שלב אחר שלב: הביקור הדרמטי של גדולי האדמו"רים אצל הנשיא טראמפ

יהדות ארה"ב והעולם כולו עקבו בעניין רב אחר קבלת הפנים המלכותית שנערכה בבית הלבן, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קיבל בצעד יוצא דופן במעונו משלחת של גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות מארצות הברית. הרבנים זכו להציג בפני הנשיא את צורכי עמך ישראל המרובים ולהודות לו על פועלו הרב למען העם היהודי.

להלן דיווח מפורט מהביקור ההיסטורי מבואו ועד צאתו.

החל משעות הבוקר של יום חמישי החלו לנחות בוושינגטון הבירה מטוסיהם הפרטיים של האדמו"רים והרבנים המוזמנים. ראשון הגיע ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד, הגאון רבי מלכיאל קוטלר, כשהוא מלווה במספר מקורבים.

עם הגעתו לבית הלבן, לווה ראש הישיבה על ידי ר' משה מרגרטן, יו"ר ארגון "צדק", שהיה במקום עוד קודם לכן במסגרת פגישות עבודה בבית הלבן בנושאי שתדלנות שונים לטובת הכלל.

ר' משה ליווה את ראש הישיבה אל חדר הקבלות "רוזוולט" הממוקם באגף המזרחי של הבית הלבן, שם נערכה הישיבה הממושכת הראשונה של האדמו"רים עם בכירים בממשל הנשיא.

זמן קצר לאחר מכן נחתו מטוסיהם של שאר האדמו"רים: תחילה מטוסם של האדמו"ר מסאטמר (מהרי"י) והאדמו"ר מבאבוב, לאחר מכן מטוסו של האדמו"ר מסאטמר (מהר"א), מטוסו של רבי אהרן מנדל טברסקי בשליחות אביו האדמו"ר מסקווירא, ומאוחר יותר מטוסו של האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי, שהמריא באיחור בלתי צפוי.

האדמו"רים במטוסים הפרטייםצילום: באדיבות המצלם

האדמו"רים הגיעו בליווי בניהם, ובהם אב"ד סאטמר ויליאמסבורג, אב"ד סיגט, ורבי חיים שלום הלברשטאם, בנו הגדול של האדמו"ר מבאבוב.

כמו כן לוו האדמו"רים בעסקנים ובאישי ציבור בולטים, ובהם: ר' משה דוד נידרמן יו"ר UJO, ר' גדליה סגדין מנהל קריית יואל, ר' ישראל משה שפיצר ראש עיריית שיכון סקווירא, ר' יואל רוזנפלד מנכ"ל מוסדות באבוב, ועסקנים נוספים בהם ר' יהודה לייב זורגר חבר מועצת איירמונט, ר' יוסף גשטטנר ועוד.

לצדם הגיעו המשמשים בקודש והמקורבים, בהם ר' משה פרידמן, ר' חיים שלמה פישר ור' חיים גולדפינגר.

מיד לאחר הבידוק הביטחוני בבית הלבן, לוו האדמו"רים לחדר רוזוולט, שם החלה פגישה ממושכת עם גורמים מדיניים ובכירים בממשל, ובהם חתנו של הנשיא טראמפ ג'ארד קושנר, חבר הקונגרס ג'רי נדלר וסגן מנהל מדיניות הפנים.

קושנר בירך בחמימות את כל האדמו"רים, והזכיר לאדמו"ר מבאבוב כי הוא זוכר היטב את השתתפותו באירוע שנערך בעבר בביתו.

האדמו"רים העלו שורה של נושאים קריטיים, ובמהלך הדיון נכנס לחדר סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. ואנס לחץ את ידיהם של האדמו"רים ובירך אותם, כאשר העסקן ר' יוסף גשטטנר מציג בפניו את חברי המשלחת.

האדמו"רים הציגו בקשות חשובות הנוגעות לרווחת האסירים היהודים בבתי הכלא והעלו את הנושא של רמת ומצב המזון הכשר בבתי הסוהר, ובקשה נרגשת מהגורמים לשפר את המצב, בציינו כי מזון שאינו ראוי למאכל אדם אינו נחשב מזון.

