מהגבעות לישיבות: כך הפכה החסידות לחלק מהנוף בציונות הדתית

במשך שנים עבודת ה' בציונות הדתית התעצבה סביב אידיאל. לצד לימוד התורה וקיום המצוות, רבים מבני המגזר הקדישו את חייהם לערכים שנתפסו כחלק מ"השליחות האלוקית" בדור: יישוב ארץ ישראל, שירות בצה"ל, עשייה ציבורית, חסד ובניין המדינה.

אך בשנים האחרונות מתרחש דבר נוסף; יותר ויותר בני הציונות הדתית לומדים חסידות, משתתפים בהתוועדויות, מתחברים לניגונים חסידיים, נוסעים לאומן, עוסקים בתורת חב"ד וברסלב ומחפשים בתוך עולם החסידות מענה לעבודת ה'. לא מדובר בזרם אחד ומוגדר: יש מי שרואים בחסידות השלמה לתורת הרב קוק, אחרים מוצאים בה דרך מרכזית לעבודת ה', ויש מי שמשלבים בין העולמות.

אז מה בדיוק קורה בציונות הדתית? מה עומד מאחורי התרחבות העיסוק בחסידות, והאם מדובר בשינוי כיוון או דווקא בחזרה לשורשים?

שני מוקדים שהניחו את התשתית

במשך עשרות שנים היו כמובן בציונות הדתית אנשים שעסקו בחסידות ולמדו את ספריה. עם זאת, אם מבקשים לזהות מוקדים שבהם ניתן לאורך השנים דגש משמעותי יותר לעולם החסידי, ניתן להצביע על שני מוקדים מרכזיים.

הראשון הוא האזור הרוחני של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל והרב שג"ר זצ"ל, שנחשבו לפתוחים יותר כלפי העולם. השניים הקימו יחד את ישיבת "מקור חיים" בירושלים. לאחר התפרקות הישיבה הוקמו ישיבות המזוהות עם העולם הזה, ובהן ישיבת תקוע, ישיבת שיח יצחק באפרת וישיבת עתניאל. בהמשך הוקמה גם ישיבה תיכונית בשם "מקור חיים", המונה מאות תלמידים.

הרב שטיינזלץ זצ"ל. בין המוקדים הראשונים של החסידות במגזרצילום: באדיבות המצלם

מוקד נוסף נמצא באזור יצהר והגבעות, סביב ישיבת "עוד יוסף חי", שנשיאה הוא הרב יצחק גינזבורג, העוסק שנים רבות בלימוד חסידות ונחשב לרבם של רבנים ואנשי תורה רבים העוסקים בתורת החסידות בציונות הדתית. שני המוקדים הללו היו משמעותיים בהתפתחות העיסוק בחסידות במגזר. אך בשנים האחרונות, החסידות התפשטה מעבר אליהם.

עולם הישיבות החסידי

עולם הישיבות הדתי-לאומי כולל כיום כמה זרמים ובתי מדרש שונים: ישיבות "הקו", המזוהות עם ישיבת הר המור, ישיבות ליברליות המכונות "הגוש", ישיבות הסדר מגוונות וישיבות המזוהות עם מרכז הרב. לצד כל אלה התפתח גם עולם של ישיבות המזוהות במידה כזו או אחרת עם החסידות, ולעיתים משתייכות במקביל גם לזרמים אחרים.

בין הישיבות הללו ניתן למנות את ישיבת רמת גן, ישיבת "רועה ישראל" ביצהר, ישיבת צפת, ישיבת שיח, ישיבת מעלה גלבוע, ישיבת "עוד יוסף חי", ישיבת אביתר וישיבות נוספות. בישיבות הללו מקבלים לימודי החסידות מקום משמעותי לצד לימודי הגמרא, ההלכה, האמונה והתנ"ך. ספרי החסידות תופסים מקום בסדר היום, ובחלק מהישיבות מתקיימות גם התוועדויות כחלק משגרת החיים.

ישיבת רועה ישראל ביצהר. שייכים לזרם החסידיצילום: מתוך פייסבוק

הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, מסביר את המקום שמקבלת החסידות בישיבתו: "בישיבה אצלנו הלימוד הוא מרכזי, אבל יש חיפוש למשמעות עמוקה וברור שתלמידים רוצים להתעסק גם בזה. וזה מה שנתבע בדור שלנו - ולכן אנחנו לומדים חסידות ותורה פנימית", הוא מסביר.

לדבריו, "העולם של המתנגדים שמו את לימוד התורה במרכז, החסידות שמו במרכז את עבודת ה', לצד לימוד התורה - כשחוזרים לארץ ישראל צריך הרכבה של שניהם, צריך חיבור עמוק. בדור שלנו יש צמא לזה, כי התורה היא תורה שלמה".

לא במקום הרב קוק, אלא לצד תורתו

חשוב להדגיש כי רבות מהישיבות העוסקות בחסידות ממשיכות במקביל ללמוד את כתבי הרב קוק זצ"ל וללכת בדרכו, גם אם הסגנון הרוחני שונה. הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, שנחשב לאחת הדמויות המזוהות בציונות הדתית עם עולם החסידות, מסביר כי מבחינתו אין סתירה בין העולמות.

