אין תחושת ניצחון והאמון בנתניהו בשפל: זה מה שחושב הציבור הישראלי

גם בזירת עזה אין קונצנזוס. 40.9% מהציבור תומכים בחזרה ללחימה עצימה נגד חמאס, גם במחיר עימות עם ארה"ב. מנגד, 28.9% תומכים בחתירה להפסקת אש קבועה והסדרה, גם ללא פירוק מוחלט של חמאס. עוד 30.2% אינם יודעים או אינם בטוחים.

הנתון שמערער את בסיס הדיון הוא האמון הנמוך ביעד המוצהר של פירוק חמאס. 19.3% כלל אינם מאמינים שניתן לפרק את חמאס מיכולותיו הצבאיות בשנים הקרובות, ו-37.8% מייחסים לכך סבירות נמוכה. יחד, מדובר ב-57.1% מהציבור. רק 18.8% סבורים שהסבירות לכך גבוהה.

כלומר, חלק משמעותי מהציבור תומך בהמשך לחץ צבאי, אך רובו מטיל ספק ביכולת להשיג את יעד הקצה שהוצג לאורך המלחמה.

אם יש בסקר נקודת הסכמה חדה, היא הדרישה לחשבון נפש ממלכתי. 7.7% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה לחקר מחדל 7 באוקטובר. רק 13.6% מתנגדים, ו-14.6% אינם בטוחים. התמיכה חוצה מגזרים ומחנות: 75% מהיהודים ו-66% מהערבים תומכים בהקמת הוועדה. גם בקרב מצביעי הקואליציה, רוב של 51% תומך בה. זהו אחד הנתונים הפוליטיים הכבדים בסקר: גם בתוך המחנה שתומך בממשלה קיימת דרישה לבדיקה חיצונית, ממלכתית ובלתי תלויה של הכשל.

הנתונים על תפקוד ראש הממשלה קשים במיוחד עבור נתניהו. 66.1% מהציבור אינם מרוצים מתפקודו במערכה, מהם 48.1% "מאוד לא מרוצים" ו-18% "קצת לא מרוצים". רק 33.9% מביעים שביעות רצון כלשהי.גם בהשוואה לתחילת המלחמה, המגמה שלילית: 35.5% מדווחים שהערכתם לנתניהו ירדה, מהם 28% שאומרים כי ירדה מאוד. מנגד, 23.8% אומרים שהערכתם אליו השתפרה, ו-40.7% אומרים שלא השתנתה.

בתמונת ההעדפה לראשות הממשלה ניכרת שחיקה נוספת. נתניהו יורד ל-29%-28%, לאחר שבתחילת מרס עמד על כ-40%-38% וב-9 באפריל על 34%-31%. נפתלי בנט מתקרב אליו עם 27.9%, וגדי איזנקוט מתחזק ל-16.7%. יאיר לפיד עומד על 7.4%.

בתרחישי ראש-בראש התמונה ברורה עוד יותר: בנט מנצח את נתניהו 62.1% מול 37.9%, ואיזנקוט מנצח 60.3% מול 39.7%. מול יאיר לפיד הקרב כמעט שוויוני - 50.2% לנתניהו מול 49.8% ללפיד. מול בני גנץ נתניהו מפסיד בפער קטן - 51.2% לגנץ מול 48.8% לנתניהו.

הזירה הבינלאומית מטרידה את הציבור כמעט כמו הזירות הצבאיות. בקרב יהודים, 70.5% מודאגים מהעלייה באנטישמיות במידה בינונית או רבה. כמעט מחצית מהציבור חשים שישראל נמצאת בבידוד בינלאומי משמעותי: 27% במידה רבה ו-18.9% במידה רבה מאוד.

מעל 70% מעריכים כי הירידה במעמדה הבינלאומי של ישראל והמתח עם מדינות המערב עלולים לפגוע בביטחון המדינה בטווח הארוך - 36% בסבירות גבוהה ו-34.5% בסבירות בינונית. במילים אחרות, הציבור אינו רואה בדיפלומטיה עניין תדמיתי בלבד, אלא מרכיב ממשי בביטחון הלאומי.