סקר הצעירים: בנט ראשון, נתניהו רביעי וש"ס מתרסקת

תמונת המנדטים משתנה באופן דרמטי כאשר מעניקים לצעירים את זכות ההכרעה הבלעדית. סקר הצעירים הגדול של ynet ו"ידיעות אחרונות", שפורסם הבוקר (שישי), מציב את נפתלי בנט בראש המערכת הפוליטית, בעוד הליכוד בראשות בנימין נתניהו נדחק למקום הרביעי. במקביל, ש"ס אינה עוברת את אחוז החסימה, ואילו מפלגת "הציבור החרדי" החדשה מצליחה להיכנס לכנסת.

על פי הדמיית המנדטים, שנערכה על בסיס תשובותיהם של צעירים בני 18 עד 22, מפלגת ביחד בראשות בנט מקבלת 16 מנדטים. מיד אחריה נמצאות ישר! בראשות גדי איזנקוט ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, עם 15 מנדטים כל אחת.

הליכוד בראשות נתניהו מקבל 14 מנדטים בלבד, בדומה לרשימת הציונות הדתית וזהות בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין. מדובר בצמרת צפופה במיוחד, כאשר חמש מפלגות נמצאות בטווח של שני מנדטים בלבד.

בהמשך נמצאות ישראל ביתנו, הדמוקרטים והרשימה המשותפת עם תשעה מנדטים כל אחת. יהדות התורה מקבלת שמונה מנדטים, והרשימה המאוחדת של המילואימניקים והמפלגה הכלכלית מקבלת שישה מנדטים.

אחד הנתונים המסקרנים במיוחד נוגע למפלגות החרדיות. בעוד ש"ס אינה מצליחה לעבור את אחוז החסימה בקרב הצעירים, יהדות התורה שומרת על כוחה היחסי עם שמונה מנדטים. במקביל, מפלגת "הציבור החרדי" החדשה בראשות מוטי לייטנר מקבלת חמישה מנדטים, לאחר שזכתה לתמיכתם של מעט יותר משלושה אחוזים מהנשאלים. מדובר בהישג חריג למפלגה שטרם הצליחה לעבור את אחוז החסימה בסקרים שנערכו בקרב כלל הציבור.

עם זאת, חשוב להדגיש כי אין מדובר בסקר מנדטים ארצי רגיל, אלא בהדמיה הבוחנת כיצד הייתה נראית הכנסת אילו רק הצעירים שנדגמו היו קובעים את תוצאות הבחירות. בפועל, אף אחת מהמפלגות המובילות אינה מגיעה אפילו לעשרה אחוזי תמיכה בקרב הנשאלים.

הפערים בין הקבוצות השונות בולטים גם בפילוח לפי הגדרה דתית. בקרב הצעירים הדתיים, רשימת הציונות הדתית וזהות מובילה בפער ניכר עם 36% מהקולות, ואחריה עוצמה יהודית עם 22%. לעומת זאת, בקרב החילונים בנט מוביל עם 20%, איזנקוט מקבל 18% והדמוקרטים 17%.

הנושאים שמעסיקים במיוחד את דור המצביעים הצעיר הם הביטחון ויוקר המחיה. 27% מהנשאלים ציינו את המדיניות הביטחונית כאחד השיקולים המרכזיים בבחירת המפלגה, ו-25% הצביעו על יוקר המחיה. בקרב הצעירים הדתיים, מחצית מהנשאלים הגדירו את הביטחון כשיקול מרכזי.

סוגיית גיוס החרדים ושוויון בנטל מעוררת אף היא ביקורת בקרב הצעירים. 48% מהנשאלים השיבו כי מדיניות הממשלה בנושא מייצגת את עמדותיהם במידה מועטה או כלל לא, לעומת 27% שסבורים כי היא מייצגת אותם במידה רבה או רבה מאוד.

נתון מעניין נוסף נוגע להשפעה המשפחתית על דפוסי ההצבעה. 46% מהצעירים מתכוונים להצביע לאותה מפלגה שבה תומך לפחות אחד מהוריהם, בעוד 28% מתכוונים לבחור במפלגה שונה מזו של שני הוריהם.

בקרב תומכי הליכוד בולטת במיוחד ההמשכיות המשפחתית: 71% מתכוונים להצביע בדומה לפחות לאחד מהוריהם. לעומתם, רק 33% מתומכי ביחד ו-39% מתומכי עוצמה יהודית מתכוונים לעשות זאת.

מבחינת ההשתתפות בבחירות, 67% מהנשאלים בטוחים כי יגיעו לקלפי, ועוד 19% מעריכים כי יצביעו. במקביל, 14% עדיין מתלבטים באיזו מפלגה לבחור.

הסקר נערך ב-5 וב-6 באוקטובר באמצעות מכון דיאלוג מקבוצת אמנת פרו, בקרב 543 צעירים יהודים וערבים בני 18 עד 22, באמצעות פאנל אינטרנטי. הנתונים מבוססים על תשובות הנשאלים לאחר שקלול סטטיסטי.