נתניהו: "הפלת המשטר אפשרית - לא אמרתי לטראמפ שזה מובטח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב לראיון ראשון ברשת אמריקנית מאז פרוץ המלחמה מול איראן, וביקש לשדר שליטה, נחישות והמשכיות. אבל לצד המסרים התקיפים על הוצאת האורניום המועשר מאיראן, פירוק אתרי ההעשרה והמשך הלחץ על חיזבאללה, נחשפה בריאיון גם נקודה רגישה יותר: ההבנה הישראלית של איום מצר הורמוז התגבשה, לדבריו, תוך כדי הלחימה.

בריאיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS, אמר נתניהו כי המערכה מול איראן "השיגה הרבה", אך עדיין אינה הסתיימה. לדבריו, באיראן עדיין נותר חומר גרעיני מועשר שיש להוציא מהמדינה, אתרי העשרה שיש לפרק, מערך של שלוחות טרור שממשיך לקבל תמיכה, ותוכנית טילים בליסטיים שטהרן מבקשת לשקם.

כאשר נשאל כיצד ניתן להוציא את האורניום המועשר מאיראן, השיב נתניהו בקצרה: "נכנסים, ולוקחים אותו". בהמשך הבהיר כי אינו מתכוון לפרט על אמצעים צבאיים, אך אמר כי הנשיא טראמפ אמר לו: "אני רוצה להיכנס לשם", והוסיף כי לדעתו ניתן לבצע זאת פיזית. לדבריו, אם הדבר ייעשה במסגרת הסכם, זו תהיה "הדרך הטובה ביותר".

אלא שהחלק המעניין יותר בריאיון הגיע כאשר נתניהו נשאל על הדיווח ב"ניו יורק טיימס", שלפיו הציג לנשיא טראמפ לפני המלחמה הערכה אופטימית שלפיה המשטר האיראני ייחלש עד כדי כך שלא יוכל לחנוק את מצר הורמוז. נתניהו דחה את הטענה כי הבטיח ניצחון ודאי, אך הודה כי סוגיית הורמוז "הובנה ככל שהלחימה נמשכה". כאשר נשאל אם הסיכון נקרא לא נכון בתחילת הדרך, השיב כי אינו בטוח שמדובר בקריאה שגויה, אך הוסיף: "אני לא טוען לראיית הנולד מושלמת. לאף אחד לא הייתה ראיית נולד מושלמת. גם לא לאיראנים".

מצר הורמוז הפך בשבועות האחרונים לאחד ממוקדי הלחץ המרכזיים במלחמה, לאחר שאיראן פגעה בזרימת האנרגיה מהמפרץ והקשתה על מאמצי הבית הלבן להגיע להסדרה שתאפשר את פתיחת הנתיב הימי הקריטי. בפתח הריאיון ציינה CBS כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן נבחנה שוב בעקבות תקיפות כטב"מים חשודות במפרץ הפרסי, וכי המלחמה התפשטה מהזירה האיראנית גם ללבנון.

נתניהו ביקש להפריד בין הזירות. לדבריו, איראן מעוניינת לקשור בין הפסקת אש מולה לבין עצירת הלחימה מול חיזבאללה, אך ישראל לא תסכים לכך. הוא טען כי חיזבאללה ממשיך לאיים על יישובי הצפון, וכי אם המשטר באיראן ייחלש או יקרוס, הדבר עשוי להביא לקריסת כל מערך השלוחות שבנתה טהרן, מחיזבאללה וחמאס ועד החות'ים.

עם זאת, נתניהו נזהר מלהבטיח את נפילת המשטר. "האם זה אפשרי? כן. האם זה מובטח? לא", אמר. בכך ניסה ראש הממשלה לאזן בין המסר האסטרטגי התקיף לבין ההסתייגות מהצגת יעד של החלפת משטר כתוצאה ודאית של המלחמה.

במהלך הריאיון התייחס נתניהו גם למעורבותה של סין, ברקע הפסגה הצפויה בין הנשיא טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג. כשנשאל אם בייג'ינג מספקת תמיכה צבאית למה שנותר מהמשטר האיראני, אמר נתניהו כי סין העניקה "מידה מסוימת של תמיכה", ובפרט רכיבים לייצור טילים. "לא אהבתי את זה", אמר, אך סירב להרחיב. כשנשאל אם הדבר נמשך גם כעת, השיב: "יכול להיות", והוסיף כי גם לו יש "פה סגור כשצריך".

לצד האזהרות, נתניהו הציג גם תמונת מצב אופטימית יותר מול העולם הערבי. לדבריו, מדינות ערביות שאותן לא נקב בשמן מעוניינות כיום לחזק את הברית עם ישראל, דווקא משום שהברית הזו מרתיעה את איראן. הוא טען כי שיתופי הפעולה הכלכליים בתחומי האנרגיה, הבינה המלאכותית והטכנולוגיה מתרחבים בדרכים שעדיין אינן גלויות לציבור.

בהמשך הריאיון השמיע נתניהו אמירה חריגה גם ביחס לסיוע האמריקני לישראל. לדבריו, הוא מעוניין להתחיל כבר עכשיו בתהליך הדרגתי של צמצום הרכיב הכספי בסיוע הצבאי מארה"ב, עד להפסקתו בתוך עשור. נתניהו אמר כי הציג את הרעיון גם בפני הנשיא טראמפ, וטען כי ישראל צריכה "להיגמל" מהתמיכה הכספית הישירה, אף ששיתוף הפעולה הביטחוני עם וושינגטון יימשך.

ברקע הדברים עומדת שחיקה בתמיכה הציבורית בישראל בארה"ב, בעיקר בעקבות המלחמה בעזה. נתניהו ייחס חלק גדול מהפגיעה התדמיתית לעליית הרשתות החברתיות ולמניפולציות שמפעילות, לדבריו, מדינות זרות נגד ישראל. הוא דחה את הטענה כי ישראל מתעלמת מפגיעה באזרחים, אך הודה כי במלחמה יש טעויות וכי ישראל לא הצליחה מספיק בחזית ההסברה.