המספרים נחשפים: מה עשה 7 באוקטובר לזהות היהודית של הישראלים?

טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו טלטלו עמוקות את החברה הישראלית, אך בניגוד למה שקיוו מחבלי חמאס, הנתונים החדשים מצביעים על תוצאה הפוכה: במקום היחלשות, נרשמה התחזקות משמעותית בתחושת הזהות היהודית והלאומית.

מנתוני "מדד צהר ליהדות ומסורת", מחקר מתמשך שעורך ערוץ "משב" מבית ארגון רבני צהר, עולה כי 48% מהיהודים בישראל מדווחים על התחזקות בתחושת החיבור לזהותם היהודית מאז פרוץ המלחמה. 27% מהם אף ציינו כי זהותם "התחזקה מאוד".

הסקר, שנערך בקרב יותר מאלף משיבים, מציג תמונה מורכבת אך ברורה: ההתחזקות אינה בהכרח דתית במובן הקלאסי, אלא בעיקר לאומית וזהותית. 65% מהמשיבים ציינו כי הקשר שלהם למדינה ולארץ התחזק, ו-60% דיווחו על התחזקות החיבור לעם היהודי.

לעומת זאת, שיעורים נמוכים יותר הצביעו על התחזקות באמונה באלוקים, 43%, או על התקרבות למסורת היהודית, 41%. המשמעות היא שהמלחמה חיזקה אצל רבים את תחושת השייכות היהודית, גם מבלי שהדבר יתורגם בהכרח לשינוי דתי מובהק.

גם בשאלת הזהות האישית נרשם שינוי משמעותי. רוב היהודים בישראל, 60%, מרגישים כיום יותר יהודים מאשר ישראלים. מתוך 11% ששינו את תשובתם מאז 7 באוקטובר, רוב מוחלט של 75% עבר מהגדרה של "ישראלי" להגדרה של "יהודי".

עם זאת, בקרב הציבור החילוני התמונה שונה. שם עדיין רוב גדול, 75%, מגדירים את עצמם יותר ישראלים, לעומת 25% שמגדירים עצמם יותר יהודים. למרות זאת, גם בציבור החילוני ניכרת תזוזה: יותר מרבע מהחילונים, 26%, דיווחו על התחזקות בזהות היהודית.

מגמת ההתחזקות בולטת במיוחד בקרב הציבור המסורתי, שם 68% דיווחו על חיזוק בזהות היהודית. פער משמעותי נרשם גם בין עדות: 71% מהמשיבים המזרחים דיווחו על חיזוק בזהותם היהודית, לעומת 34% בלבד בקרב המשיבים האשכנזים.

הנתונים מצביעים על אחת ההשלכות העמוקות של המלחמה: לצד האבל, הטראומה והכאב, חלקים רחבים בציבור היהודי בישראל חווים את התקופה גם כרגע של התכנסות זהותית. לא בהכרח חזרה לדת, אלא חיזוק של תחושת השייכות לעם, למדינה ולסיפור היהודי המשותף.