ישיבות מזרמים אחרים מלמדות בשנים האחרונות יותר ויותר ספרי חסידות

לדבריו, זה טבעי ביותר ללמוד את תורת החסידות יחד עם תורת הרב קוק, כפי שלומדים בגמרא ובהלכה את השיטות השונות: "בארץ ישראל המחלוקת לא צריכה להיות כל כך חריפה שזה 'או או'. במבט העל אנחנו זוכים לעושר של תורה". 

הרב שפירא מבקש להסביר כי לא רק שאין סתירה בין העולמות, אלא שיש ביניהם גם השלמה, "חז"ל אומרים שיש שהוא הולך לזיווגו ויש שזיווגו הולך אליו - יצחק זיווגו בא אליו, ויעקב הלך לזיווגו; אני חושב שגם היחס בין הדוד לרעיה (בין עמ"י להקב"ה, מ"ש) יש 2 תנועות כאלה. החסידות זה ללכת אליו יתברך, ותורת הרב קוק זה איך הוא שוכן בנו, מופיע אצלנו".

הרב שפירא עם תלמידיו בישיבת רמת גן. גם הרב קוק וגם חסידותצילום: דוד שטיין (מתוך פייסבוק הישיבה)

כשאני מקשה עליו ומנסה להבין בכל זאת כיצד הדברים מתחברים, הוא מחדד: "האדם הוא רב מימדי, הוא לא מלאך שחד גווני. וכמו שיש בנו אהבה ויראה, תפילה ותורה, ועוד אינספור זוגות סתירה והשלמה פנימית - כך גם תורת החסידות ותורת הרב קוק".

במקביל לישיבות המזוהות עם החסידות, גם ישיבות מזרמים אחרים מלמדות בשנים האחרונות יותר ויותר ספרי חסידות. העיתונאי דביר עמר, הכותב בערוץ 7 ובעלון שביעי, מספר על התרבות של שיעורים וחבורות העוסקים בספרי החסידות. לדבריו, בעבר בדק ומצא שיש כ-20 ישיבות, שחלקן כלל אינן חסידיות, שבהן לומדים את ספרי רבי נחמן על הסדר.

"יש חיפוש אחר מענה לפרט, לדוג' זוגיות, שחבר'ה מוצאים את זה בחסידות. יש את החיים עצמם, והחסידות יש הרבה מה לענות על זה. וגם יש את החום והשמחה", הוא מוסיף.

החסידות בגבעות

אחד המקומות שבהם נוכחותה של החסידות בולטת במיוחד הוא אזור הגבעות. רבים מהנערים המתגוררים במאחזים ברחבי יהודה ושומרון לומדים חסידות, וחלקם אף טסים לאומן.

אחת הסיבות לכך היא הקשר של חלק מהחוות והמאחזים לישיבת "עוד יוסף חי" ולרב גינזבורג. אך לדברי אנשי השטח, הקשר בין עולם הגבעות לחסידות עמוק יותר. העיתונאי אלחנן גרונר מ"הקול היהודי", מסביר כי קיים לדבריו קו מחבר בין החידוש שמביאה החסידות לבין הקמתן של חוות חדשות.

נערי הגבעות. מחוברים יותר לחסידותצילום: ללא קרדיט

"החסידות חידשה והביאה חיות ושמחה, כמובן עם הקפדה על ההלכה. מי שאומר שהממסד ישן יבש לו, זה בא גם שהוא פורץ את הגדרות ומקים ישובים וגם מחפש דרך חדשה בעבודת ה' - זה בהחלט מתאים", הוא מסביר.

לדברי גרונר,"נוער הגבעות זה תופעה חברתית, זה לא רק עניין שלהקים מאחז - זה לומר שאנחנו תקועים בגדרות שלנו. גם ברמה של הישובים וגם ברמה של הרוחניות. ולכן הרבה התחברו לברסלב ולחב"ד ולהתוועדות".

"זה לא משהו חדש, זה משהו שקיים כבר 20 שנה. החסידות מוטבעת בגבעות, ולא רק הם גם גבעות שהפכו לישובים באזור גוש שילה שהם גם כאלה", הוא מוסיף. גרונר אומר כי התהליך אינו עומד בניגוד לתורת הרב קוק, "יש הרבה שמחוברים הרבה לרב קוק במקביל, זה לא סותר. אנחנו בעולם של התכללות, של גאולה, של 'קיבוץ גלויות', השלמה. כמובן שיש גם מישהו שזנח, אבל אני רואה את זה כהפריה ותוספת".

"מי שאומר שהממסד ישן יבש לו, זה בא גם שהוא פורץ את הגדרות ומקים ישובים וגם מחפש דרך חדשה בעבודת ה'"

הרב מנחם בן שחר, המלמד בישיבת חומש ובמכללת "תורת הנפש" של הרב גינזבורג, מציע הסבר נוסף לקשר בין החסידות לעולם הגבעות. לדבריו, המכנה המשותף הוא החיפוש אחר העצמיות: "בחסידות יש משהו שהוא לא לפי התלם אלא הכרת העצמיות ובנפש של כל אחד. הוא נותן חופש, וללכת לפי מה שמתאים לך", הוא מסביר. "גם אצל הרב קוק זה קיים", מודה הרב בן שחר, אך לדבריו "בחסידות זה יותר בצורה חזקה".

בהמשך הוא משתף בחוויה אישית שממחישה עבורו את המקום שתפסה החסידות בעולם הגבעות: "אני זוכר את עצמי לומד בקבר יוסף לומדים חסידות עם הרב גינזבורג. מסביב היו שוטרים פלסטינים עומדים עם הרובים מסביבנו - ומה שאני הרגשתי שאם הייתי נשאר עם תורת גוש אמונים לא הייתי נשאר שם, אלא בזכות תורת החסידות. בלי החסידות לא הייתי מחזיק מעמד שם".

מהישיבות אל הרחוב

החסידות אינה נשארת רק בתוך בתי המדרש. בשנים האחרונות היא הולכת ומגיעה גם לקהלים רחבים יותר בציונות הדתית.
אחד הביטויים לכך הוא תפילות ההלל המוזיקליות, שבעבר היו נחלתם של מעטים וכיום מתקיימים מניינים כאלה במקומות שונים בארץ, בין היתר בחול המועד ובראש חודש.

הרב אליהו בתפילת הלל מוזיקאלית. החסידות התפשטהצילום: דוד כהן, פלאש 90

אחד המניינים הללו הוא המניין של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, המקיים במהלך חול המועד כמה מניינים שאליהם מגיעים אלפי אנשים.
ביטוי נוסף הוא אירועי "צמאה", המתקיימים מדי שנה בחודש כסלו, ובהם משתתפים אלפי אנשים, בעיקר בני נוער, במופעים של מוזיקה חסידית ובהתוועדויות בהשתתפות רבנים שונים. "היום החסידות בציונות הדתית זה לא עוף מוזר. יש ציבור כזה", אומר העיתונאי דביר עמר.

אז למה זה קורה?

אחת הטענות שמועלות בניסיון להסביר את התרחבות החסידות במגזר היא שבתורת הרב קוק אין, לכאורה, מענה מספק לעבודת ה' הפרטית, משום שעיקר העיסוק הוא בכלל ישראל ובאידיאלים רחבים יותר. לפי ההסבר הזה, החסידות מספקת מענה נוסף לעולמו האישי של האדם.
הרב יהושע שפירא מציע הסבר אחר. לדבריו, מדובר בראש ובראשונה בתהליך היסטורי של חזרה לשורשים.

"יש פה תנועה טבעית מתבקשת של חזרה 'עטרה ליושנה'; רוב הציונות הדתית באה מבית חסידי, רוב בתי הכנסת של הציונות הדתית מתפללים בנוסח ספרד, ולא אשכנז. בנוסף, רוב זקני העדה של הציונות הדתית באו מבית חסידי, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב צבי טאו ורבים אחרים".

זקני רבני הציונות הדתית. חלקם גדלו בבית חסידיצילום: יעקב כהן

לדבריו, מה שצמצם את מקומה של החסידות בציונות הדתית היה העובדה שבית המדרש של הרב קוק היה ליטאי, "המשך וולז'ין", וכן העובדה שישיבת ההסדר הראשונה הייתה ליטאית. הרב שפירא מסביר כי בהמשך הדבר החל לצוץ מחדש אצל אנשים שהיו קשורים לעולם החסידי, ומשם התרחב.

"זאת לא מהפכה - זאת תנועה טבעית ומשלימה"

כשאני מקשה עליו שבכל זאת רבים כיום מבני המגזר לא באו מבית חסידי, הוא מודה שיש צימאון לשמחה ולחיות, אך מתעקש שהעיקר הוא "התהליך ההיסטורי". ראש ישיבת רמת גן אף סבור שהטענה שלפיה ההגעה לחסידות נובעת בעיקר מחיפוש אחר עבודת ה' פרטית מקבלת משקל גדול מדי. "עבודת הפרט נמצאת גם במסילת ישרים. העיסוק בפרט לא מאפיין רק את החסידות, זה נכון שיש יותר משקל אבל אני חושב שמפריזים במשקל שלו", הוא אומר.

"אני לא רואה את זה כמהפכה", מסכם הרב שפירא. "הרב קוק בעצמו בא מבית חצי ליטאי וחצי חסידי, וכתב בעצמו שצריך לאחד את בתי המדרש. זה נכון שתוך כדי תהליך היו מתחים, אבל הם היו פעוטים בעיני. זה תנועה טבעית ומשלימה. צומח דור כל כך שמח ומואר מהגוונים יחד, והכל יושב לו יחד", הוא מוסיף.