלאה כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

צריך גם להעמיד לתלמידינו: אנו מושתתים על י"ג עיקרי אמונה, וצריך ביאור מדוע לא הובא שם 'אני מאמין בדברי חכמים'. הפשט הוא, שאין שייך כלל 'אני מאמין' בלא אמונת חכמים, ומי שאין לו אמונת חכמים לא מתחיל אצלו ה'אני מאמין' בכלל (ועיין בזה בחיי עולם בהקדמה).

הגרש"ב סורוצקין בכינוסצילום: שוקי לרר

רש"י בתחילת הפרשה אומר על הפסוק 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' – 'יש מרבותינו דורשים לשבח כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר'. לא כתוב שאם היה בדורם של הצדיקים היה לומד ומקבל תורתם, אלא רק ש'אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר'. נראה מכאן, שעצם ההימצאות בדורו של צדיק כבר משפיעה להיות צדיק יותר. כוחם של גדולי הדור מנהיגי ועיני העדה הוא לא רק ממה שמלמדים אותנו, אלא עצם מה שהם בתוכנו זה משפיע על כולנו, על כל יהודי ועל כל בן תורה ובן ישיבה בכל מקום שהוא, הם משפיעים עליו והוא מקבל מהם וזה מגדל אותו. וזה צריך לדעת כל אחד ואחד, כי אין י"ג עיקרים בלי אמונה בחכמים.

יעזור הקב"ה שנכריז כולנו, ונשפיע גם על אחרים, כי אין לנו שיור רק התורה הזאת, ונזכה להרגשה וההכרזה 'כי עמנו קל'".