בעקבות הרדיפה: ועידת חירום בבריסל נגד איסור עריכת ברית המילה

איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) קיים היום ועידת חירום בבריסל על רקע ההליכים המשפטיים המתנהלים בבלגיה נגד העוסקים בביצוע ברית מילה מטעמים דתיים. משתתפי הוועידה הזהירו כי ההליך עלול להפוך למבחן מכריע לחופש הדת, לזכויות מיעוטים ולעתיד החיים היהודיים ברחבי אירופה.

במהלך הוועידה הציג איגוד הארגונים היהודיים באירופה נייר עמדה חדש המגדיר את הבחירה הדמוקרטית העומדת בפני בלגיה: האם פרקטיקה דתית הנהוגה במשך מאות שנים בקרב יהודים ומוסלמים צריכה לעמוד בפני הליכים פליליים, למרות היעדר ראיות לנזק מערכתי, למשבר בריאותי, לפגיעות נרחבות, לתלונות הורים או לקורבנות מזוהים. נייר העמדה קורא להבטחת ודאות משפטית, הכרה במבצעי ברית מילה שעברו הכשרה, קביעת סטנדרטים מקצועיים ואמצעי פיקוח מתאימים, וקידום דיאלוג במקום הפללה.

ועידת חירום בבריסל נגד איסור עריכת ברית המילה צילום: Gabriellelievre

אחד מרגעי השיא של הוועידה היה פאנל בין-דתי בהשתתפות הרב הראשי של הולנד, הרב בנימין ג'ייקובס, יו"ר ועדת המאבק באנטישמיות של ה-EJA; האימאם נורדין טאוויל, נשיא איגוד חכמי הדת המוסלמים של בלגיה; והכומר ריק הוט, נשיא הוועדה הקתולית הבלגית לדיאלוג עם היהדות. למרות השתייכותם למסורות דתיות שונות, השלושה העבירו מסר אחיד שלפיו ברית המילה היא מרכיב יסודי בזהותן הדתית של הקהילות היהודיות והמוסלמיות, וכי על מדינות דמוקרטיות להגן על זכותם של מיעוטים לקיים את אמונתם. חברי הפאנל הזהירו כי הגבלת מסורות דתיות ארוכות שנים עלולה ליצור תקדים מדאיג לא רק עבור יהודים ומוסלמים, אלא גם עבור חופש הדת והלכידות החברתית ברחבי אירופה.

חבר הפרלמנט היהודי מאנטוורפן מיכאל פרייליך, חבר באיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), אמר ל"בחדרי חרדים": "המטרה שארגנתי את כל הכנס הזה, מכיוון שחשוב להראות אחדות של כל הדתות ביחד נגד רדיפת המוהלים, חשוב להראות לתקשורת העולמית בצורה ישירה שיש קונצנזוס לגבי ברית מילה, כדי שיקבלו את המסרים באופן ישיר עם הסבר מדוייק בכל מה שקשור לנושא ברית המילה. כי עד עכשיו רוב המידע הגיע מגורמים או אינטרסנטים או אנטישמים. חשוב להראות לכל התקשורת שנושא ברית מילה הוא דבר שקיים אלפי שנים ואין איתו שום בעיה רפואית, והכל זה רדיפה".

בוועידה השתתפו גם פוליטיקאים ומשפטנים בלגים בכירים, בהם חברת הפרלמנט ג'יני בילס, המומחה למשפט חוקתי פרופ' ריק טורפס, סגן ראש עיריית אנטוורפן לשעבר אנדרה גנטמן והמשפטן ראלף פייס. הדוברים הדגישו כי יש לבחון את הסוגיה במסגרת רחבה של זכויות יסוד וחירויות דמוקרטיות, וכי תפקידם של מקבלי ההחלטות הוא לאזן בין זכויות הילד, זכויות ההורים וחופש הדת – ולא להציבן זו מול זו. עוד הזהירו כי מתן סמכות לבתי משפט או לפוליטיקאים להגדיר מחדש מהו מנהג דתי "מהותי" עלול ליצור תקדים מסוכן עבור קהילות מיעוט ברחבי אירופה.

ועידת חירום בבריסל נגד איסור עריכת ברית המילה צילום: Gabriellelievre

הוועידה שמעה גם עדויות ממומחים רפואיים בכירים אשר ערערו על הטענה כי ברית מילה מטעמים דתיים מהווה בעיית בריאות ציבורית. ד"ר מיכאל בן-עקון, מנהל מחלקת הילדים בבית החולים לניאדו וחבר הוועדה המשותפת למשרד הבריאות ולהסמכת מוהלים, ציין כי כ-2 מיליארד גברים ברחבי העולם עברו ברית מילה. לדבריו, הספרות הרפואית מצביעה על שיעור סיבוכים כולל הנמוך מ-0.4%, ושיעור זיהומים הנמוך מ-0.06%. עוד הוצגו נתונים מישראל שלפיהם מתוך כ-70–75 אלף בריתות מילה המתבצעות מדי שנה, דווחו בשנת 2018 רק 35 סיבוכים – שיעור של כחצי מקרה לכל 1,000 הליכים.

ד"ר בן-עקון הוסיף כי כ-70% מהבריתות בישראל מבוצעות על ידי מוהלים מוסמכים הפועלים במסגרת מערכת הכשרה, בחינות ופיקוח קפדנית המנוהלת במשותף על ידי הרבנות הראשית ומשרד הבריאות.
ד"ר סאס ברמושה, אורולוג בכיר בבלגיה, וד"ר נופר וייגה, מומחית בכירה למדעי הביו-רפואה מאוניברסיטת לובן, הציגו מחקרים המצביעים על קשר בין ברית מילה לבין ירידה משמעותית בשיעורי דלקות בדרכי השתן, סוגי סרטן מסוימים ומחלות מין שונות. לדבריהם, הראיות הקיימות אינן תומכות בהצגת ברית המילה כבעיה משמעותית בתחום בריאות הציבור.

ועידת חירום בבריסל נגד איסור עריכת ברית המילה צילום: Gabriellelievre

יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, הרב מנחם מרגולין, אמר בפתח הוועידה: "זהו לא באמת ויכוח על ברית מילה. זהו ויכוח על גבולות החירות באירופה. השאלה האמיתית היא האם דמוקרטיות מגנות על זכויות מיעוטים רק כאשר הדבר נוח להן, או גם כאשר זכויות אלה עומדות למבחן. מה שיקרה בבלגיה ייבחן הרבה מעבר לגבולות בלגיה." עוד הוסיף: "עבור יהודים, ברית מילה איננה רק הליך רפואי. היא אחד היסודות המרכזיים של החיים והזהות היהודיים. החלטות בנושא מתקבלות כיום ללא מלוא העובדות, ללא דיון מספק וללא בחינה ראויה של הראיות בנוגע להליך רפואי קטן יחסית. מטרת הוועידה היא לצמצם את פער הידע הזה. מעל הכול, על ממשלות להיות מצוידות במידע הנכון כדי להגן על זכותם של יהודים לחיות כיהודים".

בוועידה הוצג מסר מיוחד של נציב האיחוד האירופי לבריאות ורווחת בעלי חיים, אוליבר וארהיי, אשר שב והדגיש את מחויבות האיחוד להגנה על החיים היהודיים באירופה. "החיים היהודיים שייכים לאירופה. המסורת היהודית שייכת לאירופה", כתב וארהיי למשתתפים. לדבריו, על קהילות יהודיות להיות מסוגלות לקיים את אמונתן בביטחון, בכבוד ובחירות, תוך שמירה מלאה על מסורותיהן הדתיות.

ועידת חירום בבריסל נגד איסור עריכת ברית המילה צילום: Gabriellelievre

גם מתאמת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות ולקידום החיים היהודיים, קתרינה פון שנורביין, התייחסה לנושא ואמרה: "הנציבות האירופית מודעת לכך שברית המילה היא אחת המסורות החשובות ביותר עבור יהודים. איסור על מנהג עתיק זה משמעותו בפועל איסור על פריחתם של חיים יהודיים בכל מדינה חברה באיחוד. בהתאם לאסטרטגיית האיחוד למאבק באנטישמיות ולקידום החיים היהודיים, נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח שהחיים היהודיים ימשיכו לשגשג באירופה. למעשה, אירופה יכולה לשגשג רק כאשר גם הקהילות היהודיות שלה משגשגות".

משתתפי הוועידה הזהירו שוב ושוב כי ההליכים המשפטיים בבלגיה עלולים להפוך ממקרה מקומי לתקדים אירופי רחב, שהשלכותיו יורגשו הרבה מעבר לקהילות היהודיות והמוסלמיות בבלגיה.

ועידת חירום בבריסל נגד איסור עריכת ברית המילה צילום: Gabriellelievre

בסיום הוועידה אמר הרב מרגולין: "זכויות אדם אינן נבחנות כאשר הן מגנות על הרוב. הן נבחנות כאשר הן מגנות על מיעוטים. כאשר ההגנה על מיעוט אחד נחלשת, ההגנה על כלל המיעוטים נחלשת איתה. השאלה הניצבת כיום בפני בלגיה אינה איזה סוג של יהודים יכולים לחיות באירופה. השאלה היא איזו אירופה אירופה רוצה להיות".

כזכור במאי 2026 הוגש כתב אישום בבלגיה נגד שלושה מוהלים שנעצרו בשנה שעברה באנטוורפן. כתב האישום הוגש לאחר תביעה מתריסה ומקוממת נגד מוהלים באנטוורפן החרדית, בשנה שעברה המשטרה פשטה על בתי מוהלים ודרשה את הסכינים ורשימת הילדים. המוהל המפורסם של אנטוורפן הרב אהרן אקשטיין והמוהל הרב משה דוד לנדאו נעצרו אז ושוחררו בהמשך.

התביעה המתריסה והמקוממת הוגשה בינואר 2024 נגד המוהלים באנטוורפן, ועוררה סערה בקרב יהודי הקהילה שנרעשו מעזות המצח של מגיש התביעה - יהודי שידיו רב לו עוד בעבר בהתרסה והקנטה של קהילות יהודיות באירופה, והפעם הגדיש את הסאה כאשר מלבד הגשת התביעה כנגד המוהלים ממשיכי המסורת בקיום מצוות מילה בדרך המסורה לנו מדור דור, הוסיף להתלונן כנגד רבנים ואדמו"רים המשמשים כסנדקים בבריתות, בתואנה כי הם "שותפים לפשע". לאור התביעה הקנטרנית, החלו רשויות החוק לבדוק את התלונות שהוצגו בתביעה.

בפברואר 2026 שגריר ארצות הברית בבלגיה, ביל ווייט, יצא במתקפה חריפה נגד ההליך המשפטי המתנהל באנטוורפן נגד השלושה, שפעלו ללא תעודה רשמית מטעם הרשויות.