התוכנית באופוזיציה: ממשלה עם רע"ם, נתניהו בחוץ ואז בחירות
פעילי אופוזיציה טוענים כי לאחר הבחירות תוקם ממשלה בתמיכת רע"ם, שתקדם חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה. לאחר מכן הליכוד יידרש לבחור יו"ר חדש ולהכריע אם להצטרף לממשלת איזנקוט או לגרור את המדינה לבחירות נוספות
- יענקי פרבר
- ט"ו תשרי התשפ"ז
- 2 תגובות
באופוזיציה כבר מסמנים את היום שאחרי הבחירות, ובתרחיש שנחשף בסוף השבוע המטרה אינה מסתכמת בהחלפת הממשלה. לפי פעילי אופוזיציה ששוחחו עם "בחדרי חרדים", התוכנית היא להקים תחילה ממשלה שתישען גם על רע"ם, לקדם במהירות חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה, ובכך לנסות להוציא את בנימין נתניהו מהמשחק הפוליטי.
לפי התרחיש שהציגו הפעילים, אם תוצאות הבחירות לא יאפשרו למפלגות האופוזיציה הציוניות להקים לבדן ממשלה, הן יפעלו להקמת קואליציה בתמיכת רע"ם. אלא שמבחינתם, זו אינה אמורה להיות בהכרח הממשלה שתכהן לאורך הקדנציה כולה.
השלב הבא, לדבריהם, יהיה קידום מהיר של חקיקה להגבלת כהונת ראש הממשלה. לאחר מכן, אם החקיקה אכן תמנע מנתניהו להתמודד שוב על ראשות הממשלה, הליכוד יידרש לבחור יו"ר חדש ויעמוד בפני הכרעה פוליטית דרמטית.
לפי הפעילים, בפני הנהגת הליכוד החדשה יעמדו שתי אפשרויות. הראשונה היא להצטרף לממשלה בראשות גדי איזנקוט, להפוך לשותפה מרכזית בקואליציה ולהקטין או לבטל את התלות ברע"ם. האפשרות השנייה היא להישאר באופוזיציה, להפיל את הממשלה וללכת בתוך זמן קצר למערכת בחירות נוספת.
בתרחיש הזה, כך טוענים הפעילים, איזנקוט רואה יתרון בשני המצבים. אם הליכוד יצטרף, תוכל לקום ממשלה רחבה ללא תלות ברע"ם. אם הליכוד יסרב, איזנקוט יגיע למערכת בחירות נוספת כראש ממשלה מכהן, כאשר נתניהו כבר אינו מועמד מולו.
לדבריהם, במקרה כזה איזנקוט יוכל לטעון כי עמד בהתחייבותו שלא לנהל לאורך זמן ממשלה התלויה ב"מפלגות לא ציוניות", ולבקש מהציבור מנדט רחב יותר בבחירות החוזרות.
גם בליכוד, לפי התרחיש שמציגים הפעילים, ההחלטה לא תהיה אוטומטית. לאחר בחירת יו"ר חדש צפויה המפלגה לבחון בסקרים פנימיים מה מצבה ללא נתניהו, ובהתאם לכך להחליט אם עדיף להצטרף לממשלה הקיימת או לנסות את כוחה מחדש בקלפי.
המפלגות החרדיות, מנגד, אינן נתפסות במסגרת התוכנית כתחליף אפשרי לליכוד. לפי אותם פעילים, הפער בסוגיית הגיוס עמוק מדי. לשיטתם, איזנקוט לא יוכל להציע למפלגות החרדיות הסדר שיענה לדרישותיהן, ולכן במקרה שבו הליכוד יסרב להצטרף הוא יעדיף ללכת לבחירות נוספות כשהוא מכהן כראש הממשלה.
עם זאת, החלק המשפטי בתרחיש רחוק מלהיות מובן מאליו. הצעת החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה שקודמה בכנסת בשנת 2021 קבעה במפורש כי תקופות כהונה שקדמו לכניסת החוק לתוקף לא יובאו בחשבון. לכן, כדי שחוק עתידי ישיג את התוצאה שמייחסים לו הפעילים ויחסום את נתניהו בשל שנות כהונתו הקודמות, יהיה צורך בנוסח שונה. מהלך כזה צפוי לעורר גם מחלוקת משפטית ופוליטית משמעותית.
בשלב זה מדובר בתרחיש שמציגים פעילי אופוזיציה ולא בתוכנית רשמית שפורסמה או אושרה בידי ראשי המפלגות. מימושו תלוי בראש ובראשונה בתוצאות הבחירות, בהרכב הכנסת הבאה וביכולת לגבש רוב לחקיקה שתידרש לאחריהן.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות