חילוץ תחת אש
"סבתא, תעלי": חילוץ רובוטי מרגש בלב הקרבות באוקראינה | תיעוד
מלחמת רוסיה אוקראינה: כמה מילים על שמיכה עטופה סביב רובוט קרקעי, הפכו לסמל של אנושיות בתוך התופת. כך חולצה אנטונינה בת ה-77, שצעדה לבדה תחת אש בשדות הקטל של דונייצק
- חני לוין
- י"ז אייר התשפ"ו
הסבתא עולה על הרובוט צילום: צילום מסך רשתות חברתיות
במציאות שבה רחפנים ורובוטים משמשים בדרך כלל למטרות הרס, לוחמי חטיבת הסער השלישית של צבא אוקראינה השתמשו בטכנולוגיה כדי להציל חיים בדרך יצירתית ומעוררת השראה. אנטונינה חורוג'ה, תושבת העיירה לימאן שבמחוז דונייצק, מצאה את עצמה חסרת אונים לאחר שמרתף ביתה – המקום בו תפסה מחסה בשנה האחרונה – נחרב בהפצצה.
הסבתא עולה על הרובוט צילום: רשתות חברתיות
אנטונינה בת ה-77 נאלצה להימלט ברגל. מצוידת בשני מקלות הליכה בלבד, היא צעדה למעלה מ-8 קילומטרים בשטח זרוע הרס, מכתשי פגזים וסכנה מתמדת, עד שתשו כוחותיה והיא התמוטטה בשולי הדרך.
החיילים האוקראינים, שזיהו את האישה באמצעות רחפן תצפית, עמדו בפני דילמה קשה: שליחת כוח רגלי לאזור הייתה מסכנת את הלוחמים בשל הירי הבלתי פוסק. הפתרון שנמצא היה יוצא דופן: שימוש ברכב קרקעי בלתי מאויש (UGV).
כדי לא להפחיד את האישה המבוגרת מהמכונה המשונה המתקרבת אליה, החיילים כיסו את הרובוט בשמיכה והצמידו אליו שלט בכתב יד עם המסר הפשוט והחם: "סבתא, תעלי".
התכנית עבדה. אנטונינה הבינה את המסר, התמקמה על גבי המשטח המכוסה בשמיכה, והרובוט החל במסע איטי ומדוד אל עבר חוף המבטחים. המבצע כולו נמשך כארבע שעות מורטות עצבים תחת אש חיה, עד שהגיעה אנטונינה אל הכוחות הממתינים ואל בני משפחתה. בהמשך סיפרה כי באותו רגע לא הבינה מה קורה סביבה: "רק התפללתי לאלוהים".
"עבור זה אנחנו נלחמים", סיכמו הלוחמים את המבצע, שהוכיח כי גם בשיאו של עימות אלים, נשמר המקום לכבוד האדם ולחשיבה יצירתית שמטרתה אחת: הצלת חיים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות