עשרות מיליונים לחמאס במסווה של תרומות מאירופה לעזה
מחקר חדש של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חושף פלטפורמות גיוס כספים אינטרנטיות במסווה של תרומות מאירופה לעזה. מערך גיוס הכספים לעזה מאירופה לחיזוק חמאס וארגוני טרור נוספים גייס אונליין מ- 45 ארגונים יותר מ־9.5 מיליון דולר במסווה של גיוס כספים למטרות צדקה
- יענקי פרבר
- י"ח סיון התשפ"ו
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חושף מחקר חדש שנערך במטרה לאתר אפיקי מימון של ארגון חמאס וארגוני טרור נוספים בעזה באמצעות ערוצי גיוס המונים וערוצים פומביים. מהמחקר עולה כי מאז 7 באוקטובר 2023, פועל באירופה מערך רחב של גיוס המונים, שגייס למעלה מ־9.5 מיליון דולר לעזה מכ- 45 גופים שונים במסווה של "תרומות לצדקה".
כל אחד מהארגונים גייס לפחות 100 אלף דולר, כאשר ב-7 קמפיינים (קמפיין מקוון לטובת גיוס כספים) גויסו למעלה ממיליון דולרים וב-4 קמפיינים נוספים גויסו בין 500 אלף למיליון דולרים. מהמחקר עלה כי מתוך כלל הקמפיינים, 23 קמפיינים זוהו כבעלי קשרים לחמאס ולארגוני טרור נוספים. בבריטניה גיוסו בפלטפורמות גיוס המונים בלבד למעלה מ-11 מיליון ליש״ט (כ־14 מיליון דולר); בצרפת גיוסו באמצעות קמפיינים כ-1.4 מיליון אירו; בספרד גויסו באמצעות קמפיינים בהיקף של מאות אלפי אירו; בהולנד גויסו בפעילות בהיקף של מאות אלפי אירו.
המחקר מבחין בין קשרים ישירים לקשרים עקיפים. קשרים ישירים כוללים גופים שהוגדרו בעבר כארגוני טרור, עובדים או פעילים המזוהים עם חמאס, או פעילות בעלת מאפיינים תומכי טרור. קשרים עקיפים כוללים שיתופי פעולה עם ארגונים הקשורים לחמאס, העברות כספים לגופים המזוהים עמו או רטוריקה פומבית התומכת או מצדיקה טרור. ממצאי המחקר מצביעים כי לא קיימת אבחנה מהותית בין פלטפורמות המשמשות ארגונים לגיטימיים (לכאורה) לבין אלו המשמשות גופים בעלי קשרים לחמאס ולארגוני טרור.
המשמעות היא היעדר מנגנון סינון אפקטיבי של הפלטפורמות וצורך משמעותי בהטלת פיקוח הדוק על אמצעים אלו לגיוס כספים. ממצא מרכזי נוסף הוא פער חריף בשקיפות: הציבור יכול לראות את קמפיין התרומות ואת אמצעי התשלום, אך ברוב המקרים אינו יכול לדעת כיצד מועבר הכסף הלאה, מי הם מנגנוני הביניים ומהו יעדו הסופי בתוך רצועת עזה. החוקרים מציינים כי כמעט ולא אותרו פרטים פיננסיים של הגופים המקבלים את הכסף.
הפלטפורמות וערוצי הגיוס המרכזיים: JustGiving (בריטניה) כלל קמפיינים בהיקפים של מאות אלפי ליש״ט ועד למעלה מ־1.5 מיליון ליש״ט לקמפיין, עם מספר קמפיינים שחצו את רף 500 אלף ליש״ט; HelloAsso (צרפת) כלל קמפיינים בהיקפים של בין עשרות אלפי אירו עד מאות אלפי אירו, עם קמפיינים שהגיעו לכל הפחות ל־197 אלף אירו; Big Give / JustGiving קמפיינים בהיקפים של 182 אלף ליש״ט, 604 אלף ליש״ט במספר קמפיינים למעלה מ־2 מיליון ליש״ט.
GoFundMe ופלטפורמות נוספות גויסו באמצעות קמפיינים בהיקפים של עשרות אלפי אירו ועד מאות אלפים; Global Giving קמפיינים נקודתיים של עשרות אלפי דולרים. זאת לצד ערוצים ישירים (אתרי ארגונים, העברות בנקאיות, PayPal) בהיקף מוערך של מיליוני דולרים נוספים שאינם משתקפים בפלטפורמות הגלויות. בנוסף זוהו במספר מקרים כאמצעי תרומה נוסף העברות במטבעות קריפטו- לא הובהר היקף התרומה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: "מדובר בסיכון ביטחוני שאסור להתעלם ממנו. מדינות אירופה תתעוררו כספים גם תחת מעטפת הומניטרית, עלולים להגיע לגורמים הקשורים לחמאס. מצופה מפלטפורמות גיוס הכספים לפעול בצורה תקיפה ונחושה נגד התופעה וממדינות אירופה למנוע הזרמת כספים ללא פיקוח מספק".
מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי: "מדובר בתופעה רחבה בהרבה מהנראה לעין. עשרות קמפיינים, עשרות גופים ולמעלה מ־9.5 מיליון דולר שזוהו רק בחלק הגלוי. כאשר כספים זורמים בערוצים פומביים עם שקיפות חלקית בלבד, ונוגעים בגופים בעלי קשרים לחמאס ולארגוני טרור. זהו אתגר ביטחוני, מדיני וכלכלי שמחייב מענה מערכתי".
במטרה לאתר מאמצי גיוס משמעותיים עבור ארגוני טרור בעזה או ארגונים החשודים בכך, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פעל לדגום מדינות המופיעות ברשימות ארגוני הטרור של מערכת הביטחון בישראל ושל הממשל האמריקאי. כמו כן, המשרד הצביע על קשרים מוכרים עם ארגוני טרור ופעילי טרור, בדגש על החמאס, ועם ארגונים קשורים. המשרד התחקה אחר סימנים מחשידים נוספים כגון גיוס באמצעות מטבעות קריפטו, שימוש בפלטפורמות חשודות או שימוש במוסדות פיננסיים חשודים בעזה.
ברוב המוחלט של המקרים לא ניתן היה לאתר את חשבונות הבנק או פרטים כספיים כלשהם של מקבלי הכסף ברצועת עזה. היות והחמאס והג׳יהאד האסלאמי מוגדרים באיחוד האירופי ובבריטניה כארגוני טרור הארגונים לגייס כספים בצורה גלויה הנחת העבודה היא שגיוס הכספים אליהם מוסווה כתרומה הומניטרית.
כאשר המחקר עוסק בגיוס תרומות פומבי בלבד, ולא בגיוסי תרומות חשאיים מבעלי הון, אשר אינם צפויים לקבל ביטוי בתקשורת הגלויה, כאשר להערכת החוקרים הסכום בפועל גבוה משמעותית בשל פעילות בערוצים נוספים שאינם גלויים לציבור.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות