הסיוט של כל נהג: המצלמה רשמה 211 קמ"ש אבל מדובר ברכב אחר

נהג שנאשם כי נסע במהירות של 211 קמ״ש בכביש שבו המהירות המותרת היא 90 קמ״ש הצליח להוכיח בבית המשפט שהעבירה כלל לא בוצעה על ידו.

המקרה התרחש ב 21 במאי 2025 בשעה 19:52 בכביש 44, באזור דרך השבעה. מצלמת א 3 תיעדה עבירת מהירות, ובתמונה ניתן היה לזהות בבירור את מספר הרכב של הנהג. בעקבות התיעוד הוגש נגדו כתב אישום על נסיעה במהירות של 211 קמ״ש.

אלא שהנהג התעקש מהרגע הראשון שמשהו לא מסתדר. ההגנה הציגה לבית המשפט את המפרט הטכני של המכונית, שממנו עלה כי המהירות המרבית שהרכב מסוגל להגיע אליה היא 190 קמ״ש. כלומר, לפי נתוני היצרן, המכונית כלל אינה מסוגלת להגיע למהירות שיוחסה לה.

אבל הראיה החזקה יותר הגיעה ממערכת פוינטר שהייתה מותקנת ברכב. נתוני המיקום והמהירות הראו כי בזמן המדויק שבו תועדה העבירה, הרכב נסע באזור כביש 44 במהירות שבין 79 ל 89 קמ״ש בלבד.

בעקבות הטענות בחנה התביעה מחדש את חומר הראיות וגילתה את הטעות. נציג המדינה הסביר לבית המשפט כי במערכת א 3 קיים חיישן נפרד לכל נתיב. החיישן שתיעד את המהירות החריגה היה משויך לנתיב 4, בעוד רכבו של הנהג נסע בנתיב אחר. בפועל, המהירות של 211 קמ״ש הייתה שייכת לאופנוע שנסע בסמוך, אך הוא לא נראה בבירור בתמונה ולכן המפענח שייך בטעות את המדידה למכונית.

לאחר שהתבררה הטעות חזרה בה המדינה מכתב האישום ובית המשפט הורה על ביטולו ועל סיום ההליך נגד הנהג.

השופט שי שלהבת כתב כי ביטול האישום הגיע בעקבות עבודה מקצועית ומאומצת של ההגנה, שהצליחה להפריך את הראיות שעליהן התבסס האישום. במקביל הוא הזכיר כי על התביעה המשטרתית לבחון בזהירות את חומר הראיות ולהימנע מהגשת כתבי אישום ביד קלה, במיוחד כאשר מיוחסת לנהג מהירות קיצונית כל כך.

חשוב להדגיש כי למרות זאת, הנהג לא יקבל החזר על הוצאות ההגנה שלו.

בית המשפט דחה את הבקשה לפיצוי וקבע כי התנאים המשפטיים לכך אינם מתקיימים. בין היתר נקבע כי בעת הגשת כתב האישום היה בידי התביעה צילום שבו נראה בבירור מספר הרכב, וכי מערכת א 3 נחשבת מערכת שניתן עקרונית להסתמך על תוצאותיה. השופט קבע שלא הוכחה רשלנות חמורה או חוסר סבירות קיצוני מצד התביעה.