תדהמת המתמיד של פוניבז': היכן כתובות המילים 'כתר יתנו לך'?

עולם התורה והישיבות מעתיר בתקופה האחרונה בתפילה ובתחנונים לרפואתו השלמה והמהירה של 'המתמיד של פוניבז'', הגאון השקדן רבי חיים ברמן, חתנו של מגיד המישרים הנודע הגר"י גלינסקי זצ"ל, השרוי בחולשה גדולה ומאושפז בבית החולים במצב קשה.

דמותו של רבי חיים, המוכרת לכל מי שדרך אי פעם על מפתן היכל הישיבה המעטירה בבני ברק, הפכה כבר מזמן לסמל החי של שקידת התורה בדורנו. מדובר ביהודי שכל שנותיו לא פסק פומיה מגירסא, ישב בפינתו הקבועה שעות על גבי שעות, וסירב להציץ ולו לרגע קט אל עולם שמחוץ לדלתות בית המדרש.

מעשה מדהים ומרטיט שהתרחש בימים האחרונים סביב מיטתו בבית החולים, ממחיש בצורה יוצאת דופן את מה שנאמר על יהושע 'נער לא ימיש מתוך האוהל'.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי היה זה כאשר בני משפחתו הסובבים את מיטתו, ביקשו לרומם את רוחו ולנסוך בו כוחות בימי החולשה הקשים. הם החל1ו לשורר ברגש רב את המילים המרטיטות של קטע הקדושה: "כתר יתנו לך ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה". הניגון הידוע והמעורר נישא בחלל החדר, ובני המשפחה שרו בדבקות ובעצימת עיניים.

לפתע, רבי חיים, שהיה שרוי בחולשתו, התעורר והקשיב למילים בדריכות רבה. הנוכחים הבחינו כי הוא נרגש מאוד, ועיניו זולגות דמעות של התעוררות. כשהסתיים השיר, פנה הגאון השקדן אל בני משפחתו ובפליאה עצומה שאל אותם: "מילים נשגבות ומרגשות אלו, היכן הן כתובות? מהו המקור שלהן?"

הנוכחים בחדר נאלמו דום והתקשו להאמין למשמע אוזניהם. הרי מדובר באחד הקטעים השגורים והמוכרים ביותר בתפילת מוסף, הנאמר בכל שבת ויום טוב בפי מאות אלפי יהודים ברחבי תבל. כיצד ייתכן שאדם שהוא בקי עצום בכל חלקי התורה ודברי חז"ל, אינו מכיר את המילים הללו?

אלא שעד מהרה נפתרה התעלומה המפעימה, אשר גילתה טפח נוסף מעולמו הסגור והמופלא של אביהם 'המתמיד'.

מסתבר כי מאז שעמד רבי חיים ברמן על דעתו, ומאז שנכנס בשערי ישיבת פוניבז' לפני עשרות שנים, הוא מעולם לא יצא מכותלי הישיבה לצרכים אישיים ומעולם לא התפלל מחוץ להיכל הישיבה המעטירה בבני ברק. כידוע, בנוסח אשכנז (הנהוג בישיבת פוניבז' מ.ו) לא אומרים את המילים "כתר יתנו לך" בתפילת הקדושה של מוסף, אלא אומרים את הקטע "נעריצך ונקדישך". מאחר שרבי חיים מעולם לא החסיר תפילה בישיבה, ומעולם לא התפלל במניין שאינו בנוסח אשכנז, הרי שבמשך עשרות שנות חייו הוא פשוט לא נתקל פיזית בנוסח ספרד ובמילים הנשגבות הללו.

הסיפור המופלא, שהפך מיד לשיחת היום בגבעת הישיבה ובבני ברק כולה, מלמד על דרגה עילאית ושקידות טהורה של מי ששמר על עיניו, אוזניו ומחשבתו מכל עניין שמחוץ לדלתות בית המדרש וסדר יומו הישיבתי. אדם שכל עולמו, מבוקר ועד ערב, היה מוגדר במדויק בגבולות התורה והתפילה של ישיבתו - פשוטו כמשמעו.

בני המשפחה וראשי הישיבה קוראים לציבור הרחב ולבני התורה בכל אתר ואתר להרבות בתפילה ובקריעת שערי שמים לרפואתו השלמה והמהירה של הגאון השקד רבי חיים בן רעשא ריזל, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל, כדי שישוב במהרה לאיתנו ולפינתו המוכרת בבית המדרש.