חקירת המשטרה שבוטלה והביקור בקבר הצדיק

בדידי הוה עובדא.

בתחילת חורף דאשתקד "לקחתי" את חבריי, שמואל יאיר בן תמר אסתר שמחה ועזריאל חיים בן נעמי, להתפלל בקברו של הרה"ק רבי ישעיה בן רבי משה זיע"א בקרעסטירער.

בזכות דוד בן לאה גיטל נודע לנו כי בבודפשט טמון המרא דאתרא רבי שמעון אופנהיים זצ"ל, אשר כיהן כראב"ד העיר בימי תפארתה, מחבר הספר "פלתי" על שולחן ערוך ומתלמידי רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל.

"אומרים", כך נאמר לנו, "כי התבטא שכל מי שיבוא על קברו ויבקש בקשה אחת, יעתיר בעבורו לישועה".

נו, גם כזו שמועה, וגם נמצאים כבר בבודפשט, רבע שעה נסיעה. לא ננסה? הרי אנחנו מתאמצים על דברים מינוריים יותר בתקוות גדולות יותר.

הלכנו. העתרנו. ביקשנו. ונושענו, בס"ד.

עם ובלי קשר, החלטנו כי ביום ההילולא שלאחר מכן, החל בכ"ב בשבט, ניסע להודות ולבקש. אם זה עובד, אז למה לא.

ביום ההילולא, בשבוע שעבר, בעת שאנו בוצעים פת שחרית לפני ההשתטחות בקברו, קיבלתי שיחת טלפון ובה התעדכנתי כי במהלך עבודות בביתי נתפסו שב"חים, שוהים בלתי חוקיים פלשתינים.

לא היה לי מושג כלל ועיקר כי פועלים שהובאו לביתי אינם חוקיים. איני עוסק בנושא הפועלים. אולם אלו העובדות, ואין חולק עליהן.

לא חלפו דקות ספורות וקיבלתי שיחה ממספר חסום.
"אהרן? כאן... מהמשטרה. אתה נדרש לחקירה לגבי העסקת בלתי חוקיים. תגיע אלינו לתחנה ברחוב הקישון בבני ברק".

מה לי ולחקירות. איני יכול לומר שהדבר הרנין אותי, אבל הכול מאיתו יתברך.

משם נסענו לציונו של רבי שמעון אופנהיים זצ"ל. מיותר לציין כי התפללתי גם להיחלץ מחקירה זו שנפלה עליי.

במונית, בדרך חזרה לרובע היהודי, קיבלתי שיחה ממספר מזוהה.
"שלום, אהרן? מדבר... מהמשטרה. רצינו להודיע כי לאחר בדיקה אינך קשור להעסקת השב"חים, ואינך נדרש להגיע לחקירה".

איני מתיימר לקבוע דבר, לא מופת ולא נס. אולם מאחר שאין עוררין על העובדות, אני מביא אותן כהווייתן. דרכי הטבע, כך אני מרגיש, זה לא.

מיותר לציין כי במידה ובן דוד לא יגיע, הכרטיס ליארצייט בשנה הבאה כבר מוכן.

עו"ד רוני פאלוךצילום: באדיבות המצלם