ארוסתו של מעוז רקנטי הי"ד: "רציתי שתבוא לכיסא הכלה שלי"

אלפים מלווים בשעה זו את סרן מעוז ישראל רקנטי הי"ד, תושב היישוב איתמר, בדרכו האחרונה לאחר שנפל בקרבות בלבנון לפני כניסת השבת, בהגנה על ביטחון ישראל.

מעוז, בן 25 בנופלו, שירת כקצין בגדוד 12 של חטיבת גולני, ולפני כן שירת כלוחם בסיירת אגוז. היה תלמיד שיעור ו' בישיבה הגבוהה באיתמר. הוא הותיר אחריו הורים ושישה אחים, בן למשפחה שורשית וותיקה באיתמר, ממשפחות מקימי היישוב. מעוז היה מאורס לרני, שלמדה במדרשת תמר ביישוב, והשניים עמדו להינשא בעוד כחודש ולהקים בית בישראל.

רב היישוב איתמר, הרב דניאל לונצר, ספד בבכי לסרן מעוז ישראל רקנטי הי"ד וסיפר כי שבוע בלבד לפני נפילתו הגיע עם ארוסתו רוני להירשם לנישואים.

אמו אילת ספדה לו: "איך נפרדים מילד? נולד בחג הסוכות, מיד ראינו שאתה משהו מיוחד, בלי בכי. כישרון אלתור מדהים, וחיבור עמוק לבית. תמיד ברחת מהמסגרות, מעולם לא הכנת שיעורי בית, אבל כולם התאהבו בך, הייתה לך יכולת מופלאה להתחבר, היו לך יכולות הסתגלות נדירים, לב טוב, שמח, מצחיק את כולם, מנהיג, כריזמטי, שקט פנימי, דרשת מעצמך לימוד תורה, צניעות, איש של אמת טהורה ונקייה, בישיבה גילינו עליך הכול, בצבא עוד יותר, מצטיין בכול.

היה לנו קשר מיוחד, הרגשנו אחד את השני, מעוזי שלי ילד שלי אהוב ליבי, היית הדבק המשפחתי, כולם התכנסו שהגעת, גם בתקופה האחרונה שלחמת בגבורה היה חשוב לך לראות את הטוב. מעוזיק, בחרנו לטמון אותך באדמתה של ירושלים כי היית כלל ישראלי, עד הרגע האחרון שלך. רוני זכינו בך ומעוז זכה בך, תמיד תהיי בתנו, כמה הוא חיכה לבנות איתך בית, עוד נזכה ללוות אותך בחופתך ולבנות בית חדש".

רוני ארוסתו של מעוז: "איך אפשר לסכם אותך במילים? מגיע לעם ישראל לדעת מי אתה, גם שאתה כל כך שונא את זה. בפעם הראשונה שנפגשנו הדבר הראשון ששמתי לב היו העיניים הטובות והיפות שלך, צללת לתוכך כל פעם מחדש, כולם אמרו שיש לך עיניים טובות.

פעם שאלת אם אני כועסת ואמרתי שאני לא מצליחה לכעוס עליך. מעוז כל מי שפגש אותך פעם ראשונה, התפעם מהשקט שלך שאמר כל כך הרבה עליך. רציתי שתבוא לכיסא הכלה שלי ותחייך אליי. רציתי שתהיה אבא, יכולת להיות אבא מושלם" עוד היא אמרה: "אני אוהבת אותך כל כך, אני מצטערת אם עשיתי משהו לא במקום, סליחה, כל הגוף כואב, אנחנו חזקים ואנחנו נמשיך לחיות, נאהוב את העם כמו שהיית רוצה. תנוח על משכבך בשלום, אתה צריך לנוח, עבדת כל כך קשה, תנוח, תיתן לעצמך, מאוד אוהבת ומתגעגעת.

ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ספד לו: "אני מבקש לומר לך סרן מעוז גיבור ישראל, מבקש להתחייב לך, בשם כל ההתיישבות בשומרון, בשם עם ישראל כולו – אנחנו נלך בדרכך, נוסיף ונמשיך ונגביר את מה שהתחלת – בצבא, בתורה, בהתיישבות, במידות, אלפים ורבבות מבני הנוער בשומרון ומבני הנוער בעם ישראל יצעדו לאורך, יתרמו לכלל ישראל בדרכך, יובילו במה שהתחלת, נפילתך לא תהיה לשווא".

משפחה יקרה ואהובה שלנו – מבטיחים לכם במקום הקדוש הזה שתמיד נהיה איתכם, נחבק, נשתדל להבין, נעזור ככל יכולתנו, יש לנו את החוב הכי גדול שיכול להיות לעם כלפי בניו ובנותיו, נהיה איתכם תמיד, אוהבים אתכם מאוד"