× הורדה
בחדרי חרדים
האפליקציה
י"ט סיון התשפ"ו
04.06.2026
"ילד מיוחד"

הלוחם הובא למנוחות: "איך אפשר לקבור ילד?"

מאות ליוו את הלוחם בן ה-21 למנוחת עולמים בבית העלמין משגב. בני המשפחה ספדו בכאב: "הבן אדם הכי שמח שאני מכירה"

הלוחם הובא למנוחות: "איך אפשר לקבור ילד?"
רס"ל גיא לודר ז"ל צילום: דובר צה"ל

המוני בני אדם ליוו בצוהריים (ראשון) למנוחות את לוחם יחידת מגלן, רב-סמל גיא לודר, בן 21, שנהרג בשוגג על-ידי כוח צה"ל בלילה שבין שישי לשבת בדרום לבנון. הלוויה התקיימה בבית העלמין משגב, שם נטמן בחלקה הצבאית.

על פי פרטי התחקיר הראשוני, האירוע התרחש בעיירה שבעא שבדרום לבנון, במסגרת פעילות למעצר סייען של חיזבאללה. עם הגעת כוח מגלן למקום, אחד הלוחמים סבר כי זיהה שני מחבלים ופתח באש לעברם. בהמשך התברר כי מדובר בלוחם גיא לודר ובחברו שנפצע באורח קשה.

במהלך ההלוויה נשמעו קולות שבר ובכי. האם חגית התייפחה מעל חלקת הקבר הטרי לצד האב ניר, ואמרה בכאב: "איך אפשר לקבור ילד? איך אפשר לכתוב הספד על הילד שלך, על הילד הטהור, היפה, החכם, המוכשר, הכריזמטי, האהוב, פצצת אנרגיה ושמחה שרק לפני כמה ימים שר איתנו בליל הסדר את כל השירים?".

לדבריו, "היית ילד כל כך מיוחד שרק חיכה שהעולם יגלה אותו. לפני שלושה ימים חזרת לצבא רק ליומיים. 'אל תדאגו, שום דבר לא יקרה' אמרת, והדבר הבא שקרה זה הדפיקה בדלת".

האם הוסיפה בדמעות: "מאז שהיית קטן החזקנו לך כל הזמן את היד, בבדיקות, בטיולים. מי יחזיק עכשיו את היד שלנו? איך ברגע אחד מתהפכים החיים, איך מילד חי נשארנו רק עם התמונות והזיכרונות? אנחנו כל כך אוהבים אותך אהבה גדולה ועוטפת, איך לא הצלחנו לשמור אותך איתנו".

"תמיד היית מרכז האירועים, ידעת לייצר שמחה ואהבה בין כל עשרות החברים שלך. עכשיו נשאר לנו חור ענק בלב שלעולם לא יתמלא, אוהבים ומתגעגעים עד אין סוף", היא הוסיפה.

האחות שני ספדה לו בדמעות ואמרה: "גיא, מישהו משום מקום החליט שאתה מת ואני מסרבת להאמין לזה. לפני שבוע היית חי, והדבר האחרון שיכלתי לדמיין שהולך לקרות זה זה. מבחינתי אתה פה. אני אוהבת אותך, לא יכולתי לבקש אח כמוך. אתה הבן אדם הכי שמח, חייכן וחברותי שאני מכירה. אני פה מחכה שתעיר אותי מהסיוט הזה, ותגיד לי שאחד באפריל התארך השנה. יש לי שני אחים, גיא ועומר, וככה זה ימשיך לנצח. אתה גיבור".

האח עומר נפרד ממנו בכאב: "אני לא אשכח שממש לא מזמן אמרת לי לבוא ולשבת עם החברים שלך. גם שזה היה מוזר מאוד, נהניתי. הצעת לי אפילו טיפה יין. חזרתי הביתה לישון, ורגע לפני שחזרת לצבא אתה מעיר אותי ואומר: 'אולי טיפה הגזמתי, לא נוהגים כששותים'. עשית הכול כדי לחנך אותי, היה לך חשוב לעבור דרכי לפני שיצאת מהבית. בכל דבר בחיים אראה אותך, כל החלטה שלי, כי בסוף כל מה שרציתי היה להיות אתה".

לבנון לוויה
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'
לחץ כאן

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}