ערמונית מוגדלת וסרטן הערמונית: מה מלמד המקרה של רה"מ נתניהו?

פרסום דוח הבריאות של ראש הממשלה בנימין נתניהו החזיר לכותרות נושא רפואי שכיח מאוד, אך לא תמיד מדובר: בריאות הערמונית. נתניהו עבר בדצמבר 2024 טיפול ניתוחי בשל הגדלה שפירה של הערמונית. בהמשך, במסגרת מעקב שגרתי ובדיקת MRI, נמצא מוקד זעיר בערמונית, קטן מסנטימטר, שהתברר כסרטן ערמונית בשלב מוקדם מאוד וללא גרורות. בהמשך עבר טיפול קרינתי ממוקד, ולאחריו דווח כי אין עדות למחלה.

ד״ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה , מנהלת המרכז הרב תחומי אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.

המקרה הזה מדגיש נקודה חשובה: הגדלה שפירה של הערמונית וסרטן הערמונית הן שתי מחלות שונות. הן יכולות להופיע באותו איבר, ולעיתים באותו אדם, אך הגדלה שפירה אינה סרטן ואינה בהכרח הופכת לסרטן.

מהי הגדלה שפירה של הערמונית?

עם הגיל, אצל גברים רבים היא גדלה. הגדלה זו נקראת הגדלה שפירה של הערמונית, או BPH. היא אינה ממאירה, אך יכולה לגרום לתסמינים מטרידים.

התסמינים השכיחים כוללים קימה בלילה להשתנה ולעיתים זיהומים חוזרים בדרכי השתן. שכיחות ההגדלה עולה מאוד עם הגיל: במחקר שפורסם בכתב עת ישראלי ברמב”ם צוין כי השכיחות נעה מכ-8% בגברים בשנות ה-50 ועד כמעט 80% בגברים בני 80 ומעלה.  

ומהו סרטן הערמונית?

סרטן הערמונית הוא גידול ממאיר שמקורו בתאי הערמונית. ברבים מהמקרים הוא גדל לאט, ולעיתים ניתן להסתפק במעקב פעיל בלבד. במקרים אחרים, בעיקר כאשר המחלה אגרסיבית יותר או מתקדמת, יש צורך בטיפול.

בישראל זהו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים. לפי האגודה למלחמה בסרטן, סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל, ושיעור ההישרדות בישראל גבוה מאוד, כ-97%. ישראל מדורגת יחסית גבוה בשיעור האבחון, אך נמוך יחסית בשיעור התמותה, נתון המשקף בין היתר אבחון, מעקב וטיפול יעילים.  

נתונים עדכניים של משרד הבריאות לשנת 2021 מציינים כי אובחנו בישראל 3,351 גברים עם סרטן הערמונית, ו-525 נפטרו מהמחלה.  

האם בישראל יש יותר סרטן ערמונית מאשר במדינות אחרות?

לא באופן חריג. ישראל נמצאת במקום ביניים-גבוה בשיעורי האבחון, אך לא בראש הרשימה העולמית. לפי האגודה למלחמה בסרטן, ישראל דורגה במקום 36 בעולם בשיעורי התחלואה, בעוד מדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד ואירלנד נמצאות גבוה יותר. מבחינת תמותה, ישראל מדורגת נמוך יחסית, במקום 90.  

חשוב להבין: שיעור אבחון גבוה אינו אומר בהכרח שיש יותר מחלה ביולוגית. לעיתים הוא משקף יותר בדיקות PSA, יותר MRI, יותר מעקב רפואי ויותר גילוי מוקדם.

מי נמצא בסיכון מוגבר?

הסיכון עולה עם הגיל, בעיקר אחרי גיל 50, ובמיוחד אחרי גיל 65. גורמי סיכון נוספים כוללים סיפור משפחתי של סרטן הערמונית אצל אב, אח או בן, נשאות גנטית מסוימת, למשל BRCA2, והשמנה או אורח חיים לא בריא. באוכלוסיות מסוימות בעולם, בעיקר גברים ממוצא אפריקאי, תואר סיכון מוגבר למחלה אגרסיבית יותר.

בישראל, לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים יהודים, והשלישי בשכיחותו בקרב גברים ערבים, אחרי סרטן ריאה וסרטן המעי הגס.  

האם כל גבר צריך להיבדק?

לא בהכרח באופן גורף, אך כל גבר צריך להכיר את הנושא ולדון בכך עם רופא המשפחה או האורולוג. בדיקת PSA יכולה לסייע בגילוי מוקדם, אך היא אינה מושלמת. היא עלולה להיות גבוהה גם בגלל הגדלה שפירה, דלקת או זיהום, ולעיתים היא מובילה לבירור מיותר או לאבחון יתר.

לכן ההמלצה המקובלת היא החלטה משותפת עם הרופא. בגברים בסיכון רגיל נהוג להתחיל שיחה סביב גיל 50. בגברים בסיכון מוגבר, למשל סיפור משפחתי מדרגה ראשונה, כדאי לשקול שיחה מוקדמת יותר, סביב גיל 45 ולעיתים אף לפני כן. מעל גיל 70, ההחלטה תלויה במצב הבריאות הכללי ובתוחלת החיים הצפויה.

איך מאבחנים?

האבחון מתחיל לרוב בשיחה רפואית, בדיקת תסמינים, בדיקת PSA ולעיתים בדיקה רקטלית. אם יש חשד, ממשיכים לרוב ל-MRI של הערמונית. כאשר הממצא חשוד, מבצעים ביופסיה. ההנחיות האירופיות מדגישות כיום שימוש ב-MRI ובכלי הערכת סיכון כדי להחליט מתי יש צורך בביופסיה וכיצד לבצע אותה.  

איך מטפלים בהגדלה שפירה של הערמונית?

כאשר התסמינים קלים, אפשר להתחיל במעקב ושינויים התנהגותיים: הפחתת שתייה לפני השינה, צמצום קפאין ואלכוהול, טיפול בעצירות ובדיקת תרופות שמחמירות השתנה.

במקרים משמעותיים יותר קיימות תרופות שמרפות את שריר הערמונית וצוואר השלפוחית, ותרופות שמקטינות בהדרגה את נפח הערמונית. כאשר יש חסימה קשה, אצירת שתן, זיהומים חוזרים, אבנים בשלפוחית או פגיעה בכליות, נשקל טיפול ניתוחי או זעיר פולשני.

איך מטפלים בסרטן הערמונית?

הטיפול תלוי בדרגת הסיכון. במחלה קטנה ואיטית ניתן לעיתים לבחור במעקב פעיל, הכולל PSA, MRI וביופסיות לפי הצורך. במקרים אחרים הטיפול כולל ניתוח לכריתת הערמונית, הקרנות חיצוניות, ברכיתרפיה, טיפול הורמונלי, ולעיתים שילובים עם טיפולים מתקדמים יותר במחלה גרורתית.

המקרה של נתניהו מדגים מצב שבו התגלה מוקד קטן מאוד, בשלב מוקדם וללא גרורות, ובו הוצעו שתי אפשרויות: מעקב בלבד או טיפול קרינתי ממוקד. לפי הדיווח, הוא בחר בטיפול.  

האם אפשר למנוע?

אין דרך בטוחה למנוע לחלוטין סרטן ערמונית, אך אפשר להפחית סיכון ולשפר בריאות כללית. ההמלצות כוללות שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית קבועה, תזונה ים תיכונית עשירה בירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית, הפחתת בשר מעובד ומזון אולטרה-מעובד, הימנעות מעישון ושמירה על איזון מטבולי.

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה על תזונה מאוזנת, שמירה על משקל גוף תקין, הפחתת מזון מעובד ומטוגן, פעילות גופנית, והעדפת מים על פני משקאות ממותקים.  

מתי לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא כאשר מופיעים קושי במתן שתן, דם בשתן, קימה מרובה בלילה, כאבים בעצמות, ירידה בלתי מוסברת במשקל, זיהומים חוזרים בדרכי השתן או שינוי חדש ומשמעותי בהרגלי השתנה. ברוב המקרים הסיבה אינה סרטן, אך בירור מוקדם יכול למנוע סיבוכים ולאפשר טיפול מדויק.

המסר החשוב הוא פשוט: ערמונית מוגדלת היא תופעה שכיחה מאוד בגברים מבוגרים, וסרטן הערמונית הוא מחלה נפוצה אך פעמים רבות ניתנת לגילוי מוקדם ולטיפול יעיל. בדיקה אינה צריכה לנבוע מפחד, אלא ממודעות, גיל, גורמי סיכון ושיחה רפואית מושכלת.