סקר: רוב מוחץ קובע כי חברי הכנסת עובדים לטובת עצמם

סקר מקיף של חדשות 12 מציג תמונת מצב פוליטית מורכבת ערב פתיחת מערכת הבחירות. הסקר, שבחן לא רק את חלוקת הגושים אלא גם את מידת אמון הציבור בנבחרי העם ובמוסדות השלטון, מצביע על אכזבה עמוקה של רוב הישראלים מתפקודו של המשכן היוצא.

בשאלת ההצבעה והתמיכה הפוליטית, גוש מתנגדי נתניהו (גוש האופוזיציה) מוביל בבטחה עם 49% מתמיכת הציבור, לעומת 36% בלבד המצהירים כי יצביעו למפלגה המשתייכת לגוש תומכי נתניהו (גוש הקואליציה). 12% מהנסקרים השיבו כי הם עדיין מתלבטים, בעוד 3% הנותרים ציינו כי יצביעו למפלגה שאינה משתייכת לאחד מהגושים המרכזיים.

מליאת הכנסתצילום: דוברות הכנסת

החלק המטריד בסקר עבור המערכת הפוליטית נוגע לציון שמחלק הציבור לכנסת עם סיום כהונתה. רוב מוחץ של 64% מכלל המדגם קובעים כי תפקוד הכנסת היה לא טוב, לעומת 33% בלבד שהגדירו אותו כטוב (3% לא ידעו). 

בפילוח לפי מפלגות, 92% ממצביעי האופוזיציה ו-62% ממצביעי המפלגות הערביות שותפים לקביעה כי התפקוד היה גרוע, בעוד שדווקא בקרב מצביעי הקואליציה נרשמה שביעות רצון יחסית, כאשר 73% מהם הגדירו את תפקוד הכנסת כטוב.

משבר האמון מחריף עוד יותר בשאלת המניעים של נבחרי הציבור: 74% מכלל המדגם סבורים כי מרבית חברי הכנסת עובדים לטובת עצמם בלבד, ורק 17% מאמינים כי הם פועלים לטובת הכלל (9% לא יודעים). בקרב מצביעי האופוזיציה הנתון מזנק ל-94%, ובקרב המפלגות הערביות ל-70%. בקרב מצביעי הקואליציה התמונה חלוקה ומורכבת: 49% סבורים שהח"כים דואגים לעצמם, לעומת 38% הסבורים שהם עובדים לטובת הציבור.

משה גפני ואריה דרעי בהצבעה על הקפאת מעצרי עריקיםצילום: Chaim Goldberg/Flash90

התסכול הציבורי נקשר לבליץ החקיקה. הנסקרים נשאלו על עמדתם בנוגע לחוקים שעברו השבוע במשכן - חוק יסוד: לימוד תורה וחוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים - רוב של 67% הביעו התנגדות לחוקים אלו. 

רק 21% השיבו כי הם תומכים בחקיקה, ו-12% ענו כי אינם יודעים. בעוד שבאופוזיציה ההתנגדות גורפת (93%) ובמפלגות הערביות היא עומדת על 73%, הרי שגם בתוך גוש הקואליציה עצמו נרשם שבר עמוק והדעות חלוקות לחלוטין: 45% תמכו בחוקים הללו, אך 41% התנגדו להם.

דוד זיניצילום: Dor Pazuelo/Flash90

נושא נוסף שעלה לבחינה הוא תפקודו של ראש השב"כ, דוד זיני, ששמו שוב עלה השבוע לכותרות בעקבות המלצתו להעניק לראש הממשלה נתניהו ולרעייתו שרה אבטחה צמודה לכל ימי חייהם – המלצה שאושרה בפועל בוועדת השרים.

על פי הסקר, הציבור הישראלי חלוק ומבולבל לחלוטין ביחס לתפקודו של ראש השירות: 39% מהנסקרים הגדירו את תפקודו של זיני כלא טוב, לעומת 37% שהגדירו אותו כטוב, בעוד שנתון גבוה במיוחד של 24% השיבו כי אינם יודעים לחוות דעה בנושא. 

פילוח הנתונים מראה מתאם פוליטי מובהק: זיני זוכה לציון שלילי מרוב מצביעי האופוזיציה (61%) ומצביעי המפלגות הערביות (62%), אך מקבל רוח גבית ממצביעי הקואליציה, שכן 67% מהם סבורים כי תפקודו טוב.

נתניהוצילום: OLIVIER FITOUSSI/POOL

בתוך כך, נבדק החשש הציבורי מפני השלכות תוצאות הבחירות. הנסקרים נשאלו האם הם ומשפחותיהם ישקלו לעזוב את הארץ במידה ורה"מ בנימין נתניהו ינצח שוב. רוב מוחלט של 68% השיבו בצורה חד-משמעית כי לא ישקלו לעזוב את המדינה, לעומת 23% שהודו כי ישקלו צעד כזה (9% לא יודעים). 

בקרב גוש הקואליציה הנתון ברור, כאשר 90% שללו לחלוטין עזיבה. עם זאת, בקרב מצביעי האופוזיציה הנתונים מעוררים דאגה: אמנם רובם (49%) הצהירו שלא ישקלו לעזוב, אך חלק ניכר ומשמעותי המהווה 39% מהם השיב כי ישקול הגירה מהארץ במקרה של ניצחון נוסף לנתניהו. בקרב מצביעי המפלגות הערביות רק 19% ישקלו לעזוב.

יאיר גולן, הדמוקרטיםצילום: Yonatan Sindel/Flash90

לסיום, התבקשו המשתתפים לדרג את עמדתם האידיאולוגית של המועמדים הבולטים במערכת הבחירות על גבי סולם שבין 1 (ימין מאוד) ל-7 (שמאל מאוד). התוצאות משקפות במדויק את האופן שבו הציבור הישראלי תופס את המנהיגים:

מנהיג "הדמוקרטים" יאיר גולן נתפס כמועמד השמאלי ביותר וממוקם קרוב לקצה עם ציון של 6.0, ואחריו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שממוקם בשמאל-מרכז עם ציון של 5.2. בני גנץ (4.4) ויו"ר "ישר!" גדי איזנקוט (4.2) מתברגים שניהם בדיוק במרכז המפה הפוליטית עם נטייה קלה שמאלה.

מי שמסמן את תחילתו של האגף הימני הוא נפתלי בנט שמקבל ציון של 3.8, ואחריו יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן עם ציון של 3.3. ראש הממשלה בנימין נתניהו ממוקם עמוק באגף הימני עם ציון של 2.5, בעוד שאת הקצה הימני המובהק של המפה סוגרים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם ציון של 1.7, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המדורג כימני ביותר במערכת הפוליטית עם ציון של 1.3.