הבעל תפילה שקרס בנעילה: ר' מוטה שיפמן ז"ל איננו

אבל כבד בחצר חסידות פינסק קרלין: היום (חמישי) הלכה לעולמה אחת הדמויות האהובות והססגוניות ביותר בחסידות, הרה"ח ר' מרדכי אלטר שיפמן ז"ל, והוא בן 71 בפטירתו. בפי כל מכריו ואוהביו הוא כונה בחיבה "ר' מוטה".

המנוח ז"ל היה איש יקר שביקרים, ירא ושלם, חסיד ומתחסד עם קונו, אשר היה דבוק ומקושר בלב ונפש לבית קרלין בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו.

ר' מרדכי נולד בירושלים עיר הקודש לפני 71 שנה, לתוך בית קרלינאי שורשי ויצוק. אביו היה הרה"ח ר' אליעזר זצ"ל, מזקני וחשובי חסידי פינסק קרלין בירושלים וחסיד קמאי אמיתי. מצד אביו היה נכדו של ר' אלתר שוחט זצ"ל, מחשובי חסידי קרלין בטבריה של מעלה. מצד אמו היה נכדו של הרה"צ רבי מרדכי רכטשפר זצ"ל (המוכר כר' מוטה סופר), מגדולי חסידי קרלין בארץ הקודש, אשר שמו נישא בהערצה ובתהילה לדורות בקרב חסידי קרלין ועל שמו נקרא המנוח. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו, תבלחט"א, בת הגה"ח רבי יוסף חיים לוריא זצ"ל מטבריה וירושלים.

מאז שחר נעוריו ועד אחרית ימיו היה שקוע אך ורק בלימוד התורה וביראת שמים. תמיד כשהיו נכנסים לבית המדרש של החסידות, היו רואים את ר' מרדכי יושב על מקומו הקבוע ולומד ללא הפסקה, כשהוא מפגין בקיאות נפלאה בכל חלקי הש"ס ושבילי התורה.

ר' מוטה ז"ל היה אחד מעמודי התווך של המורשת הקרלינאית. מילדותו ספג את תורת קרלין סטולין על שלל גווניה, ובמיוחד את הנגינה העשירה והמרוממת של החסידות לדורותיה. בזיכרונו הפנומנלי היו שגורים מאות ניגוני קרלין עתיקים וחדשים כאילו היו מונחים בקופסה, על כל פרטי השיר ומלחיניהם השונים. נוסח התפילה המיוחד של קרלין נישא מגרונו ברטט, והוא שימש כבעל תפילה קבוע בימי חג ועת רצון, ובפרט בימים הנוראים.

חסידים מספרים כי ר' מוטה היה ניגש לפני העמוד במוצאי שבת של ליל סליחות הראשון, וכך גם בתפילות המרוממות של ימי החגים ועד לתפילת גשם בסוף החג. "כמו שהרים את הציבור בזעקתו המרעידה כשהתחיל 'אשרי העם יודעי תרועה', כך סיים בתפילת גשם את זעקתו האחרונה במילים 'שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח'", מתרפקים החסידים בגעגועים. אצל ר' מרדכי ז"ל, כל אות וכל תג בתפילה נאמרו בנוסח קרלינאי מזוקק, נקי וטהור.

לצד זאת, החזיק במוחו מאות עובדות, הנהגות וסיפורי קודש מאדמו"רי בית קרלין סטולין, והיווה מקור ראשון ומוסמך לדיוקם של סיפורי החסידים, כפי שהקפידו בעלי המספרים של פעם. כל הישות שלו הייתה ספוגה מזקני החסידים שהכיר עוד בשחר נעוריו.

היה אהוב על כל בני החסידות מקטנם ועד גדולם. לכולם האיר פנים בשמחה ובמאור פנים כשידעו לגשת אליו כדי לברר על מקורו של ניגון עתיק, לשאול על מנהג מסוים או לדלות פנינים משאר אוצרותיו החסידיים.

בשנים האחרונות נחלש ר' מרדכי מאוד וכבר לא היה בקו הבריאות. אירוע דרמטי נחרט בלב החסידים כאשר קרס בעיצומה של תפילת נעילה הקדושה לפני העמוד, ומאז הלך ונחלש. אך למרות חוליו הקשה, רוחו החסידית לא נשברה. חסידי פינסק קרלין זוכרים ברטט את שמחת תורה לפני שנתיים: המנוח, כשהוא מיוסר וכבול לכיסא גלגלים, הגיע למרכז בית המדרש, עלה אל הבימה המרכזית להקראת פסוקי 'אתה הראת' וזעק את הפסוקים באותו ה'ברען' הלוהט ובאותה אש קודש כפי שהיה עושה לפני ארבעים שנה.

הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל הגדיר בעבר דמויות נדירות כמותו כאנשים של פעם "עם כל הצ'ק והטק" – חסיד אמיתי בכל רמ"ח ושס"ה, תלמיד חכם עצום, איש של צורה שדמותו תיחרט לעד בדברי הימים של חסידות פינסק קרלין.

במסע הלוויה שנערך ביום חמישי, כ"ו סיון תשפ"ו, ליווהו המוני חסידים, בני משפחה ומוקיריו, והוא נטמן בהר המנוחות בירושלים, שם הובא למנוחת עולמים.

המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך, משפחה מפוארת ההולכת בדרכיו החסידיות.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.