אריות שמסתובבים, בקתת בוץ ושומרים חמושים: הלילות הקשוחים במסע של כרמלי
יצחק כרמלי משתף בחוויות הלינה במהלך מסעו באוגנדה, בין לודג'ים יוקרתיים הסמוכים לסוואנות לבין בקתות בוץ פשוטות בלב אזורי הג'ונגל. המסע כלל תנאי שטח מאתגרים, לילות ללא חשמל ומים זורמים ואף קרבה לאזורי מחיית אריות, עד להגעה לערים הגדולות
- חני לוין
- ח' אלול התשפ"ו
פרשת כי תצא: מְקוֹם אָהֳלֵךְ ( הפטרה )
יצחק כרמלי ממשיך לשתף בתיעודים מרתקים ממסעו באפריקה, בעקבות עשרת השבטים האבודים, ומשיב לשאלה שהוא נשאל שוב ושוב: "איפה ישנת במהלך המסע?"
"את המפתח סובבתי פעמיים, ליתר ביטחון", הוא משחזר. "דלת עץ פשוטה, שלא עברה עיבוד, סגרה על החדר בלודג' הממוקם לא הרחק מהסוואנה, אזור שבו חיים כיום כ-291 אריות המשחרים לטרף".
הלודג'ים הממוקמים באזורי הסוואנה, סמוך לגבול רואנדה וקונגו, נחשבים דווקא למקומות אירוח יוקרתיים. שם התנאים היו נוחים במיוחד, והחדרים עוצבו באדריכלות אפריקנית אותנטית. כדי להבטיח את ביטחון האורחים, סביב החדרים פטרלו שומרים חמושים, בעיקר בשעות הלילה.
לעומת זאת, באזורי הגבעות וביערות הגשם של דרום מערב אוגנדה, התנאים היו מורכבים וקשים הרבה יותר. "את הלילות העברנו או יותר נכון, נשארנו ערים בבקתות בוץ לצד שבטים מקומיים, בתנאים שבהם לא היו חשמל או מים זורמים", מספר כרמלי.
"הַרְחִבִי מְקוֹם אֲהָלֵךְ"
רק כשהגענו אל הערים הגדולות קמפלה ואנטבה הצלחנו להירדם אחרי לילות ללא שינה.
מודעת פרסוםצילום: יצחק כרמלי

הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות