ירושה ללא צוואה: איך מחלקים את העיזבון לפי חוק הירושה (מדריך משפטי)

במדריך זה נתייחס לשאלות אלה ונפרט את הדגשים המשפטיים שאליהם יש לשים לב כאשר פועלים למימוש עיזבון לפי חוק הירושה.

באדיבות ירושה צודקת

מהו צו ירושה?

צו ירושה ניתן כאשר אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה. הצו קובע מי הם יורשיו של המנוח ומה חלקם בעיזבון.

מתוך העיסוק השוטף שלנו בדיני ירושה וסכסוכי ירושה, חשוב לנו להבהיר כבר בשלב הזה שצו ירושה אינו רק מסמך טכני. בפועל, האופן שבו מוגשת הבקשה והנתונים שמוצגים במסגרתה משפיעים לא פעם על המשך הדרך, במיוחד כאשר קיימת מחלוקת משפחתית או חוסר הסכמה בין יורשים לגבי זהות היורשים, היקף העיזבון או חובות המנוח.

עו"ד יוסף גביזון, העומד בראש פורטל "ירושה צודקת" ומבכירי עורכי הדין בדיני ירושה בישראל מסביר כי: "אנשים רבים חושבים שצו ירושה הוא הליך פורמלי בלבד, אך בפועל מדובר בשלב משפטי משמעותי שיכול להשפיע על כל המשך ניהול העיזבון. כאשר קיימת מחלוקת בין בני משפחה או אי בהירות לגבי היקף הנכסים והחובות, האופן שבו מוגשת הבקשה לצו ירושה עשוי לקבוע אם הסכסוך ייפתר במהירות או יתפתח להליך משפטי מורכב."

הצו יכול להינתן על ידי הממונה על ענייני ירושה באפוטרופוס הכללי ("רשם הירושה"), על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או על ידי בית דין דתי.

את הבקשה לצו יכולים להגיש יורשיו של הנפטר, מנהל עיזבון זמני שמונה, או נושה - גורם שהעיזבון או המוריש חייבים לו כסף או רכוש.

בפועל, כבר בשלב הבקשה לצו ירושה מתעוררות לעיתים מחלוקות בין בני משפחה, בעיקר כאשר קיימת אי בהירות לגבי זהות היורשים, היקף העיזבון או חובות המנוח. מניסיוננו, טיפול מדויק ונכון בשלב זה עשוי למנוע סכסוך משפטי רחב בהמשך, או לכל הפחות לצמצם את מוקדי המחלוקת בין היורשים.

מי הם יורשים על פי דין ומה סדר הקדימות ביניהם?

חוק הירושה מגדיר מי הם יורשים על פי דין: בן או בת הזוג של המוריש, ילדיו ונכדיו, הוריו ואחיו, והורי הוריו וצאצאיהם. החוק אינו מבדיל בין ילד מנישואים ובין ילד מחוץ לנישואים, וחל גם על ילדים שאומצו לפי חוק.

בן הזוג של המוריש זכאי לקבל את תכולת ביתם המשותף, הרכב שהיה ברשותם וחלק יחסי משאר הרכוש, שנקבע ביחס לקרבתם המשפחתית של שאר היורשים.

החוק מפרט את הסדר שלפיו יחולק הרכוש בין יתר קרובי המוריש: ילדיו ונכדיו קודמים להוריו ואחיו, והוריו קודמים לסביו ודודיו.

החוק למעשה מחלק את בני משפחתו של המוריש לפי מעגלי קרבה, וקובע כי אם ילדיו נפטרו, יירשו אותו נכדיו, ואם הם אינם בין החיים - ניניו.

הוריו של הנפטר יורשים אותו רק אם לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים אינם בין החיים, יירשו ילדיהם - אחי המוריש - ואם הם נפטרו, אחייניו הם היורשים.

סבים וסבתות של המוריש יירשו אותו רק אם לא הותיר בן זוג, הורים או אחים. אם הסבים נפטרו, היורשים הם ילדיהם - דודיו של הנפטר, ואם הללו אינם בחיים, הירושה תעבור לילדיהם, בני דודיו של המוריש.

כיצד מתחלק הרכוש בין היורשים על פי דין?

אם לנפטר היו בת זוג וילדים, בת הזוג תירש מחצית מהרכוש, בנוסף לתכולת הבית המשותף, ואת המחצית הנוספת ירשו הילדים.

ומה לגבי ידועים בציבור? החוק חל גם עליהם, בתנאי שניהלו משק בית משותף עם המוריש ולא היו נשואים לאדם אחר בעת פטירתו של המוריש.

במקרה שבו לנפטר הייתה בת זוג אך לא היו לו ילדים, בת הזוג תירש חצי מהרכוש, והורי הנפטר את החצי השני.

אם הנפטר הותיר בת זוג ואחים, בת הזוג תירש את הדירה במלואה (אם היו נשואים לפחות שלוש שנים והתגוררו בדירה יחד) ושני שלישים מהעיזבון, והאחים יקבלו שליש מהעיזבון בחלוקה שווה ביניהם.

אם למנוח יש בת זוג אך אין לו ילדים, הורים או אחים, בת הזוג תירש את כל העיזבון.

אם למוריש אין בת זוג ויש לו ילדים, ירשו ילדיו את רכושו בחלקים שווים.

במקרה בו למנוח לא היו הורים, ילדים, נכדים, בן זוג או אחים, מתחלקת הירושה בחלקים שווים בין הסבים והסבתות משני הצדדים, או בין צאצאיהם - דודיו של הנפטר אם הם בין החיים, או בני הדודים.

כאן המקום לציין, שהיורשים החוקיים חייבים לשלם את חובות המוריש עד לגובה חלקם בעיזבון ורק לאחר כיסוי החובות לחלק ביניהם את מה שנותר בעיזבון בהתאם לחלקם על פי צו הירושה.

מהניסיון המצטבר שלנו בליווי הליכי ירושה, נקודה זו היא אחת הרגישות ביותר. כאשר קיימים חובות, נכסי מקרקעין או התחייבויות כספיות משמעותיות, אופן סילוק החובות והסכמות בין היורשים משפיעים ישירות על החלוקה בפועל ועל הסיכון להתפתחות סכסוך משפטי. לכן, חשוב להבין שהחלוקה הקבועה בחוק אינה מתבצעת בחלל ריק, אלא בתוך מציאות כלכלית ומשפחתית מורכבת.

במצבים אלה מתעוררות לא פעם מחלוקות בין יורשים סביב אופן סילוק החובות, סדר הקדימויות בין נושים, וההשפעה של החובות על חלוקת הרכוש בפועל. מניסיון מצטבר בתיקי ירושה, סוגיות אלה הן מקור שכיח לסכסוכים משפטיים, במיוחד כאשר קיימים נכסי מקרקעין או התחייבויות כספיות משמעותיות.

ומה במקרה בו למוריש לא היו קרובי משפחה? על פי החוק רכושו יעבור לרשות המדינה.

האם היורשים יכולים לחלק את העיזבון באופן שונה מזה שמוגדר בחוק?

ליורשים יש זכות שלא לרשת, ואף לוותר על חלקם בירושה לטובת יורש או יורשים אחרים. על פעולה זו להיות מגובה בתצהיר - מסמך כתוב המחליף עדות בבית משפט ומאומת על ידי עורך דין, מזכיר בית משפט, וכד'.

הויתור יכול להיות על אחוז מסוים מחלקו של היורש בעיזבון, או כולו, כפי שקורה לרוב כאשר ילדיו של נפטר מוותרים על כל חלקם בעיזבון לטובת ההורה שנותר בחיים.

מי שנמצא פסול לרשת (גרם או ניסה לגרום למות המוריש), או שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדיו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם לפי מעגלי הקרבה.

היורשים יכולים גם לערוך הסכם לחלוקת העיזבון. להסכם כזה יש תוקף עם חתימתו גם ללא אישורו בבית משפט. הוא מיועד למנוע סכסוכים משפטיים עתידיים ולהבטיח חלוקה מסודרת של העיזבון.

אין חובה שההסכם יכלול את כל הצדדים, וניתן לקיימו רק עם חלק מהיורשים. ההסכם יכול לחול על כל העיזבון או על חלקו.

אנו ממליצים לחתום על הסכם כזה כאשר מעוניינים לייחד רכוש מסוים ליורשים ספציפיים, או כאשר היורשים מסכימים על חלוקה אחרת מהקבוע בחוק. בנוסף, כדאי להימנע מכל חלוקה של נכסי העיזבון בטרם עריכה וחתימה על הסכם חלוקת עיזבון, מפני שיש לדבר השלכות בנושא מיסוי, בעיקר כשמדובר בנכסי מקרקעין.

חלוקת עיזבון של קרוב שנפטר ולא הותיר אחריו צוואה היא מהלך משפטי מורכב, ולכן חשוב להכיר את מלוא הזכויות והחובות של היורשים. אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו ולקבל הכוונה מקצועית.

*פורטל ירושה צודקת הוא פורטל משפטי העוסק בדיני ירושה, צוואות וסכסוכי ירושה. התוכן המתפרסם בו נכתב ונערך על ידי עורכי דין העוסקים בפועל בליווי וייצוג בהליכי ירושה, התנגדויות לצוואה ומחלוקות בין יורשים, ומבוסס על ניסיון מעשי מצטבר מהתמודדות עם סכסוכי ירושה בערכאות המשפטיות.