"קצה הקרחון": בג"ץ הורה לשלול הנחות בדיור ובארנונה מעריקים

בית המשפט העליון הורה לממשלה לנקוט צעדים אופרטיביים לשלילת שורה של הטבות מחייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם, זאת לאחר שקבע כי במשך כחצי שנה לא נעשו פעולות ליישום פסק הדין והוראות החוק.

השופטים ציינו כי בהיעדר צעדים קונקרטיים מצד הממשלה לאכיפת חובת הגיוס, "אין מנוס" מהתערבות, והדגישו כי מדובר במניעת הטבות בלבד – ולא בפגיעה בזכויות מוקנות. לדבריהם, מדיניות כלכלית מיטיבה אינה יוצרת זכות קנויה להמשכה, גם אם נוצרה ציפייה לכך.

השופט נעם סולברג מתח ביקורת חריפה על המשטרה וקרא לה לעצור עריקים. "מבלי להקל ראש בקשיים העלולים להתלוות לפעולות אכיפה כאמור", כתב סולברג. "דומה כי המשטרה אינה פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. זאת לא ניתן לקבל; חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי. זאת אף ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר, כאמור, ב"הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת".

עוד כתב סולברג: "לא למותר לציין, כי המסר החברתי העולה מכך שהמשטרה נמנעת מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות – בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' – הוא מסר שלא ניתן להשלים עמו. אין לקבל מצב שבו "איש זרוע – לו הארץ" (איוב כב, ח) ו'כל דאלים – גבר'".

סולברג הוסיף: "המדינה נדרשת לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית לנקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי משתמטים מקרב הציבור החרדי, על יסוד אמת מידה שוויונית ביחס לציבור הכללי. בפרט, ומבלי למצות, אין להלום מדיניות של הימנעות ממימוש סמכויות עיכוב או מעצר כלפי אדם שהמשטרה מזהה כמי שהשתמט משירות צבאי אגב פעילות אחרת שלה".

הסנקציות שנקבעו בהחלטה:

הנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה") – מועצת מקרקעי ישראל תידרש בתוך 21 יום לקבוע כיצד להתנות את ההטבה בהסדרת המעמד מול רשויות הצבא.

סבסוד שכר לימוד במעונות יום ובמשפחתונים – משרד העבודה יבחן בתוך 21 יום תיקון מבחני התמיכה כך שהסדרת המעמד תהיה תנאי סף.

סבסוד שכר לימוד בצהרונים – גם כאן יידרש תיקון דומה בתוך 21 יום.

הנחות בתחבורה ציבורית – שר האוצר ושרת התחבורה יידרשו בתוך 35 יום לבחון תיקון הצווים כך שחייבי גיוס שלא הסדירו מעמדם לא יהיו זכאים להנחות.

הנחה בארנונה – שר הפנים יידרש בתוך 35 יום לשקול תיקון התקנות כך שההנחה תותנה בהסדרת המעמד.

השופטים ציינו כי מדובר בצעד ראשון בלבד, והדגישו כי אין בכך למצות את כלל הפעולות הנדרשות לאכיפת החוק. עוד הבהירו כי יצירת "ערוצי מימון עוקפים" עומדת בניגוד לפסק הדין.

כאמור בית המשפט מתח ביקורת חריפה על היקף האכיפה הפלילית. לפי הנתונים שהוצגו, מתוך כ-76 אלף משתמטים, כ-80% הם חרדים - אך שיעור האכיפה כלפיהם נמוך משמעותית. כך למשל, מתוך 123 מעצרים יזומים של משתמטים בתקופה שנבדקה, רק 17 היו חרדים. מתוך 442 כתבי אישום בשנת 2025 – 81 בלבד הוגשו נגד חרדים, ובתחילת 2026 – 7 מתוך 96.

השופטים קבעו כי היקף האכיפה "זעום ביחס להיקף ההפרה" והדגישו כי ייתכן שמדובר רק "בקצה הקרחון". לדברי בית המשפט, אילוצי כוח אדם או חשש מהפרות סדר אינם מצדיקים הימנעות מוחלטת מאכיפה.