הישגים מבצעיים, כישלון אסטרטגי: ישראל ניצחה בקרבות, איראן במערכה

בעוד גורמים בישראל ובארצות הברית צפויים להציג את ההסכם המתגבש עם איראן כהישג מדיני, דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ”ן, מציג תמונה הפוכה וקודרת. לדבריו, המערכה הניבה הישגים מבצעיים מרשימים, אולם התוצאה המדינית המסתמנת משקפת כישלון אסטרטגי, שבסופו המשטר האיראני עלול לצאת מחוזק.

סיטרינוביץ שירת במשך 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ”ן, כיהן כראש ענף איראן בחטיבת המחקר וכנציג החטיבה בארצות הברית. כיום הוא חוקר בכיר בתוכנית “איראן והציר השיעי” במכון למחקרי ביטחון לאומי.

לדבריו, לפני שההסכם יוצג כהישג, יש לחזור למטרות שהוצבו עם פתיחת המלחמה ב-28 בפברואר. המערכה לא נועדה רק להביא לדילול מלאי האורניום המועשר של איראן או להשיג הסכם גרעין משופר, אלא לערער את יציבות המשטר בטהרן ואף להביא לקריסתו.

ישראל, הוא מזכיר, חיסלה לראשונה בתולדותיה מנהיג של מדינה ריבונית. מהלך דרמטי כזה לא נועד להסתיים כעבור חודשים בחזרה לשולחן המשא ומתן ובהסכם מוגבל, שיעסוק בעיקר בסוגיית הגרעין וישאיר את יתר מרכיבי הכוח האיראניים ללא פגע.

אם המערכה תסתיים בהסכם שמותיר את המשטר על כנו, מסיר מעליו חלק מהסנקציות ומעניק לו גישה מחודשת למיליארדי דולרים, הפער בין מטרות המלחמה לבין התוצאה בפועל יהיה עצום.

לפי סיטרינוביץ, איראן צפויה לצאת מן ההסכם מחוזקת בשלושה מישורים מרכזיים: כלכלית, מדינית ואזורית. הסרת הסנקציות על יצוא הנפט, שחרור הכספים המוקפאים וחידוש הגישה לנכסים פיננסיים עשויים להעניק למשטר חמצן חיוני, ולאפשר לו לשקם את הכלכלה ואת היכולות הצבאיות שנפגעו במהלך המלחמה.

גם מבחינה מדינית, איראן רחוקה מהבידוד שאליו קיוו להביאה בישראל ובוושינגטון. ההתקרבות בינה לבין מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות, מעידה כי מדינות האזור כבר נערכות למציאות שבה המשטר האיראני שורד וממשיך להיות שחקן מרכזי.

סיטרינוביץ מצביע על כך שרבים מה”וויתורים” האיראניים המוצגים כעת כהישג כבר היו על שולחן המשא ומתן לפני פרוץ המלחמה. לדבריו, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י הציג אותם בפני השליח האמריקאי סטיב ויטקוף במהלך הפגישה בז’נבה.

מנגד, איראן אינה מוכנה לדון בנושאים המאיימים ביותר על ישראל: הגבלת תוכנית הטילים, הפסקת התמיכה בחיזבאללה וביתר השלוחים האזוריים, או פירוק מרכיבי הכוח שבאמצעותם היא מאיימת על ישראל ועל מדינות האזור.

בפועל, המשא ומתן מתמקד כעת בסוגיית הגרעין בלבד. ההיגיון האמריקאי הוא שעדיף הסכם שירחיק את איראן מנשק גרעיני בטווח הקרוב, גם במחיר חיזוק המשטר, מאשר המשך לחץ שעלול לדחוף את טהרן לקבל החלטה לפרוץ לעבר פצצה.

אלא שלפי סיטרינוביץ, עצם הצורך להתפשר על הסכם כזה הוא תוצאה ישירה של הכישלון האסטרטגי של המערכה. לאחר חודשים של לחימה, ארצות הברית נותרה ללא פתרון לסוגיית מצר הורמוז וללא יכולת לכפות על איראן ויתור מלא על האורניום המועשר שנותר בידיה.

ישראל וארצות הברית הצליחו לפגוע בתשתיות, במערכות צבאיות ובבכירי המשטר, אך ההישגים הטקטיים והמבצעיים לא תורגמו להשגת מטרות המלחמה. איראן ספגה מכות קשות, אך שרדה, שמרה על קלפי המיקוח המרכזיים שלה והצליחה להחזיר את וושינגטון לשולחן המשא ומתן.

סיטרינוביץ הזהיר כבר בניתוח קודם כי המערכה הצבאית לא חוללה שינוי מהותי בעמדות היסוד של איראן, וכי טהרן אינה צפויה להסכים לוויתורים משמעותיים בתוכנית הטילים או בתמיכתה בשלוחים האזוריים.

גם חתימה על הסכם עקרונות אינה מבטיחה שיושג בסופו של דבר הסכם גרעין מלא. איראן עשויה לקבל הקלות כלכליות ראשונות, למשוך את השיחות ולהמשיך להתנגד לוויתורים מהותיים בנוגע למלאי האורניום, למתקני הגרעין וליכולות ההעשרה שלה.

בתרחיש כזה, לא ברור אם לארצות הברית יהיה הרצון לחזור לאיום צבאי. אם הממשל האמריקאי מתקשה להמשיך במערכה כבר כעת, ספק אם בעתיד הוא יהיה מוכן לצאת למלחמה נוספת, לאחר שאיראן תשקם את כלכלתה ואת יכולותיה הצבאיות.

סיטרינוביץ מסייג כי שום דבר עדיין אינו סגור עד שההסכם ייחתם, וכי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עוד עשוי לשנות כיוון. עם זאת, החלופות העומדות בפניו אינן טובות: חזרה למלחמה ללא תוכנית ברורה להשגת הכרעה, או חתימה על הסכם שמרחיק זמנית את הסכנה הגרעינית, אך מחזק את המשטר האיראני.

התמונה הכוללת ממחישה את הפער שבין ניצחון בקרבות לבין ניצחון במערכה. ישראל וארצות הברית רשמו הישגים מבצעיים משמעותיים, אולם אם התוצאה הסופית תהיה הישרדות המשטר, הסרת סנקציות ושימור מערך הטילים והשלוחים, יהיה קשה להציג את המלחמה כניצחון אסטרטגי.

איראן ספגה מכות קשות, אך אם ההסכם המתגבש אכן ייחתם, היא עשויה לצאת ממנו עם כסף, לגיטימציה מדינית, משטר ששרד ומרבית מרכיבי הכוח שלה בידיה. ישראל אולי ניצחה בקרבות, אך נכון לעכשיו, נדמה כי איראן היא שניצחה במערכה.