שלושים שנה לעליית נתניהו: הפגישה הסודית ששינתה את פני המדינה

במלאת שלושים שנה למהפך הפוליטי הדרמטי שהעלה לראשונה את בנימין נתניהו לראשות הממשלה בשנת תשנ"ו, 'בחדרי חרדים' חוזר אל מאחורי הקלעים של הניצחון ההיסטורי. מניתוח המפה הפוליטית של ימי הסכמי אוסלו, דרך הדרמה בישיבת מועצת גדולי התורה, ועד לפגישה החשאית והמכרעת בבית מרן האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, הפגישה ששינתה את פני המדינה וסללה את הדרך לניצחון הימין.

עליית נתניהו לשלטון - בימים ההם 

פועלו, עידודו וברכתו של מרן ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, לכונן את שלטון הימין בארץ הקודש. וכל זאת היה בעצה אחת עם מנהיג היהדות החרדית מרן הרב שך זצ"ל אשר הסכים לקבל את העמדה שיש להפיל את שלטון השמאל, ותמך בבנימין נתניהו בעד הקמת ממשלת הליכוד.

הפגישה של מרן הפני מנחם אצל הרב שךצילום: ארכיון

רקע - ממשלת השמאל 

הכנסת השלוש-עשרה הייתה אחת המפורסמות והידועות, שכן הייתה זו ממשלת שמאל לאחר 15 שנות שלטון הימין. בראש הממשלה עמד אז יצחק רבין, שהתפרסם כמי שהוביל את הסכמי אוסלו. הממשלה שלפניה הייתה ממשלה צרה שהרכיבו הימין והדתיים, ובראשה עמד יצחק שמיר. לבחירות לכנסת השלוש-עשרה התמודד יצחק שמיר מול יצחק רבין, כשהראשון עם דימוי של קשיש וחלש, שמולו רבין שנחשב לבעל תדמית ביטחונית, חד ומוביל. הבחירות הביאו לניצחון גוש השמאל, ורבין התמנה לראש ממשלה. התוצאה התקבלה באופן קשה במחנה הימין, ובפרט במפלגת הליכוד שעד כה הייתה מפלגת השלטון. שמיר התפטר כבר בליל הבחירות, מותיר אחריו מפלגה מובסת ומוחלשת. תחתיו התחרו מספר מועמדים, כשבסופו של דבר הצליח בנימין נתניהו לגבש מנהיגות תחתיו, כשהוא מראה כישרון ארגון פוליטי ומשדר נחישות ומנהיגות.

בתוך חודשים ספורים ממינויו בראש הליכוד, הצליח נתניהו לשקם את הליכוד ולהעלותו בחזרה על מסלולו. הימים היו ימי הסכם אוסלו, ונתניהו ניהל מאבק תודעתי נגד המהלכים שנתפסו אצל גוש הימין כמסוכנים ביותר עבור עתיד המדינה. תקופה זו זכורה כמדממת וכאובה, בגין גל פיגועים ארוך וקשה. רבין, שניהל משא ומתן עם הפלסטינים, החל לחוות קשיים מבית ומחוץ. מספר חברי כנסת פרשו ממשלתו, ומסע תקשורתי, פוליטי וציבורי החל קורא נגדו בביקורת קשה, לעצור את המהלכים שניסה להוביל במסגרת הסכמי אוסלו.

ממשלת רבין נגדעה עם הירצחו במוצאי שבת י"א בחשוון, יום פטירת רחל אמנו. ההלם הציבורי והחברתי היה גדול, ואווירה קשה שררה בחברה הישראלית. השמאל הטיח האשמות נגד אנשי הימין, וניסה לקשור את הרצח להתנהלות נתניהו ואנשי הימין, שסומנו כמי שהסיתו והכשירו את הקרקע להתנקשות הפוליטית.

הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראשות הממשלה

כשבועיים ומחצה לאחר הרצח הושבע שמעון פרס כראש ממשלה, כשהוא ממלא את מקומו של רבין, לאחר שעלתה בידו להקים מחדש את ממשלת השמאל. הבחירות אמורות היו להיות כשנה לאחר מכן, אולם לאחר כשלושה חודשים מהרצח, ב-3 בפברואר 1996, י"ג בשבט תשנ"ו, הכריז פרס על הקדמת הבחירות ל-29 במאי, י"א בסיוון.

