מתן אברג'יל הי"ד עם אומץ בלתי רגיל זינק על רימון והציל את חבריו

לאורך שנות קיומה של המדינה, אירעו סיפורי גבורה רבים, ביניהם חיילים שנשכבו על רימונים כדי להציל את חבריהם. ב-11 בפברואר 1954, נתן אלבז ז"ל, חייל צה"ל שעלה ממרוקו, הקריב את חייו למען חבריו כשקפץ על רימון שניצרו השתחררה בטעות, והסיפור הזה עובר מדור לדור.

ב-26 ביולי 2006, רועי קליין הי"ד, קצין צה"ל שלחם בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, זינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו.

ב-7 באוקטובר 2023, מתן אברג'יל בן ה-19 הי"ד, רכן לעבר רימון שמחבלים זרקו לתוך הנגמ"ש וספג את הפיצוץ בגופו. פציעתו הייתה אנושה, וניסיונות החובש להצילו כשלו.

מתן אברג'יל הי"ד נחשבת לאחת הדמויות הצעירות שהפכה לסמל של גבורה, אומץ ואחריות בזמן משבר. סיפורו, כמו סיפורים רבים שנולדו מתוך מציאות מורכבת, משקף את רוח ההקרבה והנכונות לפעול למען אחרים גם בתנאים הקשים ביותר.

מתן גדל בישראל במשפחה חמה ותומכת, שספגה ערכים של נתינה, אהבת אדם ושירות למדינה. כבר מגיל צעיר הוא התאפיין באנרגיה גבוהה, תחושת שליחות ורצון לתרום. חבריו מספרים על אדם עם לב רחב, חוש הומור ונכית לעזור – בין אם זה תמיד חברתית, משפחתית וקהילתית.

עם התבגרותו, מתן בחר במסלול של להיות במקום שבו הוא יכול להשפיע. בשירות הוא בלט באחריות, מקצועיות ורוח לחימה, אך גם באנושיות – לתמוך בחבריו ולשמור על ערכים גם בתוך מצבים מורכבים.

הרגע שבו שמו נחרט בזיכרון הציבורי הגיע באירוע קשה בשבעה באוקטובר. מתן אברג'יל וחבריו היו בשבת בשמחת תורה בתוך נגמ"ש, מחבלים הקיפו אותם וזרקו רימון פנימה. מתן שקלט את הרימון ניסה לחלץ אותו החוצה אבל הוא נתקע בין הברזלים, בלי להסס הוא קפץ על הרימון כמגן אנושי מפני התופת, פיצוץ חזק הגיע וגופו של מתן נפל על חברו דניאל.

בכוחותיו האחרונים לחש: "ניסיתי לעשות הכול כדי להגן על המדינה ועל החברים שלי," וכעבור רגעים אחדים מת מפצעיו. במעשהו ההרואי הציל את חייהם של ששת חבריו לנמ"ר. באותו יום נפל ליד קיבוץ רעים בן דודו, אברהם נריה כהן.

מתן פעל במהירות ובנחישות, תוך סיכון אישי גבוה, כדי להגן עליו. לפי עדויות, הוא לא היסס להיכנס לאזורי סכנה, פעל בקור רוח תחת לחץ, ועזר להציל חיים. מעשיו באותו יום תוארו כמעשי גבורה של ממש. הוא הפגין לא רק אומץ פיזי, אלא גם חוזק מנטלי ויכול לקבל החלטות קריטיות בזמן קצר.

למרבה הכאב, בפעילות של אותה אמיצה מתן איבד את חייו. מותו הותיר חלל גדול בקרב משפחתו, חבריו וכל מי שנחשף לסיפורו. יחד עם זאת, דמותו הופכת לסמל, של צעירים שבחר לפעול, לקחת אחריות ולעמוד בחזית כאשר אחרים היו זקוקים להם ביותר.

לאחר נפילתו, רבים חלקו לו כבוד והוקרה. סיפורו סופר בבתי ספר, בקהילות ובמסגרות שונות, והוא ממשיך להוות מקור השראה לדור הצעיר. שמו נקשר לערכים של אומץ, רעות ואהבת אדם, והוא מצטרף לשורה של אנשים שהותירו חותם למרות חייהם הקצרים.

המורשת של מתן אברג'יל מזכירה עד כמה כוחו של אדם אחד יכול להשפיע על רבים. הבחירה לפעול מתוך אכפתיות ואחריות, גם היא הקשה ביותר, היא בעיני רבים גבורה אמיתית. סיפורו ממשיך להד ולהעניק השראה – לא רק בזיכרון, אלא גם במעשים של אנשים שרוצים ללכת בדרכו.