× הורדה
בחדרי חרדים
האפליקציה
י"ט סיון התשפ"ו
04.06.2026
מורשתו תישמר לעד

שרד צעדות מוות וחזר לחיות בגרמניה: ניצול אושוויץ נפטר בגיל 101

אלברכט ויינברג לימד שנים תלמידים על זוועות הנאצים לאחר ששהה באושוויץ וברגן בלזן. בנאום בשנה שעברה, אמר ויינברג שזיכרונות חוויות המלחמה שלו עדיין רדופים אותו: "אני ישן עם זה, יש לי סיוטים, זו ההווה שלי"

שרד צעדות מוות וחזר לחיות בגרמניה: ניצול אושוויץ נפטר בגיל 101
אלברכט ויינברג עם השגריר רון פרושאור צילום: שגרירות ישראל בברלין

אלברכט ויינברג, ששרד סדרה של מחנות ריכוז והשמדה נאציים ואיבד את רוב משפחתו בשואה לפני שחזר לגרמניה בשנות ה-80 לחייו, נפטר בגיל 101.

ויינברג נפטר בליר, צפון-מערב גרמניה, שבועות לאחר יום הולדתו ה-101 והקרנת הבכורה של הסרט על חייו, "זה תמיד בראשי".

"מאז שחזר מניו יורק לביתו לפני 14 שנה, אלברכט סיפר ללא לאות ובאנרגיה מדהימה על חוויותיו הנוראיות בתקופת הנאצים והזהיר שוב ושוב מפני שכחה", אמר ראש עיריית ליר, קלאוס-פיטר הורסט, ביום שלישי ל"גרדיאן" הבריטי.

ויינברג, שנולד ברודרפן, ליד ליר, ב-7 במרץ 1925, שרד את מחנות אושוויץ, מיטלבאו-דורה וברגן-בלזן, וכן שלוש צעדות מוות בסוף מלחמת העולם השנייה. הוא לימד שנים תלמידי תיכון ואחרים על הזוועות שעבר.

בנאום בשנה שעברה, אמר ויינברג שזיכרונות חוויות המלחמה שלו עדיין רדופים אותו: "אני ישן עם זה, אני מתעורר עם זה, אני מזיע, יש לי סיוטים, זו ההווה שלי".

הוא אמר שהוא מודאג מה יקרה כשהוא לא יהיה עוד בסביבה כדי להעיד. "כאשר הדור שלי לא יהיה בעולם הזה יותר, כשאנחנו נעלמים מהעולם, אז הדור הבא יוכל רק לקרוא את זה מהספר".

ויינברג זכה באות הצטיינות מגרמניה בשנת 2017, אך החזיר אותו בשנה שעברה לאחר שהצבעה פרלמנטרית שקראה להחזיר מהגרים רבים נוספים לגבולות גרמניה עברה בעזרת מפלגה ימנית קיצונית. ההצעה הועלתה על ידי פרידריך מרץ, כיום קנצלר גרמניה.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, שיתף תמונה שלו עם ויינברג בפוסט ברשת X וכתב כי הוא מכיר את ויינברג היטב: "אלברכט ויינברג כבר אינו איתנו – ובכל זאת הוא נשאר איתנו לנצח. אלברכט היה אדם מלא כבוד, חום, הומור וכוח בלתי מעורער. כניצול שואה, הוא הקדיש את עצמו לזיכרון, חינוך ונגע בלבבות".

עוד כתב: "אלברכט היה גשר בין עבר להווה, בין כאב לתקווה, בין המתים שלעולם לא יוכל לשכוח לבין הצעירים שעודד לחפש את האמת. אלה שפגשו אותו מעולם לא שכחו אותו. הייתה לי הזכות להכירו היטב. התנהגותו השקטה, פתיחותו, אומץ ליבו לדבר שוב ושוב על כאבו – כל זה ריגש אותי עמוקות".

לסיום כתב: "אלברכט לא דיבר כדי להתאבל, אלא כדי להזהיר. ולהציע תקווה שהאנושות יכולה להיות חזקה יותר משנאה. איזו מפעל חיים. תודה לך, אלברכט. על חייך, על האמון שלך, על קולך. אתה חסר".

גרמניה נאצים אנטישמיות רון פרושאור
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'
לחץ כאן

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}