התנ"ך האסור ששינה את ההיסטוריה: הסוד של גולי ספרד בפרארה נחשף

בשנת 1553, קהילה של יהודים ספרדים ופורטוגזים גולים שמצאו מקלט וחסות בעיר פרארה בצפון איטליה עשו משהו שהיה בלתי נתפס, ואולי גם מסוכן במולדתם לשעבר. הם הדפיסו את התנ"ך בספרדית.

עיתון הגרדיאן הבריטי מדווח, כי התנ"ך של פרארה, היה נחוץ מסיבות מעשיות וסמליות כאחד. מספר רב של יהודים ספרדים שחיו בפרארה התנצרו מחוסר ברירה אך חיו כיהודים בסתר, בניסיון להימנע מגירוש על ידי המלך פרדיננד והמלכה איזבלה בשנת 1942 אך רבים מהם ניסו קיומו מצוות בסתר. למרות מאמציהם, העקירה והאיסור על לחיות כיהודי שחקו במהרה את ידיעותיהם.

"קהילת פרארה הוקמה לאו דווקא על ידי מגורשי 1492, אלא בעיקר על ידי פורטוגזים וספרדים שהתגיירו. הם שמרו בסתר על מנהגי הדת ושימרו אותו בתוך משפחותיהם בספרד או בפורטוגל, והעבירו אותו מהורים לילדים", כך אמרה לעיתון הגרדיאן פאלומה דיאז-מאס, סופרת וחוקרת ספרדייה שכתבה מבוא למהדורה חדשה של התנ"ך של פרארה.

"אבל כמובן, לא היו להם בתי כנסת, לא היו להם רבנים, לא היו להם ספרים עבריים כי הם נרדפו. והחזקת ספר בעברית עלולה להוביל למשפט".

אבל ברגע שהקהילה הייתה תחת חסותו של ארקולה השני ד'אסטה, דוכס פרארה - בנו של לוקרציה בורג'ה ונכדו של האפיפיור אלכסנדר השישי - יכלו היהודים לחזור וללמוד מחדש את התורה. הבעיה היחידה הייתה שמעטים מהיהודים בפרארה יכלו לדבר או לקרוא עברית, וכך הפך התנ"ך של פרארה למהדורה המלאה והמודפסת הראשונה של התנ"ך כולו בשפתם המשותפת: ספרדית.

אחרים בתפוצות ניסו גם הם לחזור לחיות עם אמונתם בגלוי, אמרה דיאז-מאס. "הם רצו לשמר את היהדות, אבל הם בקושי ידעו על הדת היהודי, כאשר אנשים אלה הצליחו להקים קהילות יהודיות במדינות אחרות - באיטליה או באמסטרדם - הבעיה הייתה שהם לא ידעו מספיק על היהדות ולא הייתה להם גישה לטקסטים עבריים משום שלא ידעו עברית. קהילות כמו זו באמסטרדם, למשל, ייבאו רבנים מהאימפריה העות'מאנית או מצפון אפריקה כדי שישמשו להם כמדריכים רוחניים".

למרות שיוצרי התנ"ך של פרארה התגאו בהדפסת "תנ"ך בשפה הספרדית שתורגם, מילה במילה, מהעברית האמיתית על ידי חוקרים מצוינים", הם גם הודו שהתרגום המילולי, "עשוי להיראות גס ומוזר ושונה מאוד מהמילים שאנו משתמשים בהן בימים אלה".

למרות המוזרויות הלשוניות שלו, התנ"ך של פרארה זכה למקומו בהיסטוריה כמהדורה המלאה והמודפסת הראשונה של התנ"ך בספרדית.

דיאז-מאס מאמינה שהמהדורה החדשה של התנ"ך – שפורסמה על ידי קרן חוסה אנטוניו דה קסטרו, הפועלת לשמירה על המורשת הספרותית של ספרד – תסייע לחזק את "הרלוונטיות המתמשכת של הספר ואת חשיבותו התרבותית". התנ"ך של פרארה הוא הרבה יותר מתרגום גרידא: הוא גם מסמך של הישרדות וחוסן.

"הספינה, למרות הכל, ממשיכה לנוע קדימה, ויש דולפין במים", אמרה דיאז-מאס. "והדולפין הוא סמל נדיב ומגן, משום שהאמינו שדולפינים מנחים ספינות לנמל מבטחים. לכן, זה פורש - ואני חושבת שזה די מדויק - כמעין סמל למסלול חייהם של רבים מהאנוסים היהודים הללו, כמו אלה שייסדו את קהילת פרארה".

היא הוסיפה כי הספינה מדברת בעד עצמה: "'היינו מוכת סערות - סופת האינקוויזיציה, סופת ההתנצרות הכפויה בפורטוגל, נאלצנו לעזוב את אדמותינו; נאלצנו למצוא את דרך חיינו במקום אחר, אבל אנחנו ממשיכים ללכת ואנחנו ממשיכים להפליג'. זהו דיוקן של חייהם, של חייהם ושל עתידם כקהילה".