תיעוד מרגש ומרתק: כך אומצו שני גוזלי העוף הדורס בקן חדש
תיעוד מרגש מהגליל: שני גוזלי עקב עיטי שנמצאו במצוקה שולבו בהצלחה בקינים טבעיים ואומצו על ידי הוריהם החדשים תחת מעקב מדעי רציף. ברשות הטבע והגנים מגדירים את המהלך כפריצת דרך שתסייע בשיקום אוכלוסיית העופות הדורסים בישראל
- חני לוין
- כ"ג תמוז התשפ"ו
חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים מדווחת על הצלחתם של שני מבצעי אימוץ מורכבים של גוזלי עקב עיטי. הגוזלים הוטמעו בהצלחה בקינים של זוגות המקננים בשטחים הפתוחים במחוז צפון, כחלק מתוכנית ממשק אקטיבית וייחודית המיועדת לשמירה ואישוש של אוכלוסיית הדורסים בישראל, הנמצאת בשנים האחרונות במגמת ירידה מובהקת.
הגוזל הראשון, נמצא במהלך צו חיפוש של משטרת ישראל באזור הצפון, במסגרתו מצאו השוטרים שני גוזלי עופות דורסים, אחד מהם – עקב עיטי. בהיותו של הגוזל במצב בריאותי טוב, הועבר מיד הגוזל על ידי הפקח האזורי לצוות האקולוגי לאימוץ בקן מתאים בטבע הישראלי.
הגוזל השני נמצא על ידי תושב באזור השומרון, שראה את הגוזל במצב מצוקה. הגוזל הגיע בתחילה לבית החולים לחיות בר בספארי רמת גן, ולאחר מכן כשנקבע כי מצבו הבריאותי תקין, הועבר גם כן לאימוץ בקן נוסף בטבע הישראלי.
הליך הממשק כלל איתור קפדני של קינים רלוונטיים מתוך עשרות קיני מחקר, הגעה מהירה אל השטח והטמעת הגוזלים בצורה מהירה ושקטה כדי למנוע הפרעה לקינון. מיד לאחר מכן, נערך מעקב רציף באמצעות מצלמות מיוחדות המוצבות על הקינים במסגרת פרויקט המעקב של הרשות. המצלמות אישרו כי גוזלי העקב נקלטו בהצלחה, אומצו והואכלו על ידי הוריהם החדשים ומצבם כעת טוב ויציב.
גוזל עקב עיטיצילום: גלעד פרידמןהמבצעים התקיימו כחלק ממחקר ארוך טווח שמנהלת חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, העוקב לאורך השנים אחר כ-40 קינים שונים של עקבים עיטיים.
המחקר נועד לבדוק מהם הגורמים להצלחת הקינון הנמוכה שנרשמה בעשור האחרון בחלקים נרחבים של תחום תפוצת העקבים העיטיים בישראל (כגון טפילים, טריפת ביצים וגוזלים, הפרעות אדם, פגיעה מתשתיות אדם וכו'), וזאת במטרה לגבש אמצעים יישומיים לשימור האוכלוסייה. כחלק מהמחקר מותקנות מצלמות ברבים מהקינים וכלי זה מאפשר גם לעקוב באופן רציף אחר תהליך האימוץ ולוודא שהוא אכן הצליח.
מאמצי שימור של מין טריטוריאלי
עקבים עיטיים הם דורסי-יום גדולים למדי, הנחשבים למינים טריטוריאליים ואגרסיביים במיוחד, בעיקר כלפי בני מינם. בשל מאפיינים אלו, הליך אימוץ של גוזל בקן טבעי מלווה בחשש רב לתגובת ההורים המאמצים. בעבר בוצע ניסיון דומה פעם אחת בלבד, והצלחתם של שני המבצעים הנוכחיים מהווה פריצת דרך מעשית המבססת את יעילות השיטה ככלי לשימור אקטיבי.
"מדע יישומי להצלת פרטים בשטח"
ד"ר גלעד פרידמן, אקולוג עופות דורסים ברשות הטבע והגנים, מסר: "שילוב גוזלים שנמצאו מחוץ לסביבתם הטבעית, כמו אלו שחולצו במבצעי האכיפה ביו"ש, הוא אתגר מורכב מאוד בשמירת טבע. מערך המחקר והניטור שאנו מנהלים לאורך השנים אינו רק כלי לאיסוף נתונים, אלא נדבך מרכזי המאפשר לנו לבצע פעולות ממשק מבוססות מדע המיושמות בזמן אמת. התיעוד המיידי של הצלחת האימוץ במצלמות הקינון מוכיח כי השותפות בין אנשי השטח לחוקרי חטיבת המדע מייצרת פתרונות ממשיים להגנת חיות הבר".
גוזל עקב עיטיצילום: גלעד פרידמןהעקב העיטי בישראל
העקב העיטי הוא עוף דורס המקנן בעיקר באזורי מצוקים, חורשים ושטחים פתוחים בצפון הארץ ובמרכזה. אוכלוסיית המין בישראל חווה בשנים האחרונות ירידה תלולה במספר הפרטים ובשיעורי הצלחת הקינון בטבע.
אחת הבעיות שברשות הטבע והגנים נתקלים בה בשמירה על עקבים עיטיים היא בעיית חמיסת גוזלים מקינים. התופעה העבריינית הזאת גורמת גם לחוסר בפרטים שצריכים להצטרף לאוכלוסייה בבר וגם פוגעת וגורמת לנכות, מכיוון שהגוזלים מוחתמים. זוהי נכות לא פחות חמורה מנכות פיזית מבחינת יכולת השרידות של פרטים אלו בטבע.
שילוב מוצלח של שני גוזלים בו-זמנית בשני קינים נפרדים הוא אירוע חריג, המעניק לרשות כלי ממשק אקטיבי ומוכח לתמיכה באוכלוסיית הדורסים גם בשנים הבאות.
גוזל עקב עיטיצילום: גלעד פרידמן

הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות