ראם התקשר לאימו לפני שנפל: "מתנצל אם פגעתי בכם"

ביום הזכרון נזכור את הגיבור שנלחם מול עשרות מחבלים: ראם מאיר בטיטו בן ה-19.5 הי"ד מגולני, היה במוצב כיסופים עם צוותו באותו בוקר שפרצה המלחמה. הכוח שלהם היה הראשון שנתקל בחוליות המחבלים בסמוך לגדר הגבול, והם חיסלו שם מעל 40 מחבלים. לאחר לחימה של מעל ל-10 שעות, ראם והצוות הצליחו לחזור למוצב כדי להתחמש ולהמשיך בלחימה.

לאחר שאזלה להם התחמושת, ראם והצוות הצליחו לנווט ברגל באיגוף של 3 שעות דרך נחל הבשור ל"מוצב כיסופים" וחזרה אל תוך החמ"ל במוצב, שם ראה את חבריו פצועים והרוגים. ראם, יחד עם מפקד המחלקה שלו, התנדב לצאת מחוץ לחמ"ל כדי להביא מאג"ים (מכונות ירייה) ולמנוע חדירת מחבלים למוצב.

בדרך להבאת התחמושת ובניסיון למנוע את החדירה למוצב, נפלה פצצת מרגמה ללא כל התראה בסמוך אליו והרגה אותם.

אמו סיפרה לתקשורת לאחר שהתבשרה על נפילתו, שהיה חייל אחר שחשש לצאת לפעילות וראם ביקש לצאת למשימה במקומו. "בשיחה האחרונה שלנו לא שמעתי פחד, אחרת הוא לא היה מתנדב מיד לצאת למשימה. הוא היה ילד גיבור, שלא פחד לצאת למשימה. המשימה הייתה להביא תחמושת, ראם יצא ואז, ללא כל התרעה, הגיע פצמ"ר מכיוון עזה והם נהרגו".

כשהוא מודע למה שמתחולל ומבין את האירוע הוא החליט להתקשר לאימו בפעם האחרונה. ראם אמר לאמו משפט מצמרר: "אני אוהב אתכם, ומתנצל אם פגעתי בכם". זו הייתה השיחה האחרונה שלו, אחריה יצא להמשיך להילחם ולבסוף נפל מפגיעת פצמ"ר ביחד עם אורי שני המ"מ שלו.

אביו משחזר את אירועי השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, כאשר ראם, לוחם בגדוד 51 בגולני, תפס עם הגדוד שלו קו בקיבוץ כיסופים. "אירחנו את כל המשפחה לחג בשבת בבוקר, פתחנו שולחן גדול והיה נהדר. בהמשך הלכתי עם חמי לבית הכנסת ובשעה 10:30 שמענו שיש בלגאן בעזה ומיהרנו הביתה. אשתי כבר הייתה שלוש שעות בטלפונים, ניסתה ליצור קשר עם ראם אך הוא לא ענה. ניסינו לאכן את הטלפון ושמרנו על אופטימיות אחרי שעות ארוכות של חוסר ודאות הגיעה שיחה מראם בערך בשעה 16:50. "הוא לא בזבז זמן, ידע שהמשפחה יחד וביקש לשים אותו על ספיקר", משחזר אופיר. "הוא סיפר שהוא במחסום כיסופים, שהם נלחמים במחבלים והוא בסדר עד שאפשר. דקלה ניסתה לעודד ולחזק אותו, אבל אתה שומע מישהו שבור שהגיע לבסיס וראה דברים שאסור לראות".