ר' גדליה סגדין העיר כי מדובר בסוגיה תקציבית, שכן התקציב הממשלתי הרגיל אינו מכסה את העלויות הגבוהות של המזון הכשר. הוא ציין כי במהלך ביקורו האחרון של מנהל כלא פדרלי בקריית יואל הוצעה תוכנית לבשל עבור האסירים היהודים במטבחים המסחריים בקריית יואל פתרון שיוזיל משמעותית את העלויות לממשלה. כעת ממתינים לאישור שירות בתי הסוהר הפדרלי, ור' גדליה ביקש את סיועו של סגן הנשיא בקידום האישור.

האדמו"ר מסאטמר (מהרי"י) העלה את נושא המדיניות הנוקשה לגבי חופשות קצרות לאסירים לביקורי משפחה. כיום מאפשרים יציאה של 15 שעות בלבד פרק זמן שאינו מותיר שהות ממשית בבית בשל זמני הנסיעות, בפרט לקראת ימי ראש השנה הנמשכים יומיים.

סגן הנשיא ואנס בדבריו הביע הערכה רבה לקהילה היהודית בארצות הברית, ושיבח במיוחד את הנורמה של גידול משפחות ברוכות ילדים. הוא שיתף כי גם לו משפחה ברוכת ילדים ונולד לו לאחרונה ילדו הרביעי, והדגיש כי פעל בעבר וימשיך לפעול למען תמיכה במשפחות ברוכות ילדים.

העסקן ר' משה דוד נידרמן התייחס לאפליה בנושאי דיור וסיוע בתוכנית "סקשן 8" למשפחות ברוכות ילדים. העסקן ר' יואל רוזנפלד העלה יוזמה שהוא מקדם מזה זמן רב להרחבת תוכנית סיוע למשפחות המוגבלת כיום עד לשלושה ילדים בלבד, ופנה בחיוך לסגן הנשיא שחגג את לידת ילדו הרביעי, בציינו כי זו הזדמנות מתאימה להרחיב את התוכנית.

בהמשך הועלו נושאים נוספים: אב"ד סיגט דיבר על מצבם של אסירים יהודים, ר' יואל רוזנפלד העלה את נושא בית החולים "מיימונידס" בבארו פארק, ר' ישראל משה שפיצר העלה סוגיות של פדיון שבויים, ור' גדליה סגדין התייחס לצרכי המים של קריית יואל.

באווירה מרוממת ומחויכת שאל סגן הנשיא לפשר השוני בלבושיהם של האדמו"רים. ר' גדליה סגדין הסביר בטוב טעם כי הלבוש משקף את ארצות המוצא של הקהילות: פולין, הונגריה, גליציה וליטא, והאדמו"רים משמרים בדבקות את מסורת אבותיהם.

הדיון עבר לנושא הצלת בתי עלמין וקברי אבות באירופה. ר' משה דוד נידרמן הזכיר מספר ערים שבהן נדרשת התערבות הממשל האמריקני להצלת בתי החיים.

ראש הישיבה הגאון רבי מלכיאל קוטלר ציין בעיה דומה בבית העלמין בווילנה, והעסקן ר' יואל רוזנפלד דיבר על בתי עלמין בפולין הדורשים שיקום וכבוד.

סגן הנשיא הקשיב בקשב רב לבקשות של המשלחת, הבטיח לפעול ככל שביכולתו ועזב את החדר.

בפרק הזמן שנותר עד לפגישה עם הנשיא בחדר הסגלגל, נותרו האדמו"רים בחדר וניהלו שיחת קודש מרתקת, סיפורי צדיקים ודברי תורה בענייני הימים הנוראים, מחזה הוד חסר תקדים בין כתלי הבית הלבן.

לקראת השעה שלוש בצהריים עזבו האדמו"רים את חדר רוזוולט ועברו לקבלת הפנים אצל הנשיא בחדר הסגלגל.

ברגע היסטורי ומרגש בירכו האחים האדמו"רים מסאטמר זה את זה בחמימות. האדמו"ר מסאטמר (מהר"א) איחל מזל טוב לאחיו האדמו"ר מסאטמר (מהרי"י) לרגל חתונת נכדו ולרגל אירוסי נכדתו שנערכו באותו הלילה.

תחילה נכנס לפגישה פרטית עם הנשיא האדמו"ר מסאטמר (מהר"א), בלוויית ר' גדליה סגדין. בפגישה הציג האדמו"ר בפני הנשיא בקשות אישיות בענייני פדיון שבויים ונושאים בוערים נוספים, ובראשם סוגיית גזירת גיוס בני הישיבות בארץ ישראל אותה העלה האדמו"ר מסאטמר (מהרי"י) בהמשך המפגש. הפגישה הפרטית נמשכה כעשר דקות, ולאחריה הוזמנו להיכנס שאר חברי המשלחת.

לחדר הסגלגל נכנסו האדמו"רים וראשי העסקנים בלבד: ר' משה דוד נידרמן, ר' גדליה סגדין ור' ישראל משה שפיצר. בני האדמו"רים, המשמשים והעסקנים הנותרים נותרו בחדר רוזוולט, אך דלת החדר הסגלגל נותרה פתוחה, דבר שאפשר לנוכחים לצפות במתרחש פנימה.

בכבוד מלכות נכנסו האדמו"רים ותפסו את מקומותיהם בשורת הכסאות שהוצבה מול שולחנו של הנשיא.

סדר הישיבה מימין לשמאל היה: רבי אהרן מנדל טברסקי, האדמו"ר מבאבוב, האדמו"ר מסאטמר (מהר"א), האדמו"ר מסאטמר (מהרי"י), האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי, והגאון רבי מלכיאל קוטלר.

הנשיא, בהתרגשות גדולה, ביקש לקרוא מיד לחתנו ג'ארד קושנר ואמר: "הוא חייב להיות כאן כשמגיעים אורחים דגולים כאלה".

קבלת הפנים נפתחה באמירת ברכת "הנותן תשועה למלכים" על ידי האדמו"ר מסאטמר (מהר"א). הברכה תורגמה לאנגלית על ידי העסקן ר' גדליה סגדין, כאשר כל האדמו"רים עומדים ביראת כבוד. הנשיא שאל בחיוך את חתנו קושנר אם הבין את הנוסח בלשון הקודש, וקושנר השיב בחיוך כי הבין חצי ממה שנאמר.

האדמו"רים במפגש עם טראמפצילום: הבית הלבן

לאחר מכן ישבו הנוכחים, הנשיא בירך את האורחים הדגולים, וחבר הקונגרס מייק לולר, המייצג את מחוז רוקלנד, בירך אף הוא את המשלחת.

האדמו"ר מסאטמר (מהר"א) נשא דברים לכבוד הנשיא והודה לו על הנחייתו לפתוח מחדש את בתי המדרש והמוסדות בתקופת הקורונה, והמשיך בנושאים נוספים למען היהדות החרדית.

לאחר מכן נשא דברים הרה"צ רבי אהרן מנדל טברסקי, בנו של האדמו"ר מסקווירא, והתנצל על כך שאביו לא יכול היה להשתתף אישית. הוא מסר לנשיא מעטפה ובה מכתב אישי מפורט מאביו.

בהמשך שוחחו האדמו"רים עם הנשיא על נושאים שונים הנוגעות ליהדות החרדית בארץ ובתפוצות.

בהמשך התבקש מהגאון רבי מלכיאל קוטלר לשאת דברים, אך ראש הישיבה העדיף למסור לנשיא מכתב אישי והאדמו"ר מסאטמר המשיך והעלה שוב את סוגיית גזירת הגיוס בארץ ישראל.

המכתב הוכן ונערך על ידי עסקני 'מרכז עזרה ויעוץ' בארצות הברית בראשות אבי האסירים בארצות הברית הרב שמעון שישא.

במכתבו לנשיא נכתב "לכבוד דונלד ג'יי טראמפ הנכבד נשיא ארצות הברית הבית הלבן 1600 שדרת פנסילבניה NW, וושינגטון, די.סי. 20500 אדוני הנשיא היקר, בשם עשרות אלפי יהודים החיים כיום בישראל, אנו כותבים אליך בבקשה לעזרתך בעניין בעל חשיבות עליונה עבורנו".

"זמן רב לפני שהתמודדת לראשונה על תפקיד ציבורי, הפגנת חסד רב כלפי היהודים שפגשת. לאחר שנכנסת לתפקיד הנשיא, הרחבת חסד זה כלפי העם היהודי ברחבי העולם. נהיה אסירי תודה לעד. לאור מערכת יחסים ארוכת שנים זו, אנו מתחננים להתערבותך למען 100,000 תלמידים הלומדים בישיבות ובסמינרים רבניים בישראל. אין לנו צורך להסביר לך את אורח חייה הייחודי של היהדות החרדית, המוכרת כאן בארצות הברית בדרך כלל כקהילה האולטרה-אורתודוקסית.

במשך קרוב למאתיים שנה, תלמידים הלומדים בבתי ספר דתיים מוכרים ומכשירים את עצמם להיות אנשי דת מוסמכים, היו פטורים מגיוס לצבא ארצות הברית. במשך יותר משבעים וחמש שנה התקיים פטור דומה בישראל. לאחרונה הוא בוטל, צעד שהשפיע באופן הרסני על הקהילה החרדית".

"מסיבות רבות, אין זה מעשי עבור צה"ל לתת מענה לצרכים הדתיים והתרבותיים של הקהילה החרדית. יהיה זה כמעט בלתי אפשרי עבור חרדים לשרת בצבא ישראלי חילוני מבלי להקריב את זהותם הייחודית ולוותר על חירויות דתיות חיוניות. כאן בארצות הברית אנו נהנים מההגנות שמעניק התיקון הראשון לחוקה, הגנה שאינה קיימת בישראל".

"נראה בלתי נתפס שבארץ ישראל נשללות מיהודים חירויותיהם הדתיות. אולם, למרבה הטרגדיה, זהו המצב. עשרות אלפי תלמידים יראי אלוקים, שכל רצונם הוא להמשיך לחיות על פי מסורת אבותיהם, המגיעה כל הדרך עד לאבות האומה, חיים בפחד אמיתי".

"בשעה שאנו כותבים מילים אלה, עשרות תלמידים כלואים בבתי כלא צבאיים בשל סירובם להתגייס. כל יהודי חרדי בגיל גיוס מתהלך ברחובות בחשש והולך לישון בלילה בידיעה שהוא עלול להיעצר בכל עת, אך ורק בשל אמונתו הדתית".

"אין באפשרותם לעזוב את המדינה מכל סיבה שהיא, לרבות כדי לבקש מקלט במקום אחר. להבנתנו, אלפי אזרחים אמריקאים המחזיקים באזרחות כפולה אינם יכולים לשוב לביתם. אדוני הנשיא, מאז ימי האבות המייסדים לא ראה העולם מנהיג הנחוש כל כך להגן על חופש הדת. אתה תירשם בהיסטוריה לצד תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון בזכות מאמציך האמיצים לסייע ליהודים ברחבי העולם לקיים את אמונתם בשלווה".

"אנו מבקשים ממך בכבוד להורות לממשל שלך להעלות עניין זה בפני הדרגים הבכירים ביותר בממשלת ישראל, ולהפציר במנהיגיה ללכת בעקבות הדוגמה שלך, בכך שיגנו על חירויותיהם הדתיות של יהודים אולטרה-אורתודוקסים, במקום לרדוף אותן. בהכרת תודה עמוקה ובברכותינו החמות ביותר".

האדמו"רים במפגש עם טראמפצילום: הבית הלבן

בצעד יוצא דופן ביקש הנשיא באמצע הפגישה מהאדמו"ר מסאטמר (מהר"א) את הנייר שבו נכתבו הפרטים שעליהם דנו בפגישתם הפרטית. האדמו"ר מסר את הדף, והנשיא שמר אותו במגירתו האישית.

האדמו"ר מסאטמר (מהרי"י) הציג בפני הנשיא טראמפ את מצבם הקשה של האסירים היהודים והודה לו על סיועו למען זוגות חשוכי ילדים. כמו כן העלה את סוגיית בני הישיבות בארץ ישראל, הנשיא האזין ברוב קשב והתעניין בדבריו. 

האדמו"ר מהרי"י מסאטמר נשא את דבריו בפני הנשיא בשפה האנגלית והביע בפניו את הערכתו בשם כלל ישראל על עמידתו האיתנה לימין העם היהודי.

האדמו"ר מבאבוב הכין אף הוא דברים בנושא שמירת בתי העלמין בפולין ומצב בית החולים "מיימונידס", אך מפאת קצרת הזמן לא הספיק להעלותם.

הנשיא התייחס בהתרגשות לחנינה שהעניק לר' שלום מרדכי רובשקין לפני מספר שנים, בציינו בחיוך כי אפילו לאחר תקיפות צבאיות דרמטיות לא קיבל תגובות ותודות נלהבות כפי שקיבל מהציבור היהודי על שחרור רובשקין.

ר' יואל רוזנפלד סיפר כי ההמונים יצאו לרקוד ברחובות עם קבלת הבשורה על שחרורו. הנשיא הוסיף כי שוחח בזמנו עם השופט שגזר על רובשקין עונש דרקוני של 28 שנה, והבין כי גזר הדין נבע מאנטישמיות, ולכן החליט להעניק לו חנינה.

ר' יואל רוזנפלד ניצל את ההזדמנות והצביע על העוול במערכת המשפט כלפי יהודים חרדים ועל העונשים המופרזים המושתים עליהם. הנשיא הנהן בהסכמה לדברים.

במהלך המפגש ביקש חבר הקונגרס לולר מהנשיא להכניס מספר עסקנים שהמתינו בחוץ. הנשיא נענה בחיוב, ונכנסו העסקנים ר' משה מרגרטן, ר' יהודה לייב זורגר, ר' יוסף גשטטנר ור' רפי זילברברג.

ר' משה מרגרטן הודה לנשיא ולממשל על תמיכתם המתמשכת, ושיבח במיוחד את חבר הקונגרס מייק לולר ממונסי על פועלו להצלת תוכנית הסיוע לישיבות באמצעות תיקון חקיקתי.

הנשיא שאל את האדמו"רים אם הקהילה תומכת בלולר, והאדמו"רים השוכנים במחוז הבחירה שלו אישרו כי הקהילה תומכת בו בלהט והודו לו על תמיכתו.

האדמו"רים במפגש עם טראמפצילום: הבית הלבן

העסקנים ציינו בפני הנשיא כי בבחירות האחרונות זכה הנשיא ל-98% מהקולות בקריית יואל ול-100% מהקולות בשיכון סקווירא, ונתונים דומים נרשמו גם עבור לולר.

הביקור נמשך כחצי שעה. בסיומו הבטיח הנשיא להמשיך ולסייע ככל שביכולתו, והאדמו"רים העניקו לו ברכות חמות להצלחה בהמשך כהונתו.

בעת הקימה ליציאה מסר הנשיא מכתב בקשת חנינה מיוחד שהגיש הגאון רבי מלכיאל קוטלר עבור יהודי שנקלע למצוקה משפטית. על המכתב חתמו כל האדמו"רים מבעוד מועד לבקשת ראש הישיבה. ביציאתם חילק הנשיא טראמפ שי לאדמו"רים ולעסקנים מטבעות נשיאותיים למזכרת.

האדמו"רים בירכו זה את זה בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים, ועזבו את הבית הלבן בדרכם לשדות התעופה בחזרה למעונות קדשם.

בכך נחתם פרק היסטורי בתולדות יהדות ארצות הברית, כאשר המוני בית ישראל מתפללים כי השתדלותם המסורה של מנהיגי העדה תישא פירות מבורכים.