טהראן חוגגת "ניצחון" - ומסמנת את המלכודת הבאה
בעיתון כיהאן הכריזו כי "אמריקה הובסה בשדה הקרב", וקראו להעביר את המערכה לזירה הכלכלית; במקביל, יועצו של חמינאי שיגר איום ישיר לנושאות המטוסים האמריקניות
- מאיר גלבוע
- ט"ז אייר התשפ"ו
- 2 תגובות
בעיתון כיהאן, הנחשב לאחד השופרות המובהקים של המשטר האיראני ושל הקו הנוקשה בטהראן, פרסמו הבוקר כותרת ראשית חריגה, שלפיה "אמריקה הובסה בשדה הקרב הצבאי", לצד מסר ברור להמשך: הקרב הבא, מבחינת איראן, צריך להתנהל בזירה הכלכלית.
הקו שמוביל העיתון מציג את המערכה האחרונה ככישלון אמריקני בשדה הצבאי, אך לא כסיום העימות. להפך, לפי הנרטיב שמקדם כיהאן, ארה"ב צפויה להעביר כעת את הלחץ אל התחום הכלכלי, באמצעות מצור ימי, החרמת מטענים ופגיעה בנתיבי הסחר של איראן.
ברקע הזה, נשמע גם איום ישיר מצדו של מוחסן רזאאי, יועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי. רזאאי פנה לארה"ב ואמר: "היערכו לכך שנושאות המטוסים והכוחות שלכם יהפכו לבית קברות - בדיוק כפי ששרידי המטוסים שלכם נותרו מאחור באספהאן".
חוסיין שריעתמדארי, עורך כיהאן ומי שנחשב לאחד הקולות המקורבים ביותר למחנה השמרני במשטר האיראני, כתב כי "ארה"ב ממשיכה בתוקפנותה באמצעות המצור הימי על איראן והחרמת המטענים של הספינות שהצליחה לעצור", והוסיף כי "ברור שאין להשאיר את התוקפנות האמריקנית ללא תגובה".
לדבריו, אחת הדרכים האפשריות להגיב היא שימוש במצר באב אל-מנדב, אחד מנתיבי השיט הרגישים בעולם. שריעתמדארי טען כי סגירת המצר בפני ספינות הנושאות נפט או סחורות למדינות אויב, ואף החרמת המטענים והספינות עצמן, עשויה להיות "תגובה מכרעת ומחריבה" כלפי ארה"ב ובעלות בריתה.
הוא הדגיש כי באב אל-מנדב אינו רק נקודת מעבר ימית, אלא מנוף אסטרטגי בעל משמעות עולמית. לפי הנתונים שהציג, מדי יום עוברות באזור כ-6 מיליון חביות נפט, לצד עשרות כלי שיט מסחריים הנושאים מטענים וסחורות בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר.
המשמעות המעשית של מהלך כזה, אם אכן יבוצע, היא איום ישיר על אחד מצירי הסחר החשובים בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. סגירה או שיבוש של הנתיב יחייבו ספינות רבות לעקוף דרך ארוכה ויקרה יותר, ויכולים להשליך במהירות על מחירי האנרגיה, הביטוח הימי והסחר העולמי.
הדברים בכיהאן, לצד האיום של רזאאי, משקפים ניסיון איראני לייצר תמונת המשך ברורה: לא נסיגה אחרי המערכה הצבאית, אלא מעבר לשלב חדש, שבו כוחות אמריקניים, נתיבי סחר וזרימת האנרגיה העולמית הופכים כולם לחלק מאותו שדה לחץ מול וושינגטון ובעלות בריתה.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות