הסוף לג'וינט הרפואי? ההמלצה הדרמטית של משרד הבריאות

ועדה מיוחדת של משרד הבריאות הגישה היום המלצות דרמטיות לשינוי שוק הקנאביס הרפואי בישראל: הפסקה הדרגתית של השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, העברת האחריות לקופות החולים, והחלפת שיטת הרישיונות הקיימת במרשמי רופא.

הרקע להמלצות הוא הזינוק החריג בצריכת קנאביס רפואי בישראל, שהפכה, לפי נתוני משרד הבריאות, למדינה המובילה בעולם בצריכה ביחס למספר התושבים. מספר הרישיונות עלה בשנים האחרונות מ-33 אלף לכ-140 אלף, לצד מגמה בולטת של צריכה מוגברת בקרב גברים וצעירים מתחת לגיל 45.

על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, 62 אחוז מהמטופלים צורכים יותר מ-30 גרם בחודש. במקביל, נרשם שימוש נרחב בתכשירים בעלי ריכוזי THC גבוהים, המופיעים בכ-88 אחוז מהרישיונות, וכן דומיננטיות כמעט מוחלטת של צריכה בעישון: 87 אחוז מהצרכנים ו-98 אחוז מהרכישות ברישיון.

במשרד הבריאות מדגישים כי קנאביס אינו מוגדר כתרופה, אלא כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים, אף שבשנים האחרונות נבחן השימוש בו לטיפול בהתוויות רפואיות שונות. לפי עמדת הוועדה, אם הטיפול בקנאביס הופך לחלק מהמערכת הרפואית, עליו להתנהל כמו כל טיפול רפואי אחר: עם מינונים ברורים, צורות מתן מוגדרות, מעקב רפואי, הדרכת מטופלים, בחינת תופעות לוואי, ופרוטוקול מסודר גם להפסקת הטיפול.

אחת ההמלצות המרכזיות נוגעת לטיפול בפוסט-טראומה, תחום שבו נרשמה עלייה משמעותית בביקוש, בין היתר מאז תחילת המלחמה. הוועדה ממליצה לנקוט זהירות יתרה במתן קנאביס למצבים נפשיים, ולהדק את הבקרה הרפואית סביב המטופלים, כדי לוודא שהטיפול מסייע ואינו גורם לנזק נוסף.

המלצה נוספת היא להעביר את האחריות המעשית לקופות החולים, כך שהטיפול בקנאביס רפואי ינוהל בתוך רצף הטיפול הרפואי הרגיל של המטופל. במסגרת זו, מרשמי רופא אמורים להחליף את שיטת הרישיונות, במטרה לאפשר מעקב הדוק יותר, שקיפות רפואית טובה יותר, ופיקוח על מינונים וצורות שימוש.

במשרד הבריאות אומרים כי אין כוונה לשלול טיפול ממי שזקוק לו, אך נדרש שינוי עמוק באופן שבו התחום מנוהל. "לא יילקח טיפול ממי שזקוק לו, אך יובטח כי טיפול זה ניתן בצורה הנכונה והבטוחה ביותר", נמסר מהמשרד.

לאחר הגשת ההמלצות, צפויים להתקיים דיונים ועבודת מטה במשרד הבריאות, שבהם ייבחנו שלבי היישום, לוחות הזמנים והמשמעויות עבור המטופלים, הרופאים, קופות החולים והחברות הפועלות בענף.

סגנית שר החוץ, ח״כ שרן השכל תקפה את המסקנות: "מסקנות ועדת בודנהיימר הן לא פחות מאסון ידוע מראש, המנותק לחלוטין מהמציאות המדממת בשטח ומהנתונים המחקריים. במשך שנים אני נלחמת להסדרת הטיפול בקנאביס רפואי כי היעילות שלו הוכחה באינספור מקרים – זהו המענה שמאפשר לחולים אונקולוגיים וללוחמים פוסט-טראומטיים פשוט לתפקד ולישון בלילה. במיוחד עכשיו, כשמדינת ישראל נמצאת תחת מלחמה כבר שנתיים וחצי ומספר פצועי הגוף והנפש זינק מאז השבעה באוקטובר, משרד הבריאות בוחר להפנות עורף לאלו שהקריבו הכל.

מצער לראות שפספסנו את הרכבת, בעוד מדינות כמו גרמניה וארה"ב משגשגות ומובילות את התחום, אנחנו משתרכים מאחור למרות שהיה לנו כל הפוטנציאל להיות חלוצים עולמיים. אסור לנו לקחת צעד אחורה - זו חובה מוסרית להעניק ללוחמים ולחולים שלנו את התרופה שמגיעה להם בכבוד ובפיקוח, במקום לדחוק אותם לרכוש אותה מגורמים לא חוקיים. לא אאפשר לביורוקרטיה אטומה ולהחלטות מוטות להשאיר את הפצועים שלנו ללא מזור, ואמשיך לפעול בכל הכוח עד שהנושא יוסדר במלואו".

ד"ר יעל גילרמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה: "הטיפול בקנאביס רפואי הוא טיפול מורכב, שדורש מיומנות ייעודית, היכרות מעמיקה עם החומר ותהליך קליני מדויק של התאמה, מעקב והערכה. מדובר בטיפול שאינו קו ראשון ברוב המצבים הרפואיים, אלא ניתן בדרך כלל לאחר מיצוי אפשרויות טיפול אחרות. רפואת המשפחה היא רפואת קו ראשון, שמטפלת במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים, ובמבנה הקיים אין בהכרח את התשתית המקצועית והקלינית לניהול שוטף של טיפול כזה. ככל שמדובר בטיפולים מורכבים מסוג זה, נכון שהם ינוהלו וילוו על ידי רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים כגון רפואת כאב, פסיכיאטריה, נוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה - כחלק ממעטפת טיפולית כוללת ומבוססת ניסיון. אנו מברכים על המלצות הוועדה להרחיב את המחקר בנושא".