על פי הנקבע בחוק מספר שנים קודם לכן, בחירות אלו נקבעו בשיטת הבחירה הישירה. כלומר, מלבד בחירה בין המפלגות, בחר האזרח באופן ישיר גם במועמד לראשות הממשלה. המועמדים המתמודדים היו פרס מצד השמאל, ונתניהו מצד הימין. יחסי הכוחות בין פרס לנתניהו היו בכי רע לרעתו של נתניהו. השטח שידר כי פרס עומד לזכות באופן בטוח בראשות הממשלה בבחירות הקרובות. מעמדו של נתניהו היה בשפל, ואחוזי התמיכה בו היו נמוכים למדי. רק מעט יותר מ-20% תמכו בו, ואילו מעמדו של פרס שגשג והיה יציב מאי פעם. פרס הצטייר כמועמד אחראי ומדינאי מובהק, עתיר ניסיון ומוברג בזירה הפוליטית הבינלאומית. האווירה הציבורית שלאחר הרצח השפיעה אף היא באופן ברור לטובת פרס. קולות הימין נדמו, וכך התקדמות שלבי הסכמי אוסלו לא נתקלה בשום התנגדות או ביקורת מצד הימין. נסיגת צה"ל מן הערים הפלסטיניות התבצעה באין מפריע.

סוגיית ההצבעה בציבור החרדי ותמיכת ה'פני מנחם' בבנימין נתניהו 

הרחוב החרדי נדרש לראשונה לשאלת ההצבעה במועמד חילוני, שכן זו הפעם הראשונה בה נדרש האזרח לבחור באופן ישיר בראש ממשלה, והמועמדים היו חילוניים. האפשרות האחרת להימנע מההצבעה לראשות הממשלה עשויה הייתה לסכן את גוש הימין שגם כך דשדש מאחור. השאלה הפכה לשיחת היום במישור הפוליטי החרדי.

הימים הם ימי ראשית ממשלתו של פרס, כאשר הוא מול נתניהו במרוץ שנראה כחסר סיכוי עבור זה האחרון. מזה ימים ארוכים שיו"ר הליכוד מר בנימין נתניהו מבקש להיפגש עם נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, האדמו"ר מגור ה'פני מנחם'. בתיווכו של מקורב הרבי ואיש אמונו, ממלא מקום ראש עיריית ירושלים חיים מילר, נקבעה הפגישה המיוחלת.

חיים מילר עם בנימין נתניהוצילום: ארכיון

טרם הנהגתו של ה'פני מנחם' את עדת חסידות גור, כיהן הרבי בתפקיד של חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וכן כיו"ר מרכז אגודת ישראל. אלו כמו גם ייחוסו ומעמדו, מעצם היותו בנו של מייסד תנועת אגודת ישראל, האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל, ואחיהם של בניו האדמו"רים ה'בית ישראל' וה'לב שמחה' זצ"ל, כל אלו הקנו לו הכרה וידיעה עמוקה בסוגיות העומדות על סדר היום היהודי בארץ ישראל. חכמתו ותושייתו עיצבו את הנהגתו התורנית במישור הפוליטי הישראלי. כאחיו ה'לב שמחה' היה אף הוא ימני בדעותיו.

בתאריך י"ז בטבת תשנ"ו, 9 בינואר 1996, יצא בנימין נתניהו לבית הרבי, כשהוא ברכב אזרחי, וזאת לדרישת בית הרבי כי על הפגישה להיות בחשאיות מלאה. נתניהו, עודנו צעיר ומתחיל בפוליטיקה הישראלית, נכנס אל האדמו"ר לפגישה מכוננת וגורלית. הם נועדו יחד בפגישה סגורה וארוכה שנמשכה כשעה ומחצה, דבר שכלל לא היה אופייני בביקורי אישים בבית האדמו"ר. פגישה ייחודית זו הייתה אבן דרך בתולדות ממשלת הימין בישראל, ובייחוד בהנהגת נתניהו.

ה'פני מנחם' גילה בקיאות במתרחש, הוא הכיר את מפת הדרכים, את סעיפי הסכם אוסלו וכל התסבוכת שנוצרה בממשלת השמאל של רבין. הוא הקשיב לדבריו של נתניהו, וניתח עמו את המצב. שורת הסיכום הייתה ברורה: עם ישראל נמצא בסכנה. ההבנה הייתה חדה כי יש להיערך נכונה לקראת הבחירות הצפויות בעוד פחות משנה (בסופו של דבר הן נערכו בתוך פחות מחצי שנה, לאחר שראש הממשלה שמעון פרס הקדים את מועדן).

הימין, שהיה באותה התקופה חלש, התפצל והכיל מספר מפלגות, כמו מפלגת צומת בראשות רפאל (רפול) איתן, או מפלגת גשר בראשות דוד לוי. גם תנועת הליכוד באותה התקופה הייתה מורכבת ממספר מוקדי כוח, בהם נמנה גם אריאל (אריק) שרון. אמנם מנהיגותו של נתניהו בתוך הליכוד הייתה ברורה ובולטת, אך עדיין הליכוד טרם התאגד והתלכד בגיבוש יציב. לאור כך, פנה ה'פני מנחם' ואמר לנתניהו כך: תראה טוב. אתם בליכוד, תראה שכולם יהיו מאוחדים לקראת הבחירות. דאג לאחד את כולם, ואני כנשיא מועצת גדולי התורה אביא את הדברים לפני מועצת גדולי התורה. ובעניין הציבור החרדי, שלא תהא לך דאגה. אנו נדאג לנעשה בשטח שלנו. נתניהו לא הרפה והקשה איך יעלה בידו לקדם זאת, שהרי לא ניתן יהיה לצאת למערכה כך. הרבי חזר ואמר לו: כפי שאמרתי לך, אתה תהדק תחילה את השורות אצלך בבית פנימה, ואנו נייצב את כוחותינו שלנו. (נתניהו אכן השקיע מאמצים רבים באיחוד הכוחות בתוך המפלגה ובמפלגות השכנות, וכך הוקמה הרשימה המאוחדת של הליכוד-גשר-צומת, בראשות נתניהו).

לאחר הפגישה אמר לבנו הגה"ח ר' דניאל אלתר: ראה, הוא היה אצלי. אין מועמד אחר לימין, ורק הוא המועמד. אנחנו צריכים לראות שהוא ייבחר. הרבי ציין עוד כי לדעתו יכול להיות הרבה בנתניהו, וכי צריך לראות איך ניתן להתמודד עם זה ולהביא לבחירתו.

ישיבת המועצת הדרמטיתצילום: ארכיון

עמדת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל

לאחר הפגישה נערכה ישיבת מועצת גדולי התורה. השאלה הגדולה שריחפה בחלל עלתה על השולחן: איך יתבצע אופן ההתמודדות, האם לתת את הקול בבחירה ישירה לראשות הממשלה עבור מועמד חילוני. במידה שהתשובה חיובית, הדבר אומר להורות לציבור החרדי לצאת ולהצביע עבור מועמד שאינו שומר תורה ומצוות.

יש להזכיר כי בבחירות המוניציפליות בשנת תשנ"ד (1993), כאשר עמדה השאלה של בחירת אהוד אולמרט מול טדי קולק בהתמודדותם לראשות עיריית ירושלים, שלח ה'פני מנחם' את מאיר פרוש וחיים מילר אל מרן הרב אלישיב זצ"ל לשמוע את דעתו התורנית בעניין. מרן הרב אלישיב חשש מלתמוך באולמרט, אך ברירת המחדל של טדי קולק הייתה גרועה מזו, ובנוסף עלה החשש של הבאת ערביי מזרח ירושלים להצבעה המונית בבחירות ולתמיכתם בטדי קולק. ה'פני מנחם' שיגר מכתב למרן הרב אלישיב ואמר שהוא לוקח את העניין על אחריותו האישית, וכך בסופו של דבר הצביעה היהדות החרדית בעד מועמד חילוני. מקרה זה שימש כראיית תקדים בסוגיה הנוכחית.

ישיבת מועצת גדולי התורה הייתה דרוכה ודרמטית. חילוקי דעות קשים נשמעו, וכיוונים שונים הועלו. היו שצידדו להימנע מהוראה בעניין ראשות הממשלה, אלא רק הוראת הצבעה עבור רשימת אגודת ישראל, כשלאחר הבחירות - בהתאם לתוצאה - ימליצו חברי הכנסת בפני הנשיא.

אמנם מספר מחברי המועצת, בהם האדמו"ר מסאדיגורה, האדמו"ר ממודז'יץ והגאון רבי פישל רבינוביץ, ובראשם האדמו"ר ה'פני מנחם', כל אלו צידדו מפורשות שיש להורות באופן ברור על ההצבעה עבור נתניהו לראשות הממשלה. ה'פני מנחם' העלה בישיבה את הטיעון הבא: במידה שמועצת גדולי התורה לא תביע עמדה בעניין בחירת ראש הממשלה, הוי אומר שהיא קוראת שלא להצביע למועמד חילוני. ומה יקרה בעת אשר יעלו תוצאות הבחירות? הרי ברור שבתוך הציבור החרדי מצביעים רבים יתנו את קולם לנתניהו. משכך, הסביר ה'פני מנחם', הדבר עשוי להיות גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. משכך, סיכם, יש להגיע מראש להסכמים טובים עם המועמד לראשות הממשלה, קרי נתניהו, ואז לצאת בהוראה ציבורית ברורה להצביע עבור בנימין נתניהו לראשות הממשלה.

בסופו של דבר אכן הוראה זו ירדה לשטח. הציבור החרדי הניח בקלפי פתק של תנועת אגודת ישראל ופתק נוסף לנתניהו עבור ראשות הממשלה.

עיתון המודיע עם הכרעת מועצת גדולי התורהצילום: ארכיון

ההכרכה של מרן הרב שך

גם מנהיג היהדות החרדית מרן הרב שך זצ"ל ש כבר כמעט ולא נראה בציבור, אף כשהונחה לפתחו הדילמה הגורלית – האם לתמוך בשמעון פרס או בבנימין נתניהו –  הוא הכריע ליו"ר דגל התורה דאז ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל באופן נחרץ. 

על אף שנתניהו לא נמנה עם שומרי המצוות, הרב שך, שסלד עמוקות מתפיסת עולמו המדינית והתרבותית של שמעון פרס, חתם על מכתב גלוי וחריף שקרא להצביע עבור מועמד הימין. ההוראה, שחלחלה במהירות דרך ביטאון התנועה "יתד נאמן" ומערכי גיוס הקולות החרדיים, הפכה לצו מחייב שהניע רבבות לקלפיות, העניק לנתניהו את הניצחון על חודם של קולות, ושינה לתמיד את פני הפוליטיקה הישראלית. 

הפני מנחם יוצא מביתו של הרב שךצילום: ארכיון

ה'פני מנחם' ויחסו לאנשי השמאל 

באופן כללי, יחסו של הרבי ה'פני מנחם' היה נחרץ נגד תנועת השמאל ובייחוד נגד שמעון פרס. מאנשיו נמסר כי פעם התבטא שאדמו"רים בכלל לא אמורים לקבל את שמעון פרס. כדברים האלו העיד גם הסופר ואיש הציבור הרב אבישי שטוקהמר, אשר נמנה עם חסידי ויז'ניץ ושימש באותם הימים כמזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הרב שטוקהמר הוסיף בארשת סוד כי יש דברים שגם כיום הוא לא יכול לדבר עליהם... מעניין שאכן גם בבית האדמו"ר מויז'ניץ ניסה שמעון פרס להתקבל, וסורב.

עו"ד אברהם גן צבי אמר כי הרבי זצ"ל ראה קשר הדוק בין השמאל לחילוניות. לדבריו, ה'פני מנחם' זיהה את מעלותיו של נתניהו לצד חסרונותיו, והוא היה מדויק מאוד בניתוח שלו עליו. הוא ציין עליו כי הוא אדם טוב, ויכול הרבה לעזור. אמנם היה ה'פני מנחם' מיצר על שחסרים לו יסודות יהודיים. הוא אמר לי, הוסיף גן צבי, שהוא אינו מוכן לדבר עם אף איש שמאל. הוא ציטט בשמו כי פרס כל חייו ידאג רק לעצמו ולכיסא שלו, ושלא יעניין אותו שום דבר מהמדינה.

גם הרב פנחס וינדרבוים ז"ל מרמת גן, ממקימי שכונת "משכנות רווחה", בא בתקופה ההיא וסיפר לאדמו"ר ה'פני מנחם' כי יש לו קשרים עם חברי מפלגת מפא"י והמערך ההיסטוריים, שבהמשך השתלשלו או התמזגו אל מפלגת העבודה. בתקופת הבחירות, בשלהי 1995 וראשית 1996, לאחר רצח רבין, לחצו עליו חברי השמאל שיארגן פגישה בין ה'פני מנחם' זי"ע לשמעון פרס. הרב וינדרבוים ביקש מהרבי שייאות לקיים את הפגישה, אך ה'פני מנחם' אמר לו: פנחס, אני אומר לך, אם אני אדבר עמם (עם אנשי השמאל הפוליטי), הרי שאני חייב להם. והמשיך ואמר עוד: אני אוחז שיהיה בממשלה מהלך כמו שהיה בבחירות לראשות עיריית ירושלים בשנת תשנ"ד (1993), כאשר ההשערה המסתברת הייתה לטובת טדי קולק, ולבסוף אולמרט נבחר ברוב קולות מוחץ וקיבל את ראשות העירייה. כך גם כאן, נתניהו יצליח בהתמודדות ויקבל את ראשות הממשלה. הרב וינדרבוים סיפר זאת לסובביו באותם הימים, ואמר כי סקרן הוא לראות איך יפול דבר, שכן התקשורת כולה, לאחר רצח רבין, הייתה מגויסת באופן ברור לרעת הימין ולטובת פרס.

התמיכה החרדית בפועל למען נתניהו 

ישיבת המועצת המדוברת קוימה בחודש טבת, ובינתיים, כאמור, הבחירות הוקדמו לחודש סיוון. ה'פני מנחם' נפטר באופן פתאומי בט"ז באדר שלפני הבחירות. תקופה לפני פטירתו עוד הספיק להיפגש עם נתניהו, ואמר לו: אתה תאגד את המחנה שלך בליכוד, ואנו נאמר לאנשינו לתמוך בך ולהצביע עבורך. הוא הוסיף בקול ברור ובוטח: אל דאגה, אתה תיבחר. כנזכר לעיל, על רקע המצב הפוליטי של אותם הימים, הדבר היה נשמע קצת מוזר ובלתי מתיישב על הלב, שכן מחנה השמאל עדיין היה בתוקפו ובשיאו, עם אהדה ציבורית רחבה ואיתנה.

ההנהגה בגור התחלפה, ועל כס האדמו"רות עלה אחיינו, האדמו"ר הנוכחי מגור. הנהגה חדשה עשויה לרוב להיות בעלת קווים שונים משל קודמתה. אמנם האדמו"ר מגור בירר מה הייתה עמדת ה'פני מנחם' בעניין, וכך, כפי הקו שנבחר על ידי שאר חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, הציבור בהמוניו נתן את קולו לנתניהו.

צפיית ה'פני מנחם' את העתיד

אחד מבני הבית של ה'פני מנחם', הרב מ' (שם בדוי), מספר ל'בחדרי חרדים' על המצב והאווירה בבית הרבנית תליט"א בליל הבחירות. בשעה עשר, עם סגירת הקלפיות, פני הדברים היו נראים כי שמעון פרס מקבל את ראשות הממשלה. מ' התקשר בכאב לרבנית של ה'פני מנחם', ואמר בקול דואג כי המצב בכי רע. "מה קרה?", שאלה הרבנית. מ' ענה ואמר לה כי המסתמן הוא ששמעון פרס עלה לשלטון. הרבנית הגיבה בקול תקיף, ואמרה: שמע נא, התקשר אליי מחר בבוקר, עם התבהרות התוצאות. לאחר הפגישה עם נתניהו, הוסיפה ואמרה, שמעתי מפורשות מבעלי הרבי זצ"ל כי שלטון השמאל יפול, וכי שמעון פרס לא יכהן כראש ממשלה. אז נא התאזר בסבלנות וחייג אליי מחר בבוקר, אז תיווכח שהכול יסתיים על הצד היותר טוב.

אכן בבוקר התעורר עם ישראל להפתעה הגדולה. על חודו של אחוז זכה נתניהו וקיבל את ראשות הממשלה. מ' מיהר ובא לרבנית לבשר לה על התוצאות, ופנה ושאל אותה איך הייתה כה נחושה והחלטית בהצלחת נתניהו. הרבנית השיבה ואמרה: שמע נא היטב. לאחר שעמד שמעון פרס והחציף בדיבורו בממשלה נגד דוד מלך ישראל, הרבי זצ"ל הלך וכתב נגדו מכתב נוקב ביותר, בחריפות יתר. הרבי אמר לי אז כי שוב לא יכהן פרס בראשות הממשלה לעולם. הוא יפול. כיוון שיצא הדבר מפי הרבי, אני ידעתי כי כך יהיה, סיימה הרבנית את דבריה.

אנקדוטה מעניינת הקשורה לעניין, אירעה לאחר פטירת ה'פני מנחם'. בעת שבניו הגאונים ישבו 'שבעה', בין הבאים לנחם הגיע גם בנימין נתניהו. על פי עדות הנוכחים, נתניהו סיפר להם כי היה אצל אביהם, הרבי זצ"ל, והוא המריץ אותו להמשיך ולהתמודד לבחירות בכל הכוח. הרבי גם הבטיח לו כי עוד יהיה ראש ממשלה, סיפר נתניהו. הימים היו ימי אמצע אדר תשנ"ו, ראשית מרץ 1996, ולאור הפיגועים הנוראים, כמו עוד תנודות פוליטיות, הימין החל להתחזק קמעא. אך עדיין ההעדפה הבולטת הייתה למחנה השמאל. לאור ציונו של נתניהו על הבטחת הרבי, נענה בנו ראש הישיבה הגר"ש אלתר ואמר כי אכן אבא הבטיח, אבל יש לדאוג לקיים גם את שאר הדברים האחרים שהזכיר, לאחד את כל הגוש, ואז אכן יזכה וייבחר. נתניהו פנה לראש הישיבה, התבטא ואמר לו: אם אהיה ראש ממשלה, הרבי מגור (ה'פני מנחם') יוכח כנביא.

נקודת המפנה שהחזירה את הימין לשלטון, והפעם לתקופה ארוכה ויציבה, באה בהפתעה מהירה. מאחוריה עמדה השתדלותו, עצתו וברכתו של ה'פני מנחם' מגור זצ"ל, אשר עמל על המהלכים ועמד איתן בדעתו ובדבריו, גם כאשר הסיכויים נראו אבודים ורחוקים. את פירות החזרת ממשלת הימין חב עם ישראל לקדוש ישראל אשר הגיד מראשית אחרית, להשפיע טוב ולעמוד לימין ישראל. עולם התורה, אשר חרט את גורלו עם הגוש האמוני - גוש הימין, היה בראש מעייניו של ה'פני מנחם', אשר צפה למרחוק את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

כהמשך לכך, אודות התמסרותו של ה'פני מנחם' מגור זצ"ל לתמיכת הימין, מתוך מטרה להציל ולפתח את עולם התורה והיהדות, ניתן ללמוד רבות מתוך עדותו של ד"ר אלי שוסהיים ז"ל, הידוע כ"רופאם של גדולי ישראל". ד"ר שוסהיים סיפר כי ביום כ' בטבת תשנ"ו, 12 בינואר 1996, יום לאחר פגישת ה'פני מנחם' עם נתניהו, הטלפון במשרדו צלצל, ועל הקו היה בנימין נתניהו. נתניהו ביקש להיפגש איתו בהקדם. ד"ר שוסהיים בא לפגישה, ובה שמע מנתניהו כי האדמו"ר מגור ה'פני מנחם' אמר לו שאם חפץ הוא לקבל את תמיכת ה'פני מנחם', ובכלל תמיכת אגודת ישראל וכלל הציבור החרדי, אז שיסייע לו בפעולותיו בעניין ההפלות. ד"ר שוסהיים מציין בהתפעלות כי נוכח שנושא ההפלות הוא זה שבראש מעייני ה'פני מנחם', ולא נושאים פוליטיים אחרים.